אקארד פון גבלנץ
 | |
| אקארד פון גבלנץ | |
| לידה |
26 בינואר 1891 קניגסברג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1978 (בגיל 87) ריינבאך, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לוטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-301 מפקד הדיוויזיה ה-32 מפקד הדיוויזיה ה-7 מפקד הקורפוס ה-27 מפקד הדיוויזיה ה-384 מפקד הדיוויזיה ה-404 מפקד הדיוויזיה ה-232 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גנרל אקארד פון גבלנץ (בגרמנית Eccard Freiherr von Gablenz; 26 בינואר 1891 - 17 בדצמבר 1978), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פון גבלנץ נולד ב-26 בינואר 1891 בקניגסברג, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית. בשנת 1910 התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הגרנדירים של המשמר ה-1 (אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה). במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא לחם עם יחידתו בקרבות השונים, ואף נפצע כמה פעמים. ב-18 באוגוסט 1915 הוא הועלה לדרגת אובר לוטננט, ובסוף 1916 הועבר לדיוויזיית המשמר ה-2. בקיץ 1918 הוא צורף למטה הכללי הגרמני, וב-18 באוגוסט אותה שנה הוא הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון גבלנץ לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-31 במרץ 1928 הוא נסע לרוסיה למשך שנה, וב-1 בפברואר 1930 הוא הועלה לדרגת מיור. בתחילת 1932 הוא מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-9, וב-1 באפריל 1933 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 באוקטובר 1934 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-29, וב-1 באפריל 1935 הוא הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 בדצמבר 1935 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-18, ובמרץ 1937 נולד בו. ב-1 באוגוסט 1938 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ובאותו החודש נולדה בתו. בסוף נובמבר אותה שנה הוא מונה למפקד אגד הרגלים ה-5, וב-1 במאי 1939 הוא מונה למפקד אגד הרגלים ה-4, לאחר שאף כיהן תקופה מפקד העיר פראג.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה מונה פון גבלנץ מפקד "חטיבת נצה", אשר הפכה לאחר מכן לדיוויזיה ה-301, ולחם עימה במהלך המערכה בפולין כחלק מהקורפוס ה-3 במסגרת הארמייה הרביעית, אולם כעבור כמה ימים מונה למפקד העיר ברומברג. ב-1 באוקטובר 1939 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-32, אולם כעבור חודשיים הוא מונה ב-1 בדצמבר למפקד הדיוויזיה ה-7, שאותה הוביל באביב 1940 במהלך המערכה על צרפת, כחלק מהקורפוס ה-11 במסגרת הארמייה השישית. ב-1 באוגוסט 1940 הועלה פון גבלנץ לדרגת גנרל לוטננט, וב-15 באוגוסט הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה הוא לחם עם הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-7 במסגרת הארמייה הרביעית, ואף לחם עמה בקרב ביאליסטוק-מינסק, בקרב סמולנסק ובמהלך הקרב על מוסקבה. ב-24 בדצמבר 1941 הוא מונה לפקד זמני של הקורפוס ה-27, ופיקד עליו עד ה-3 בינואר 1942. ב-10 בפברואר 1942 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-384, ולחם עמה במתקפת הקיץ הגרמנית, כחלק מהקורפוס ה-44 במסגרת הארמייה ה-17 וארמיית הפאנצר הראשונה, ולאחר מכן לחם עמה בקרב סטלינגרד כחלק מהקורפוסים ה-8 וה-11 לסירוגין במסגרת הארמייה השישית. ב-16 בינואר 1943 הועבר פון גבלנץ לעתודת המילואים, ובאמצע מרץ 1943 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-404. ב-1 ביולי 1944 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-232, ולחם עמה בחזית האיטלקית עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
בשנת 1947 שוחרר פון גבלנץ מהשבי והוא התגורר בריינבאך, שם חי עד מותו ב-17 בדצמבר 1978.
קישורים חיצוניים
- אקארד פון גבלנץ באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
25531452אקארד פון גבלנץ