אפקט הקונצנזוס השגוי

אפקט הקונצנזוס השגוי הוא נטייה של אנשים להשליך את דרך החשיבה שלהם על אנשים אחרים.^[1] הם משערים כי רוב יתר האוכלוסייה חושבת כמותם. מתאם משוער זה, שאינו נתמך בממצאים סטטיסטיים, מוביל לתפיסה של קונצנזוס שאינו קיים. כשל לוגי זה מתקיים אצל אדם או בקבוצת אנשים המניחים שדעותיהם, אמונותיהם, ונטיותיהם נפוצים בקרב הציבור הרחב הרבה מעבר למצב האמיתי.

נטאי זה נפוץ בקבוצות בהן החברים בקבוצה חושבים כי הדעה המשותפת של הקבוצה שלהם תואמת לזו של כלל האוכלוסייה. מכיוון שהחברים בקבוצה מגיעים ביניהם לקונצנזוס ונתקלים לעיתים רחוקות באלו החולקים עליו, הם נוטים להאמין שכולם חושבים באותו האופן.

כתוצאת לוואי של אפקט זה, כאשר מוצגת לאנשים הוכחה שהקונצנזוס לא קיים, הם מניחים לעיתים קרובות שאלו שאינם מסכימים איתם פגומים בצורה כלשהי.^[2] להטיה קוגניטיבית זו אין סיבה בודדת. היוריסטיקת הזמינות והטיה לטובת העצמי הן בין הגורמים הבסיסיים שהוצעו כהסבר חלקי. ייתכן שקיימים גם מנגנוני הגנה מאחורי התופעה.

ניתן להשוות בין אפקט הקונצנזוס השגוי לתופעת הבורות הפלורליסטית. בבורות פלורליסטית, האדם סולד באופן פרטי מנורמה (או מאמונה), אך תומך בה באופן ציבורי, בעוד שאפקט הקונצנזוס השגוי גורם לאנשים להניח בטעות שרוב האנשים חושבים כמוהם, בעוד שבמציאות רוב האנשים אינם חושבים כמותם, ואף מבטאים אי הסכמה זו בגלוי. לדוגמה, בורות פלורליסטית תוביל תלמיד להגזים בשתיית אלכוהול משום שהוא מאמין שכולם עושים זאת, בעוד שבפועל כולם מקווים שיוכלו להימנע משתייה מוגזמת, אך איש אינו מבטא רצון זה מהחשש שמא הוא יוחרם חברתית. קונצנזוס שגוי באותו מצב פירושו שהתלמיד מאמין שרוב האנשים האחרים נהנים כמוהו משתיית אלכוהול, בעוד שרוב האחרים אינם נהנים משתיית האלכוהול ואף מביעים דעה זו בגלוי.

ראו גם

לקריאה נוספת

Ross L., Greene D. & House, P. (1977). The false consensus effect: An egocentric bias in social perception and attribution processes. Journal of Experimental Social Psychology 13, 279-301.
Fields, James M., and Howard Schuman, (1976-77) "Public Beliefs about the Beliefs of the Public," Public Opinion Quarterly, 40: 427-448.