אקסיניט

אקסיניט
תכונות המינרל
הרכב כימי	Ca2(Fe,Mg,Mn)Al2[BO3OH,Si4O12]
מערך קריסטלוגרפי	טריקליני
צורת הגביש	הגבישים לווחיים בצורת יתד פחוס המסתיימים בקצה דמוי סכין או מרית באורך של עד עשרים סנטימטרים. כמו כן כגרגירים וכמקבצים להביים מקבילים
צבע	חום לילך עד צהוב ועד חסר צבע. כחול, סגול אפור עד שחור
ברק	זגוגי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	טובה בכיוון אחד
שבירה	דמוית קונכייה
קשיות	7-6.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.37-3.18
שרטוט	לבן
מידע נוסף	הגבישים משורטטים על חלק מהפאות.
מינרלים נלווים	קוורץ, קלציט, אפידוט, אנדרדיט, דיופסיד, שיליט, פרהניט, זואיסיט, אקטינוליט, וזוביאניט, דטוליט וטורמלין.

אקסיניט הוא קבוצת מינרלים ציקלוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת טבעת) בגוון חום סגלגל או חום אדמדם של סידן, ברזל, מגנזיום, מנגן, אלומיניום בורון והידרוקסיל.

תכונות

הרכב

נוסחת המבנה הכימי הכללית של קבוצת אקסיניט היא Ca₂(Fe,Mg,Mn)Al₂[BO₃OH,Si₄O₁₂]. לכל המינרלים החברים בקבוצת האקסיניט יש מבנה זהה, טבעת של ארבעה ארבעונים, אבל ההרכב הכימי שלהם שונה, והם קרויים על פי המרכיב העשיר יותר, ברזל, מנגן או מגנזיום, למעט הטינזניט שבו יש תערובת של ברזל ומנגן. בין חברי הקבוצה יש מעט הבדלים בגוון של המינרל ובמשקל הסגולי.

קבוצת האקסיניט מכילה את המינרלים הבאים:

פרו-אקסיניט (Ferro-axinite) – עשיר בברזל, צבעו חום לילך עד שחור. משקלו הסגולי הוא 3.31 ונוסחת המבנה הכימי שלו היא Ca₂FeAl₂BO₃Si₄O₁₂(OH).
מנגן-אקסיניט (Manganaxinite) – עשיר במנגן, צבעו צהוב-כתום. משקלו הסגולי הוא 3.32 ונוסחת המבנה הכימי שלו היא Ca₂MnAl₂BO₃Si₄O₁₂(OH).
מגנזיו-אקסיניט (Magnesio-axinite) – עשיר במגנזיום, צבעו כחול בהיר עד אפור. משקלו הסגולי הוא 3.18 ונוסחת המבנה הכימי שלו היא Ca₂MgAl₂BO₃Si₄O₁₂(OH).
טינזניט (Tinzenite) – תערובת ביניים של ברזל ומנגן, צבעו צהוב. משקלו הסגולי הוא 3.37 ונוסחת המבנה הכימי שלו היא (Ca,Mn,Fe)₃Al₂BO₃Si₄O₁₂(OH).

בין הפרו-אקסיניט למנגן-אקסיניט קיימת תמיסה מוצקה, כאשר באמצע הדרך מצוי המינרל טינזניט, ולכן גם בינו לבין שני המינרלים האחרים מתקיימת תמיסה מוצקה.

קריסטלוגרפיה

האקסיניט מתגבש בדרך כלל במערכת הטריקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "חבורה טריקלינית רגילה" ${\overline {1}}$ , כלומר יש לגבישים של המינרל אלמנט סימטריה אחד בלבד, מרכז סימטריה, וחבורת סימטריות מרחבית $P{\overline {1}}$ . הפרמטרים של תא היחידה שונים בהתאם לסוג המינרל. בפרו-אקסיניט הם: Å‏a=7.1437 ‏, b=9.1898Å‏, c=8.9529, והזוויות הן α=91.857°‏, β=98.188°‏ ו-γ=77.349°. במנגן-אקסיניט הם: a=7.161Å‏, b=9.190Å‏, c=8.978Å, והזוויות הן α=88.26°‏, β=82.8°‏ ו-γ=77.26°. במגנזיו-אקסיניט הם: a=8.933Å‏, b=9.155Å‏, c=7.121Å, והזוויות הן α=102.59°‏, β=98.28°‏ ו-γ=88.09°.

תכונות פיזיקליות

האקסיניט מופיע בטבע בדרך כלל כגרגירים וכמקבצים להביים מקבילים. הגבישים לווחיים בצורת יתד פחוס המסתיימים בקצה דמוי סכין או מרית באורך של עד עשרים סנטימטרים (פרו-אקסיניט), עשרה סנטימטרים (מנגן-אקסיניט) או 3 סנטימטרים (מגנזיו-אקסיניט). אחדות מפאות הגביש משורטטות בצורה ניכרת. לאקסיניט יש פצילות טובה בכיוון אחד, והוא נשבר בצורה דמוית קונכייה. הקשיות של המינרל בינונית-גבוה, 7-6.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי משתנה כאמור בהתאם לסוג המינרל בקבוצה בין 3.18 ל-3.37. האקסיניט הוא פיאזואלקטרי ופירואלקטרי.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדמי השבירה של האקסיניט הם: nα=1.672-1.693‏, nβ=1.677-1.701‏ ו-nγ=1.681-1.704. גבישי האקסיניט שקופים עד שקופים למחצה, וצבעם משתנה בהתאם לסוג המינרל בין חום לילך עד צהוב ועד חסר צבע, כחול, סגול אפור עד שחור. שקף מנוסר דק של אקסיניט הוא בדרך כלל חום בהיר עד כחול בהיר. האקסיניט ניחן בנפיצה חזקה ובפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט. הוא נראה חסר צבע, צהוב, חום בהיר, או ירוק בהיר מזווית אחת, חסר צבע, צהוב, כחול, סגול חיוור או סגול מזווית שנייה וחסר צבע, ירוק חיוור, זהוב זית, חום או סגול עמוק מזווית שלישית. שניים מסוגי המינרלים בקבוצה המינרל פולטים קרינה פלואורסצנטית בגוון אדום בקרינת על סגול, המנגן-אקסיניט והמגנזיו-אקסיניט, כאשר האחרון פולט קרינה בגוון אדום-כתום בקרינת על סגול בגלים ארוכים וגוון אדום חיוור יותר בגלים קצרים.

גילוי ומקור שם

מקור שם קבוצת המינרלים מיוונית "אקסין" – גרזן המתייחס לצורת היתד האופיינית של המינרל. הסוגים השונים קרויים על שם המרכיב הבולט בהם.

הפרו-אקסיניט (פרו הוא ברזל בלטינית, המרכיב הבולט) נתגלה לראשונה ב-1909 בסן כריסטוף אן אויסן (St Christophe-en-Oisans) במחוז איזר (Isère) שבחבל רון-אלפ שבצרפת.
המגנזיו-אקסיניט (מגנזיום הוא המרכיב הבולט) נתגלה לראשונה ב-1975 בגבעות מרלני (Merelani Hills) שבאזור ארושה שבטנזניה.
המנגן-אקסיניט (מנגן המרכיב הבולט) נתגלה לראשונה ב-1909 בהרי הרץ בסקסוניה התחתית שבגרמניה.
הטינזניט נתגלה לראשונה ב-1923 בטינזן (Tinzen) שבקנטון גראובינדן שבשווייץ, וקרוי על שם המקום בו נתגלה.

שימושים

המגנזיו-אקסיניט יכול לשמש כאבן חן יקרה למחצה בשל הגוון הכחול שלו, הקשיות, והנדירות היחסית שלו. הסוגים האחרים של מינרלים בקבוצת האקסיניט נמצאים בשימוש רק במכירה לאספנים בייחוד המנגן-אקסיניט שיש לו צבע צהוב בולט והיותו פלואורסצנטי בגוון אדום בקרינת על סגול.

מקור ותפוצה

האקסיניט נוצר בהתמרת מגע מטאסומטית ובפגמטיטים. במינסוטה נוצר המנגן-אקסיניט כשעורק פגמטיטי חתר בתצורת ברזל במגע עם גברו.

הפרו-אקסיניט הוא מינרל נפוץ. מקומות בהם ניתן למצוא פרו-אקסיניט כוללים את סן כריסטוף אן אויסן (St Christophe-en-Oisans) במחוז איזר (Isère) שבחבל רון-אלפ שבצרפת (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); צוקי רוסקומון (Roscommon), ומכרה בוטאלק (Botallack) בקורנוול שבאנגליה; גבישים מפותחים מצוים במרבץ פואיבה, כ-100 ק"מ מצפון מערב לסרנפול שבהרי אורל שברוסיה; ובאגם ניו מלונס (New Melones) מחוז קאלאברס (Calaveras) בקליפורניה שבארצות הברית.^[1]

מנגן-אקסיניט ניתן למצוא בסנט אנדראסברג (St. Andreasberg) בהרי הרץ בסקסוניה התחתית שבגרמניה (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); בקאליה (Calliagh), כ-8 ק"מ דרומית מערבית למויניהן (Monaghan) שבאירלנד; על הר פו (Monte Pu) במחוז ליגוריה שבאיטליה; ברכס מסבי (Mesabi Range) במחוז סנט לואיס במינסוטה, במכרה מקיני (McKinney) במחוז מיטשל בצפון קרולינה, ובפרנקלין (Franklin) במחוז ססקס (Sussex) בניו ג'רזי שבארצות הברית; ובמכרה אנאווי במחוז קוצ'י ביפן.^[1]

מגנזיו-אקסיניט הוא מינרל נדיר וניתן למצוא אותו במחוז ארושה בטנזניה (המקום בו נתגלה); בלונדון ברידג' (London Bridge) סמוך לקויאנביאן (Queanbeyan), מדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה; ובסמוך ללוניג (Luning) במחוז סנטה פה בנבדה שבארצות הברית.^[1]

טינזניט ניתן למצוא בטינזן (Tinzen) שבקנטון גראובינדן שבשווייץ (המקום בו נמצא לראשונה); במכרות קאסינה (Cassagna) וגמבטסה (Gambatesa) בואל גראוויליה (Val Graveglia) סמוך לקיאווארי (Chiavari) בליגוריה שבאיטליה; ובאקאטורה (Akatore) שבניו זילנד.^[1]

לקריאה נוספת

Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman. (1986). Rock-forming minerals: Volume 1B, Second Edition, Disilicates and ring silicates.
Giovanni B. Andreozzi, Luisa Ottolini, Sergio Lucchesi, Giorgio Graziani and Umberto Russo, Crystal chemistry of the axinite-group minerals: A multi-analytical approach, American Mineralogist; May 2000; v. 85; no. 5-6; p. 698-706
Giovanni B. Andreozzi, Sergio Lucchesi, Giorgio Graziani and Umberto Russo, Site distribution of Fe²⁺ and Fe³⁺ in the axinite mineral group: New crystal-chemical formula, American Mineralogist; November 2004; v. 89; no. 11-12; p. 1763-1771

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקסיניט

אתר Mineral galleries
Lumpkin, G.R. and P.H. Ribbe, Chemistry and physical properties of axinites, מקור: American Mineralogist‏, 1979, כרך 64 עמ' 645-635
Sanero, E. and G. Gottardi, Nomenclature and crystal-chemistry of axinites (אורכב 21.07.2008 בארכיון Wayback Machine), מקור: American Mineralogist‏, 1968, כרך 53 עמ' 1411-1407

פרו-אקסיניט

מנגן-אקסיניט

מגנזיו-אקסיניט

טינזניט

אתר WebMineral
אתר Mindat
פרויקט rruff
Milton, C., F.A. Hildebrand, and A.M. Sherwood, The identity of tinzenite with manganoan axinite, מקור: American Mineralogist‏, 1953, כרך 38 עמ' 1158-1148

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30427709אקסיניט

[mindat-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

[1]

אקסיניט

תוכן עניינים

תכונות