אקרמניט
אקרמניט (חום צהבהב) יחד עם קלציט (כחול), הילברנדיט (סיבי) וטילייאיט (סגלגל) | |
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי | Ca2Mg[Si2O7] |
מערך קריסטלוגרפי | טטרגונלי |
צורת הגביש | הגבישים פריזמתיים קצרים ודקים, דומים לקוביות. כמו כן המינרל מופיע כגוש חסר צורה (מסיבי) או גרגרי (בסלעי יסוד). |
צבע | חסר צבע, צהבהב, חום, חום-צהבהב, ירוק אפרפר, אפור |
ברק | זגוגי עד דמוי שרף |
שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
פצילות | מובחנת על {001}, חלשה על {110} |
שבירה | בלתי שווה עד דמוית קונכייה |
קשיות | 6-5 בסולם מוס |
משקל סגולי | 2.94 |
שרטוט | לבן |
מידע נוסף | גבישים תאומים על {001} ו־{100} |
מינרלים נלווים | וולאסטוניט, לרניט, מרוויניט, ספוריט, מונטיצ'ליט, פורסטריט, גרוסולר ודיופסיד |
אקרמניט הוא מינרל סורוסיליקטי (סורו ביוונית ערימה - סיליקט במבנה טטרהדרונים כפולים) של סידן ומגנזיום השייך לקבוצת המליליט.
תכונות
הרכב וקריסטלוגרפיה
נוסחת המבנה הכימי של האקרמניט היא Ca2Mg[Si2O7].
האקרמניט, העשיר במגנזיום, יוצר תמיסה מוצקה עם הגהלניט ([Ca2Al[AlSiO7) העשיר באלומיניום.
האקרמניט מתגבש במערכת הטטרגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "חבורה טטרגונולית סקלנוהדרלית" , וחבורת סימטריות מרחבית P 421m . הפרמטרים של תא היחידה הם: Åa=7.8288, ו-c=5.0052Å.[1]
תכונות פיזיקליות
הגבישים פריזמתיים קצרים ודקים, דומים לקוביות. כמו כן המינרל מופיע בטבע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או גרגירית. יש לו פצילות מובחנת על {001} וחלשה על {110}, והוא נשבר באופן בלתי שווה. הקשיות של המינרל בינונית, 6-5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הוא בממוצע 2.94. קיימת במינרל תופעת גבישים תאומים על {001} ו־{100}. האקרמניט ניתך ב-1454°C.[2]
תכונות אופטיות
אופטית המינרל הוא חד-צירי חיובי. מקדמי השבירה של האקרמניט הם: nε=1.639-1.648 ו-nω=1.630-1.632.[3] גבישי האקרמניט שקופים עד שקופים למחצה. מינרלים טהורים של אקרמניט הם חסרי צבע, אבל בגלל זיהומים צבעם הוא בדרך כלל צהבהב, חום, חום-צהבהב, ירוק אפרפר ואפור. בשקף מנוסר האקרמניט הוא חסר צבע עד צהוב חיוור.
גילוי ומקור שם
המינרל נתגלה לראשונה ב-1884 ונקרא על שמו של המטלרוג השוודי אנדרס ריכרד אקרמן (Anders Richard Åkerman; 1922-1837).
מקור ותפוצה
האקרמניט מופיע בסלעי גיר או דולומיט שאינם טהורים שעברו התמרת מגע בטמפרטורה גבוהה. כמו כן נוצר במאגמה אלקלית עשיר בסידן.
הרקר וטאטל (Harker & Tuttle) קבעו ב-1956 את התגובה הכימית הבאה היוצרות אקרמניט:[2]
- מונטיצ'ליט + וולאסטוניט אקרמניט
תפוצת האקרמניט רחבה למדי, אבל מרבית המופעים הם תערובת של התמיסה המוצקה עם הגהלניט. מקומות בהם מוצאים אקרמניט טהור יחסית כוללים את הר סומה המקיף את הר הווזוב במחוז קמפניה, וכן בהר קבלוקיו (Monte Cavalluchio) סמוך לרומא במחוז לציו שבאיטליה; על גבעת סקווט (Scawt Hill) בסמוך ללרן (Larne), מחוז אנטרים בצפון אירלנד; על גבעת דופרסן (Dufresne Hill) בפרובינציה קוויבק שבקנדה; בנפת טרס הרמנס (Tres Hermanas), מחוז לונה (Luna) בניו מקסיקו, ועל הר קסקייד (Cascade Mountain) במחוז אסקס (Essex) בניו יורק שבארצות הברית; ובמכרה וסלס (Wessels), בסמוך לקורומן בפרובינציית הכף הצפוני בדרום אפריקה.[4]
לקריאה נוספת
- Deer, W.A., Howie, R.A., and Zussman, J. (1986) Disilicates and Ring Silicates, Rock-forming minerals 1B, 2nd Ed., New York : John Wiley & Sons, pages 285-334, מסת"ב 0-582-46521-4
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
אקרמניט21533659