אקסל שפרינגר
 | |
| אקסל שפרינגר |
אקסל צזאר שפרינגר (בגרמנית: Axel Cäsar Springer, 2 במאי 1912 - 22 בספטמבר 1985) היה עיתונאי, עורך עיתונות, מוציא לאור וסופר גרמני שמרן. אוהד ישראל מושבע. ייסד והיה הבעלים של אקסל שפרינגר (הוצאה לאור), שנכון ל-2012 היא ההוצאה לאור הגדולה ביותר בגרמניה לעיתונים, השלישית בגודלה למגזינים ואחת הגדולות ביותר באירופה באופן כללי[1].
ביוגרפיה
שפרינגר נולד ב-1912 באלטונה, הרובע המערבי של המבורג שבגרמניה. אביו הינריך היה עיתונאי ומוציא לאור ידוע בזכות עצמו (העיתון Altonaer Nachrichten, בהוצאת Hammerich & Lesser-Verlag). בצעירותו ביקש שפרינגר להיות זמר, אולם איכות קולו התבררה כבלתי מתאימה והוא נאלץ ללכת בסופו של דבר בדרכו של אביו[2]. הוא החל כסדר דפוס מתלמד, בהוצאה לאור ובעיתון של אביו ומ-1934 המשיך ככתב, הן עבור עיתונו של אביו והן עבור סוכנות ידיעות ועיתון מקומי אחר. בתקופה זו הוא הספיק להתחתן לראשונה (ב-1933), עם מרתה אלזה מאייר, ונולדה בתו הראשונה ברברה (באותה שנה). שפרינגר התגרש לראשונה (ב-1938) ונישא שוב כעבור כשנה. הוא עתיד היה במרוצת חייו להינשא סך הכל חמש פעמים ונולדו לו בסופו של דבר שלושה ילדים, משלוש נשים שונות. בנו הבכור אקסל שפרינגר (הבן), שנולד לו ב-1941 מאשתו השנייה ארנה פרידה ברטה הולם, חלה במחלה מידבקת, וכעבור 6 חודשים התאבד ביריה, על ספסל בעיר המבורג בינואר 1980, בן 38 היה במותו, גרוש ואב לשניים[3].
סמוך לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה נסגר העיתון של אביו ושפרינגר בילה את המלחמה, תחילה כמקרין סרטים (בעיקר אמריקאים עד דצמבר 1941), בבית קולנוע מקומי ולאחר מכן עבד בהוצאה לאור של אביו, בהוצאת ספרים, עד שהמלחמה הסתיימה. הוא היה פטור משרות צבאי בגלל "אי-התאמה תמידית" אבל הוא התגייס לחיל הרכב הממונע הנאצי (NS-Kraftfahrkorps) שנטל חלק בפעולותיו של היטלר נגד היהודים, ועבודתו בעיתוניו של אביו ערבה אותו בהפצת תעמולה אנטי-יהודית. בשנת 1946, סמוך לאחר תום המלחמה קיבלו הוא ואביו רישיון מהבריטים להוציא לאור בהמבורג עיתון יומי ובכך נפתחה בעצם קריירת ההוצאה לאור שלו.
העיתון הראשון של שפרינגר היה ירחון בשם NORDWESTDEUTSCHE HEFTE והוא התחיל להוציא לאור כעבור מספר חודשים גם שבועון תוכניות רדיו קטן HÖR ZU (הקשב!), שהחל לסקר בהמשך גם תוכניות טלוויזיה. השבועון הוא שהצליח פיננסית ומרווחיו מימן שפרינגר ב-1948 את עיתון הערב היומי הראשון שלו HAMBURGER ABENDBLATT.
ב-1952 הקים שפרינגר את העיתון "בילד", שהוא כיום העיתון הנפוץ והנקרא ביותר באירופה. שנה אחר כך קנתה חברת אקסל שפרינגר את בית ההוצאה לאור של "די ולט", לרבות השבועון WELT am SONNTAG והעיתון די ולט עצמו, שנוסד על ידי השלטונות הבריטים באפריל 1946. האחרון הפך במהרה לעיתון הדגל של אקסל שפרינגר, המיועד לקהל אקסקלוסיבי ברמה אינטלקטואלית גבוהה.
אקסל שפרינגר היה שמרן בדעותיו הכלכליות - חברתיות ונץ מבחינה מדינית. הוא התנגד לדיקטטורה מכל סוג שהוא, חום או אדום והיה בעד איחוד גרמניה. בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים הוא התייצב בראש מתנגדי הטרור השמאלי של אז ועקב כך, ב-1968 סבלו משרדי החברה שלו בברלין מהפגנות וחסימות מצד קבוצות סטודנטים שמאלנים רדיקלים. קבוצת באדר מיינהוף אף הציבה בעקבות זאת את חברת אקסל שפרינגר כיעד מרכזי להתקפותיה. ב-1972 הניחה קבוצת הטרור הזו שש פצצות במשרדי החברה בהמבורג. שלוש מהן התפוצצו ו-17 איש נפצעו. באוגוסט 1973 הוצת אחד מבתיו של שפרינגר ובינואר 1975 הותקף בית אחר שלו, בשווייץ. באותה שנה גם התפוצצה פצצה במשרדי הקבוצה בפריס ואגף צרפתי של הטרוריסטים הללו לקח על עצמו את האחריות לכך.
ב-1971 יצא לאור בגרמנית אוסף נאומים ומאמרים שלו - "Von Berlin aus gesehen" ("לראות מברלין").
שפרינגר זכה לראות ב-1985 את הנפקת החברה שלו בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט, אך זמן קצר אחר כך באותה שנה, הוא נפטר ואת השליטה על ההוצאה לאור שלו קיבלה אשתו החמישית (מאז 1978), פרידה שפרינגר (ילידת 1942). כיו"ר קרן אקסל שפרינגר במקומו מונה ארנסט קרמר, עיתונאי יהודי - גרמני, שהיה אחד מעורכי "די ולט".
יחסו האוהד למדינת ישראל
היבט מיוחד לאקסל שפרינגר היה אהדתו הבולטת למדינת ישראל[4]. כל עיתוניו דגלו בדעות אלה והביעו אותן, בעקבותיו. עד היום, 27 שנה אחרי מותו, אחד מעקרונות היסוד עליהם מתחייב כל עיתונאי המועסק בקבוצה הוא לפעול למען פיוס עם העם היהודי והגנה על זכויותיה של מדינת ישראל[5]. קבוצות שמאל ואסלאם רדיקלי שונות האשימו עקב כך את הקבוצה שהיא "שופרה של הציונות" והן מנסות להטיל חרם על עיתוני הקבוצה, בדרך כלל ללא הצלחה רבה[6].
ב-1965 ביקר שפרינגר בישראל בפעם הראשונה ותרם למוזיאון ישראל 3.6 מיליון מארק[7]. בעשרים השנים הבאות עד למותו הוא הספיק לבקר בישראל עוד פעמים רבות ולתרום לגופים וארגונים רבים בה.
ב-1974 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לאקסל שפרינגר תואר דוקטור לשם כבוד[8] וב-1976 הוא קיבל תואר דומה גם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1978 היה שפרינגר לזוכה הראשון במדליית ליאו בק, המוענקת על ידי מכון ליאו בק בניו יורק, עבור מאמצים לפיוס וטיוב היחסים בין גרמניה ליהדות גרמניה.
ספריו בעברית
- הסכנה הרוסית במבט מברלין, המלחמה הקרה, אקסל שפרינגר, הוצאת עם הספר, 1974.
- הסכנה הרוסית במבט מברלין, אקסל שפרינגר, הוצאת עם הספר, 1983.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אריאנה מלמד, אקסל שפרינגר: הגרמני שהעריץ ישראלים, באתר ynet, 7 במאי 2012
הערות שוליים
- ^ פורטרט קצר על החברה באתר שלה
- ^ ביוגרפיה של אקסל שפרינגר ב"מכון גטה" ישראל
- ^ א.פ., התאבד בנו של שפרינגר, מעריב, 4 בינואר 1980
- ^ שר החוץ הגרמני ווסטרוולה - מאי 2012, באתר שגרירות גרמניה בישראל
- ^ אריאנה מלמד, אקסל שפרינגר: הגרמני שהעריץ ישראלים, באתר ynet, 7 במאי 2012
- ^ מוסלמים נגד קבוצת אקסל שפרינגר - גרמנית
- ^ פרטים ביוגרפיים אחדים של אקסל שפרינגר, באתר Lemo, גרמנית
- ^ באתר אוניברסיטת "בר-אילן"
{[קרד}}