ארבע עשרה הנקודות

ארבע עשרה הנקודות הוא נאום שנשא נשיא ארצות הברית וודרו וילסון לקונגרס ב-8 בינואר 1918, שבו הדגיש את 14 הנקודות למען בנייה מחודשת של אירופה חדשה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

וודרו וילסון

שעה שרבות מן הנקודות היו ספציפיות, אחרות היו כלליות יותר וכללו חופש תנועה בימים, חיסול הדיפלומטיה החשאית, פירוק מנשק, השבת הריבונות לאדמות כבושות ואת זכות ההגדרה העצמית. הנאום, שנוצר בלי תיאום עם האירופאים, שותפיה של ארצות-הברית לברית, שאף להגיע אל האידיאלים הגבוהים ביותר, והיה הקדמה לכינון חבר הלאומים; אך למרות האידיאליזם, הבניה המחודשת של אירופה בעידן הבתר-מלחמתי בוצעה במידה מוגבלת בלבד. חלק מהנקודות היו ממוקדות, ואחרות היו כלליות יותר וכללו חופש תנועה בימים, חיסול הדיפלומטיה החשאית, פירוק נשק, השבת ריבונות לאדמות כבושות, וזכות הגדרה עצמית. הנאום, שנוצר בלי תיאום עם האירופאים, שותפיה של ארצות-הברית לברית, כיוון גבוה, והיווה השראה ומפת דרכים לחבר הלאומים. למרות האידיאליזם שבו, הבנייה המחודשת של אירופה בתקופה שלאחר המלחמה בוצעה במידה מוגבלת בלבד. ובכל זאת, סעיף 22 לאמנת היסוד של חבר הלאומים - משטר המנדטים, הניע תהליך אנטי קולוניאלי שגם אם התמהמה הרי שברבות השנים שינה סדרי עולם, פרק אימפריות והביא אוכלוסיות של מאות מיליונים להגדרה עצמית וביניהם מדינת ישראל.

1. כינון ברית של שלום חופשי ופתוח, שלאחריו לא יתקיימו כל מגעים דיפלומטיים חשאיים או הבנות חשאיות וסודיות שאינן עולות בקנה אחד עם הכנות והפתיחות הנדרשות בעיני הציבור.
2. חופש מוחלט לשייט בימים, מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה, בזמני שלום ובזמני מלחמה, פרט למצבים בהם יעלה הצורך לסגור את הימים על מנת להבטיח קיום חוזים בינלאומיים.
3. הסרתם, עד כמה שאפשר, של כל החסמים הכלכליים וביסוס מסחר שוויוני בקרב כל המדינות המסכימות לשלום ומתחייבות לשימורו.
4. ינתנו ויתקבלו ערבויות הולמות לפיהן מדינות תצמצמנה את מאגרי הנשק והחימוש שלהן למינימום האפשרי לצורכי שמירה על הביטחון הלאומי.
5. תיקון חופשי, פתוח וחסר פניות של תביעות קולוניאליות, המתבסס על הקפדה על העיקרון לפיו בכל השאלות של קביעת ריבונות יינתן משקל שווה לאינטרסים של האוכלוסיות הנוגעות בדבר לעומת תביעותיהן הצודקות של הממשלות, שאת זכויותיהן יש לקבוע.
6. פינויים של כל השטחים הרוסיים והסדר כזה של כל השאלות הנוגעות לרוסיה, אשר יבטיח את שיתוף הפעולה החופשי והטוב ביותר של מדינות העולם האחרות, כדי לאפשר לה באופן מכובד ולא פוגעני להחליט באופן עצמאי כיצד להתפתח באופן פוליטי ומדיני. להבטיח את קבלתה הכנה אל תוך החברה החופשית של האומות במשטר שתבחר לה; וכמו כן מלבד הכלתה גם מתן כל סיוע שהיא תזדקק לו. היחס שיותאם לרוסיה על ידי אחיותיה המדינות בחודשים הבאים יהיה לאבן בוחן לרצונן הטוב, של הבנתן את צרכיה כפי שהוסקו מהאינטרסים שלהן וכן של האהדה הנבונה והמתחשבת שלהן.
7. בלגיה, העולם כולו יסכים, חייבת להיות מפונה ומוחזרת למצבה הקודם, ללא כל ניסיון להגביל את הריבונות ממנה היא נהנית בדומה לכל שאר המדינות החופשיות. אף צעד יחיד אחר לא ישפיע כמו זה כדי להשיב את האמון ההדדי בין האומות בחוקים שהציבו וקבעו לעצמן לניהול יחסיהן האחת עם רעותה. ללא צעד מרפא זה, כל המבנה ומשנה התוקף של החוק הבינלאומי דינו לקיום לקוי לנצח.
8. יש לשחרר את כל השטח הצרפתי ולהחזיר את החלקים שפלשו אליהם. יש לתקן את העוולות שנגרמו לצרפת על ידי פרוסיה במלחמת 1871 על אלזס ולורין, ואשר ערערו את השלום העולמי לאורך כמעט חמישים שנה. זאת, מתוך שאיפה להבטיח בשנית את השלום לטובת הכל.
9. יש לתקן את החזיתות האיטלקיות לצד הכרה ברורה בגבולות בין לאומיים מוכרים.
10. התושבים של האימפריה האוסטרו הונגרית, שאת מקומם בין האומות נבקש לראות כמוגן ומובטח, צריכים לקבל את ההזדמנות החופשית ביותר להתפתחות אוטונומית.
11. רומניה, סרביה ומונטנגרו חייבות להתפנות; שטחים שנכבשו יוחזרו; סרביה תזכה לגישה חופשית ובטוחה לים; ויחסי מספר אומות בלקניות זו לזו יוכרעו על ידי מדיניות ידידותית והתחשבות בגבולות היסטוריים של נאמנות ולאומיות; יינתנו ערבויות בינלאומיות של עצמאות פוליטית וכלכלית והשלמות הטריטוריאלית של מספר אומות בלקניות .
12. יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העות'מאנית בהווה ריבונות בטוחה, אבל שאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי - יש להבטיח להם ביטחון לא-מעורער ולא-מפוקפק לחיים, לחלוטין ללא הטרדה של ההזדמנות לפיתוח אוטונומי, וכן יש לפתוח את הדרדנלים באופן קבוע כמעבר חופשי לספינות והמסחר של כל המדינות תחת ערבויות בינלאומיות.
13. מדינה פולנית עצמאית צריכה לקום ולכלול בתוכה את כל השטחים בהם יושבות אוכלוסיות שהן ללא ערעור פולניות, וצריכה לזכות לגישה חופשית ובטוחה לים, ואשר עצמאותה הפוליטית והכלכלית תובטח בהסכמים בינלאומיים.
14. יש ליצור ארגון כללי של מדינות תחת הסכמים ספציפיים למטרת הבטחת ערבונות הדדיים של עצמאות פוליטית ואחדות טריטוריאלית לאומות גדולות וקטנות כאחד.

תגובות והשפעה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

נאום 14 הנקודות שכנע את גרמניה להיכנע, לאחר שבנות בריתה כבר נכנעו. אבל בעיקר בגלל שעותקים של העקרונות פוזרו ממטוסי מדינות ההסכמה על ערי גרמניה, וזו קיוותה שהסכם השלום יבוסס על פיהם^{[דרוש מקור]}. גרמניה אכן נכנעה, אך עשתה זאת לפני שנקבעו תנאי הסכם השלום. תנאי ההסכם, שנוסחו בארמון ורסאי היו שונים מן 14 הנקודות בכמה אספקטים. תנאי ההסכם הוגדרו כנקמניים ונוקשים. מבחינה צבאית גרמניה הוגבלה למאה אלף חיילים, איסור על שימוש במטוסים, טנקים וכדומה, וכמה מן השטחים שלה פורזו. גרמניה נדרשה לשלם פיצויים בסך של 5 מיליארד דולר. בנוסף ב-1921 נערכה ועדה נוספת שתכליתה לקבוע את סכום הפיצויים הנוספים. מבחינת אשמה, כל האשמה הוטלה אך ורק על גרמניה, שחשה נבגדת ומושפלת. למרות זאת, חלקים מנאום 14 הנקודות כן הופיעו בחוזה ורסאי: כמו יצירת חבר הלאומים והפרדת אוסטרו-הונגריה לאוסטריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ועוד חלקים שסופחו לרומניה, לברית המועצות ולפולין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארבע עשרה הנקודות בוויקישיתוף

• הטקסט של נאומו של וילסון לקונגרס, המציג את 14 הנקודות