אפלייד מטיריאלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפלייד מטיריאלס
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק: AMAT
משרד ראשי סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית
מוצרים עיקריים ציוד ותוכנה עבור יצרני מוליכים למחצה, תאים פוטו וולאים, צגים שטוחים
שווי שוק 135.75 מיליארד דולר (29 בדצמבר 2024)
הכנסות Increase 26.52 מיליארד דולר (2023)
רווח תפעולי Increase 7.72 מיליארד דולר (2023)
רווח Increase רווח למניה 8.05 מיליארד דולר (2023)
עובדים 34,000 (2024)

אפלייד מטיריאלס (באנגלית Applied Materials) היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי, הפועל בתחום טכנולוגיות הננו-ייצור. החברה מספקת מוצרים בתחום הציוד, התוכנה והשירות עבור יצרני השבבים המוליכים למחצה, צגים שטוחים ותאים סולריים פוטו-וולטאים.

מטה החברה ממוקם בעמק הסיליקון, בסנטה קלרה שבקליפורניה. לחברה חטיבה ישראלית הממוקמת ברחובות.

היסטוריה

אפלייד מטיריאלס הוקמה בשנת 1967 בעמק הסיליקון, על ידי מייקל מק'נילי ואחרים והפכה לחברה ציבורית בשנת 1972. החברה החלה להתרחב למספר תחומים היא רכשה יצרנית סיליקון, חומר הגלם לשבבים, ונכנסה לפרויקט משותף בתחום זה עם חברת פיירצ'יילד סמיקונדקטור. אולם לאחר צמיחה מהירה סבלה מהאטה במכירות[1].

בשנת 1978 מונה לחברה מנכ״ל חדש, ג׳יימס מורגן, שהחליט לזנוח את העיסוקים הצדדים של החברה ולהתרכז בתחום מכשירי יצור השבבים. בשנת 1980 השתלבה בחברה קבוצה של שלושה מדענים ממעבדות בל בניו ג'רזי[2], שם עבדו על המצאה בתחום ייצור השבבים וניתנה להם אפשרות להפוך אותה למוצר מסחרי במסגרת הסכם בין אפלייד מטיריאלס למעבדות בל[3]. שניים משלושת המדענים היו ישראלים, ד"ר דן מידן וד"ר ששון סומך והשלישי מדען ממוצא סיני - ד"ר דויד וואנג. לשלושה היה תפקיד מרכזי בפיתוח קו המוצרים העיקרי של החברה ולגידול משמעותי בהכנסות שלה במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20[3].

בשנת 1987, השיקה החברה את מכונה לייצור שבבים בטכנולוגיות שקיעת אדים כימית (Chemical vapor deposition (אנ')) בשם Precision 5000, אשר בשונה ממכונות קיימות שילבה תהליכי יצור מגוונים במכונה אחת. את פיתוחה הוביל דן מידן וב-1993 היא נבחרה על-ידי מכון סמית'סוניאן בוואשינגטון לאחת הטכנולוגיות ששינו את פני העולם. ב-1998 נבחר מידן לאקדמיה הלאומית להנדסה כהוקרה על פיתוחיו החדשניים, וב-2005 נכנס להיכל התהילה של עמק הסיליקון, מטעם מועצת ההנדסה של עמק הסיליקון[4].

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הפכה החברה לספקית המובילה בעולם של ציוד לתעשיית המוליכים-למחצה הכנסותיה גדלו במהירות והגיעו לכ-5 מיליארד דולר ב-1999, ושנה אחר, כך בשיאה של בועת הדוט-קום, קפצו ל-9.6 מיליארד דולר[5].

באפריל 2003, רכשה אפלייד את חברת בוקסר קרוס האמריקאית, שפיתחה מערכות ניטור לתהליכי הייצור של מוליכים למחיצה[6].

במאי 2003 פרש דן מידן מתפקידו כנשיא החברה[7], וכמה חודשים אחר כך פרש גם ששון סומך, שבתפקידו האחרון כיהן כסגן נשיא בכיר בחברה[8].

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 סבלה החברה מידידה חדה במכירות והיא פיטרה כ-1,000 עובדים, מתוכם 200 בישראל[9]. אולם תוך שנים ספורות התאוששו עסקי החברה, עם הגידול העולמי בתעשיית ייצור השבבים[10].

בשנת 2011 רכשה אפלייד מטיריאלס את חברת ואריאן (Varian) האמריקאית תמורת כ-5 מיליארד דולר[11].

בשנת 2013 הודיעו אפלייד מטיריאלס ו"טוקיו אלקטרון" (Tokyo Electron) היפנית על מיזוג[12], שם החברה המאוחדת הוא איטריס (באנגלית ETErnal Innovation for Society, ETERIS). מיזוג זה, שהיה תלוי באישור הרגולציה, היה אמור ליצור את החברה הגדולה בעולם בתחום ציוד המוליכים למחצה עם שווי שוק של כ-29 מיליארד דולר[13]. בתחילת 2015 הודיעו החברות על ביטול המיזוג בשל קשיים רגולטוריים.

מבנה ופעילות

לאפלייד מטיריאלס ארבעה תחומי עיסוק מרכזיים, שלוש קבוצות טכנולוגיות העוסקות בפיתוח מכונות וטכנולוגיות בתחומים השונים וקבוצת שירות:

  • קבוצת הסיליקון (אליה משתייכת החטיבה הישראלית) - עוסקת בתעשיית השבבים המוליכים למחצה
  • קבוצת התצוגה (Display) - עוסקת בתעשיית הצגים השטוחים ומסכים סלולריים
  • קבוצת אנרגיה ופיתוחים סביבתיים - עוסקת בתחום הפנלים הסולריים ותחומים סביבתיים אחרים
  • קבוצת שירות – עוסקת בתמיכה וייעול עבודת לקוחות החברה בכל אחת משלוש קבוצות הטכנולוגיה.

החברה מעסיקה כ-34,000 עובדים ב-150 אתרים הפרוסים על פני 24 מדינות ברחבי העולם. מוצרי החברה השונים מיוצרים בארצות הברית, באירופה, במזרח הרחוק ובישראל.

בשנת הכספים 2022, אפלייד הניבה הכנסות של 25.79 מיליארד דולר, רווח גולמי של 46.5%, רווח תפעולי של 7.79 מיליארד דולר או 30.2% מהמכירות נטו ורווח למניה של 7.44 דולר.

פעילות בישראל

אפלייד מטיריאלס נכנסה לפעילות בישראל ביולי 1990, אז הודיעה על הקמת מרכז פיתוח בישראל, ביוזמת דן מידן, שהיה אז סמנכ"ל החברה (מ-1994 שימש כנשיא החברה)[14]. המרכז נפתח שנה אחר כך בפארק עתידים בתל אביב, שמחצית מעלות הקמתו מומנה על ידי קרן בירד[1].

הפעילות בישראל קיבלה קפיצת מדרגה, כתוצאה ממיזוג של שתי חברות ישראליות, אשר נרכשו בשנת 1996 על ידי אפלייד מטיריאלס העולמית, "אורבוט מכשור" ו"אופאל טכנולוגיות"[15]. על בסיסן הוקמה החטיבה העסקית הממוקמת בישראל הנקראת PDC (קיצור של Process Diagnostics and Control). חברת אופאל נוסדה בשנת 1986 כספין אוף מחברת אופטרוטק (שלימים הפכה לאורבוטק בעקבות מיזוג בין אורבוט מערכות לאופטרוטק). בשנת 1993 רכשה חברת כלל תעשיות אלקטרוניקה של קונצרן כלל את השליטה באופאל[16]. אופאל פיתחה מערכת לבקרת איכות של תהליך ייצור השבבים, באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים[17]. במאי 1995, הונפקה בנאסד"ק וגייסה 27 מיליון דולר לפי שווי שוק של כ-100 מיליון דולר[17]. אורבוט מכשור הפכה לחברה עצמאית מעט לפני המיזוג בין אורבוט מערכות לאופטרוטק בשנת 1992. בעלי המניות של אורבוט החליטו להשאיר את החברה, שהייתה אז סטארט-אפ קטן, מחוץ למיזוג זה[18].

בשנת 1999 הושק מוצר הדגל של החברה שפותח בישראל, SEMVision, מערכת אוטומטית לביצוע בקרת איכות בתהליכי הייצור של מוליכים למחצה. היכולות שהציג המוצר היו פורצות דרך בתעשיית המוליכים למחצה והוא הותן תוך מספר שנים בכל מפעלי השבבים המובלים בעולם[19]

בפברואר 2000, השקיעה לראשונה אפלייד מטיריאלס בחברת אורמיר הישראלית[20]. חברה שהוקמה ב-1992 ועסקה בפיתוח טכנולוגיות לייזר לשוק המוליכים למחצה, לשימוש גם בתהליכי הייצור וגם למטרות בדיקה, לאחר הייצור[21]. אחר כך השקיעה סכום נוסף בחברה[22], ובמאי 2001 רכשה את מלוא הבעלות[23].

בקיץ 2000, החטיבה הישראלית עברה לפארק ת.מ.ר ברחובות, למתחם שהוקם בהשקעה של 100 מיליון דולר, הכולל משרדים וחדרים נקיים בשטח של כ-6,900 מ"ר שבהם מתבצע ייצור, פיתוח ומחקר[24]. באוגוסט 2001 הודיעה אפלייד על הרחבת המתחם בהשקעה של 15 מיליון דולר[25].

במרץ 2003, קרן ההון סיכון התאגידית של אפלייד מטיריאלס השקיעה בחברת ההזנק הישראלית M-Stream[26]. החברה עסקה בפיתוח שבבים לשיפור קליטה של וידאו, מוזיקה ותכני מולטימדיה ברשתות סלולריות מדור 2 ו-3. היא נמכרה לחברת ברודקום שנה אחר כך[27].

בשנת 2009 החברה קנתה את הקניין הרוחני של חברת "נגבטק"[28], לאחר שהיא נסגרה[29].

נכון לשנת 2022 אפלייד ישראל מונה כ-2,350 עובדים, רובם בפארק המדע ברחובות[30][31]. החטיבה מתמחה בייצור מכונות לבדיקת שבבים מתקדמים תוך כדי הייצור שלהם. בין התהליכים השונים, השבבים נכנסים למכונות שבעזרת לייזרים שונים, אופטיקה מורכבת או מיקרוסקופ אלקטרונים, מסווגות בעיות, אם יש, בתהליך הייצור. תהליך זה חוסך ליצרני השבבים, שהם לקוחות החברה, כסף רב[32]. החטיבה בישראל משויכת לקבוצת ה-IPC) Imaging and Process Control) של אפלייד מטיריאלס ועוסקת בפיתוח, בייצור ובהטמעה של מכונות ומוצרי בקרת איכות לתהליכי ייצור שבבים בסביבת חדר נקי.

בשנים 2007–2011 כיהן רונן בנציון כמנכ"ל החטיבה בישראל, הוא הוחלף על ידי איתי רוזנפלד שכיהן בתפקיד עד 2016[33] בשנים 2017–2022 כיהן עופר גרינברגר כמנכ"ל החטיבה בישראל. מנכ"ל החטיבה בישראל מאז 2022 הוא רפי בן עמי[34][35].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 טל שחף, לג'וקים שלז אין סנטימנטים לישראל, מעריב, 11 ביוני 1991
  2. ^ אורי מילשטיין, היורדים בעיני עצמם, מעריב, 4 בפברואר 1977
  3. ^ 3.0 3.1 נעמי לויצקי, מוחות שבעמק, חדשות, 27 באפריל 1990
  4. ^ השבב שהקפיץ את אפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 25 בפברואר 2008
  5. ^ ג'יי שול, ‏שבבים של תקווה, באתר גלובס, 13 במרץ 2001
  6. ^ עודד חרמוני, אפלייד מטיריאלס השלימה את רכישת חברת בוקסר קרוס האמריקאית בעסקת מזומן, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2003
  7. ^ צורי דאר, נשיא אפלייד מטריאלס לשעבר דן מידן ומחליפו מייק ספלינטר הגיעו השבוע לביקור בישראל, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2003
  8. ^ יהודה שויצר, ישראלי בכיר נוסף פורש מהנהלת אפלייד מטריאלס: ששון סומך יפרוש בסוף החודש, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2003
  9. ^ עידו סולומון, לאחר שבועות של הכחשות: אפלייד מטריאלס תפטר 200 מתוך כ-1,100 עובדיה בישראל, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2008
  10. ^ עמרי זרחוביץ', שבבים לוהטים: איך זינקה אפלייד מטיריאלס ב-100% ב-14 חודשים, באתר TheMarker‏, 12 במרץ 2017
  11. ^ רויטרס, אפלייד מטריאלס רוכשת את ואריאן תמורת 5 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2011
  12. ^ מיזוג אפלייד מטיריאלס וטוקיו אלקטרון: נולד ענק בשוק מערכות הייצור לתעשיית השבבים - Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏30 בספטמבר 2013
  13. ^ PV Magazine, Applied Materials, Tokyo Electron to form new chip-making conglomerate (ארכיון)
  14. ^ 'אפלייד מטיריאלס' תקים מרכז תכנון בארץ, מעריב, 25 ביולי 1990
  15. ^ אפלייד מארה"ב רוכשת את אורבוט ואופאל תמורת 285 מיליון ד' במזומן, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1996
  16. ^ כלל תעשיות אלקטרוניקה - החברה תשקיע 3 מיליון דולר בחברת אופאל, חדשות, 5 באוגוסט 1993
    עמי גינזבורג, ‏כתא"ל: עיסקת אופאל מימנה מחצית מהרווח השנתי ב-96', באתר גלובס, 19 במרץ 1997
  17. ^ 17.0 17.1 יונתן נשיא, ‏אופאל: מה שמיקרוסקופ אלקטרוני יכול לעשות, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1996
  18. ^ אורבוט מכשור: היה כדאי לא להכניס אותה לאורבוטק, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1996
  19. ^ נעמה קופלמן, אפלייד מכרה מערכות בדיקה ישראליות ב-200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בפברואר 2001
  20. ^ איי אונליין, אפלייד מטריאלס משקיעה מיליון דולר באורמיד לפי שווי 27 מ' ד', באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2000
  21. ^ אמיר הלמר, הממונה על ההגבלים העסקיים אישר המיזוג בין אפלייד מטריאלס לבין הסטארט אפ אורמיר, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2001
  22. ^ ליאור כגן, תעוזה: אפלייד מטריאלס רכשה מניות אורמיר נוספות בהיקף 2 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2000
  23. ^ איי אונליין, אפלייד מטריאלס רכשה את הסטארט אפ הישראלי אורמיר תמורת 27 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2001
  24. ^ איי אונליין, אפלייד מטריאלס ישראל צופה מכירות של מיליארד דולר עד 2003, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2000
  25. ^ צורי דאר, אפלייד מטיריאלס מתכוונת להרחיב פעילותה בישראל בהשקעה של 15 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2001
  26. ^ צורי דאר, אם-סטרים גייסה 1.5 מיליון דולר מאפלייד מטריאלס ונצ'רס ומברודקום, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2003
    גילעד נס, ‏ברודקום וקרן ההשקעות של אפלייד מטריאלס השקיעו ב-M-Stream הישראלית, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
  27. ^ עודד חרמוני, ברודקום עומדת לרכוש את הסטארט אפ הישראלי M-Stream תמורת 8-10 מ' ד', באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2004
  28. ^ פז וייסמן, מסתמן: אפלייד מטריאלס תרכוש את הקניין הרוחני של נגבטק, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2009
  29. ^ נגבטק על סף סגירה; מחפשת רוכש, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2008
  30. ^ רוכבת על הייפ השבבים: אפלייד מטיריאלס מגייסת עוד 200 עובדים, באתר גלובס, 16 ביוני 2021
  31. ^ מערכת אנשים ומחשבים, ‏אפלייד מטיריאלס מגייסת כ-100 עובדים חדשים, באתר "אנשים ומחשבים", 2 בינואר 2017
  32. ^ שמוליק שלח, ‏עשרות מיליוני ד' הושקעו במערכת חדשה של אפלייד שפותחה בישראל, באתר גלובס, 12 ביולי 2012
  33. ^ מתן מיטלמן, איתי רוזנפלד יחליף את רונן בנציון כמנכ"ל ונשיא אפלייד מטריאלס ישראל, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2011
  34. ^ מינויים באפלייד מטיריאלס: רפי בן עמי מונה למנכ"ל חטיבת PDC, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2022
  35. ^ עופר גרינברגר יהיה מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, באתר TechTime‏, 31 בינואר 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אפלייד מטיריאלס39447471Q621610

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אפלייד_מטיריאלס&oldid=2693137"