אפקט ורתר
אפקט וֶרתֶר (Werther effect) הוא תופעה חברתית שבה התאבדות של אדם גורמת לאנשים נוספים להתאבד, כשהם מחקים לעיתים גם את אופן ההתאבדות. התופעה קרויה על שם גל ההתאבדויות שהתרחש באירופה, בעקבות הפצת הרומן "ייסורי ורתר הצעיר" מאת הסופר הגרמני גתה, בסוף המאה ה-18.
מקרים בולטים
"ייסורי ורתר הצעיר" הופיע ב-1774. ברומן התאבד הגיבור בעקבות באמצעות ירייה בראשו. לאחר הפצת הספר נודעו מקרים רבים בהם אנשים ניסו להתאבד באותה דרך. במספר מקומות הוחרם הספר כדי למנוע זאת. הכינוי "אפקט ורתר" נטבע מאתיים שנה מאוחר יותר, ב-1974, על ידי החוקר דייוויד פיליפס.
שיעור ההתאבדויות גבר בעקבות התאבדויות של אישים מפורסמים. חלק מהקורבנות מתאבדים באותה דרך, באותו מקום או באותו תאריך.
גם בישראל, על פי דיווחים, עלה מספר ניסיונות ההתאבדות ב-24 אחוז[1] בעקבות התאבדותו של דודו טופז. לאחר אירועי ה-14 ביולי 2012, הפגנות השנה למחאה החברתית, שבהן הצית את עצמו משה סילמן, היו שחיקו אותו בעקבות מצבם הכלכלי הקשה.
הגורמים להתאבדות
ערך מורחב – התאבדות#גורמי ההתאבדות
הגורמים להתאבדות או לניסיונות ההתאבדות המופיעים באפקט ורתר, אינם שונים מהגורמים הידועים להתאבדות באופן כללי. מרבית המתאבדים היו ידועים כלוקים בהפרעות נפשיות מסוגים שונים, בעיקר הפרעות מצב רוח והתמכרות לסמים[2]. קשיים אלו, המשולבים לרוב עם נסיבות חיים קשות כגון בדידות, מחלה, כישלון בתחום האישי או המקצועי, גירושין, התאלמנות ועוד — הם הגורמים העיקריים להתאבדות, גם כשמדובר בהתאבדות במסגרת אפקט ורתר.
הערות שוליים
