אפידוט

אפידוט

תכונות המינרל
הרכב כימי	(Ca2(Al, Fe)3(SiO4)3(OH
מערך קריסטלוגרפי	מונוקליני
צורת הגביש	גבישים ארוכים דמויי מנסרה המסתיימים בפירמידה. לרוב מופע במקבץ מחטי, סיבי, או גרגרי.
צבע	ירוק פיסטוק עד צהבהב, כמו כן חום עד שחור.
ברק	זגוגי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה.
פצילות	טובה בכיוון אחד (לאורך הגביש)
שבירה	בלתי שווה עד דמוית קונכייה.
קשיות	6 עד 7 בסולם מוס
משקל סגולי	3.5-3.3
שרטוט	לבן עד ירקרק חיוור
מינרלים נלווים	ביוטיט, הורנבלנדה, אקטינוליט וקלציט

אפידוט במוזיאון לוזאן

אפידוט הוא מינרל השייך לקבוצת האפידוט – קבוצה של מינרלים סורוסיליקטיים (סיליקטים במבנה של טטרהדרונים כפולים) – המורכב מסידן, אלומיניום, ברזל, וסיליקט שנוסחתו (Ca₂(Al, Fe)₃(SiO₄)₃(OH המתגבש במערך מונוקליני. גבישים מפותחים היטב של אפידוט נפוצים למדי וצורתם פריזמטית. כיוון אורך הגביש ניצב למישור הסימטרייה היחיד. ברוב המקרים פני הגביש מקווקווים ונוצרים גבישים תאומים לעיתים קרובות. רבות מתכונות המינרל משתנות בהתאם לתכולת הברזל. למשל, הצבע, הקבועים האופטיים, והמשקל היחסי. הפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט והצבעים המופיעים הם בדרך כלל ירוק,צהוב וחום. קלינוזואיסיט הוא סוג של אפידוט בגוון לבן או אדום חיוור המכיל מעט מאד ברזל, ונוסחתו זהה למינרל האורתורומבי זואיסיט.

מאפיינים

מקור השם הוא מיוונית - "אפידוסיס", כלומר "תוספת". את השם למינרל נתן המינרלוג הצרפתי רנה הואי (René Hauey) ב-1801 על מנת להבדילו מקבוצת הטורמלין שבה נחשב חבר עד אז.

מששת ימי בראשית אפידוט הוא מינרל יוצר סלעים המצוי בשפע, אבל ממקור שניוני. הוא מופיע באבני גיר גבישיים וסלעי שיסט שמקורם בסלעים מותמרים. המינרל הוא גם תוצר של שינוי הידרותרמי של מינרלים שונים (פצלות השדה, נציצים, פירוקסנים, אמפיבולים, גארנטים ואחרים). סלע הבנוי מקוורץ ואפידוט ידוע כאפידוזיט. גבישים מפותחים היטב מצויים במקומות רבים: קנאפנוואנד (Knappenwand) שליד זלצבורג באוסטריה כגבישים ארוכים בצבע ירוק כהה המצויים בחללים בשיסט, יחד עם אזבסט, אדולריה, קלציט ואפטיט; בעמק אלה (Ala) וטראוורסלה (Traversella) בפיימונטה; ארנדל (Arendal) בנורווגיה; האדם (Haddam) בקונטיקט; אי הנסיך מווילס באלסקה שם הוא מופיע כגבישים ארוכים מרובעים בצבע ירוק כהה יחד עם מרבצי נחושת באבן גיר שעברה התמרה.

בישראל ניתן למצוא אפידוט בחללים בסלעי בזלת וטוף בכרמל ובתור מינרל משני בסלעים מגמתיים פרקמבריים ובסלעים מותמרים באזור אילת.

את הגבישים השקופים לחלוטין בצבע ירוק כהה מקנאפנוואנד ומברזיל נוהגים לעיתים לחתוך כאבני חן.

המינרלים פיימונטיט ואלניט הוא איזומורפים לאפידוט וניתן לכנותם אפידוט מנגני ואפידוט צריומי בהתאמה.

פיימונטיט מופיע כגבישים קטנים מונוקליניים בצבע שחור־אדמדם במכרות המנגן בסן מרצ'ל סמוך לאיבריאה בפיימונטה ובשיסטים גבישיים בכמה מקומות ביפן. צבע הארגמן של אבן הפורפיר המצרית מקורו בנוכחות מינרל זה.

לאלניט יש נוסחה זהה לנוסחת האפידוט והוא מכיל מתכות מקבוצת הצריום. המינרל נראה שונה לגמרי מהאפידוט שכן צבעו שחור או שחור חום, למינרל יש ברק של זפת והוא אטום, יותר מכך הפצילות באלניט מועטה או לא קיימת בכלל וגבישים מפותחים היטב נדירים. התכונות הקריסטלוגרפיות והאופטיות של האלניט זהות לאפידוט. הפליאוכרואיזם באלניט הוא חזק בגוונים של חום־אדמדם, חום־צהבהב וחום־ירקרק. למרות שאינו מינרל נפוץ תפוצתו רחבה למדי כמינרל נלווה לסלעים רבים: גנייס, גרניט, סיאניט, ריוליט, אנדזיט ואחרים. המינרל נתגלה לראשונה בגרניט של מזרח גרינלנד ותואר על ידי תומאס אלן (Thomas Allan), שעל שמו קרוי המינרל, ב-1808.

תהליך הידרציה (הוספת מים) לאלניט משנה את מבנהו והוא הופך לאיזוטרופי מבחינה אופטית ולאמורפי. מסיבה זו הוגדרו סוגים שונים של אלניט וניתנו להם שמות רבים. אורתיט הוא השם שנתן יונס יעקב ברצליוס ב-1818 לסוג אלניט שעבר הידרציה והתגלה כגבישים דקים פריזמטיים לעיתים באורך של 30 ס"מ בפינבו (Finbo), סמוך לפאלוּן (Falun) בשוודיה.

לקריאה נוספת

• יעקב ק. בן־תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים

קישורים חיצוניים

• המינרל אפידוט באתר Mineral.Galleries

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Epidote מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל