הטיה לטובת העצמי
הטיה לטובת העצמי (באנגלית: Self-serving bias) היא מונח בפסיכולוגיה חברתית, המתאר את הנטייה של האדם ליחס את כישלונותיו לגורמים ולנסיבות חיצוניים, בעוד את הצלחותיו הוא מיחס לגורמים פנימיים-אישיים.
דפוס ייחוס זה משרת את הדימוי העצמי החיובי של האדם, בכך שהוא מעצים את ההשפעה החיובית של הצלחות, ומצמצם את ההשפעה השלילית של כשלונות. להטיה הסבר מוטיבציוני, לפיו אנשים מעוניינים לקבל אחריות על הצלחות ולהימנע מכך במקרה של כישלונות, וכן הסבר קוגניטיבי, לפיו אנשים נוטים להשקיע מאמצים רבים בהשגת מטרתם ולכן מייחסים את ההצלחות לגורם פנימי ("השקעתי ולכן הצלחתי"), ואת הכישלונות לגורם חיצוני ("השקעתי, אך גורם שאינו תלוי בי הכשיל אותי").
הכתם העיוור של ההטיה
אנשים מתקשים להודות בקיום ההטיה הזו, למרות שאנשים מזהים את ההטייה הזו בקלות אצל אחרים. הם מסוגלים לכעוס כשהם שמים לב להטיה הזו אצל השני, אך עם זאת לא לשים לב לקיום ההטיה אצלם.
בתרבות הפופולרית
בתרבות הישראלית, נודע הפתגם העברי כי "להצלחה אבות רבים אך הכישלון יתום הוא". פירושו הוא שאנשים אוהבים לקחת תחת אחריותם מעשים שגררו עימם תוצאות חיוביות, אך מסירים מעצמם אחריות כשמדובר במעשים שגררו עימם תוצאות שליליות.
ראו גם
- טעות הייחוס הבסיסית
- מונחים בפסיכולוגיה חברתית
- פסיכולוגיה חברתית
- הטיית הצופה המשתתף
- אפקט האדם השלישי
- נטאי
- מקור שליטה
לקריאה נוספת
אולג קומליק, אגוצנטריות והטיה לטובת העצמי בניהול משא ומתן[1], משאבי אנוש 259-260, עמ' 12-18 (2009).
הערות שוליים
26553415הטיה לטובת העצמי