אסתר ויז'בצקי-זיו

אסתר ויז'בצקי זיו (נולדה ב- 22 בפברואר 1947) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה

היא נולדה בלגניצה שבפולין בשם אלאונורה גרינוורצל. עלתה לישראל עם הוריה ואחיה בשנת 1957. עד 1959 התגוררה עם משפחתה במעברה בטבריה עלית, משם עברה המשפחה לחולון.

לאחר שירותה הצבאי סיימה לימודי ספרות, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנה השלישית ללימודיה החלה ללמד בבתי ספר תיכוניים. כמו כן לימדה עברית באולפנים והנחתה בחוג לספרות באוניברסיטה הפתוחה. באותה שנה נישאה ולאחר מכן נולד בנה היחיד. כמה שנים מאוחר יותר התגרשה.

בין השנים 1985-1979 עבדה כעיתונאית בעיתון "מעריב". בשנת 1985 עברה לירושלים והחלה לכתוב פרוזה. היום היא חיה בירושלים ומנהלת גלריה לצורפות, "גרינוורצל עיצוב".

ויז'בצקי זיו מפרסמת בקביעות רשימות וספורים בבלוג שלה בשם "חביתה" ב-"קפה דהמרקר" וב-"blogspot", תחת שם העט "באבא יאגה".

בשנת 1989 יצא לאור ספרה הראשון, "שאון מותו של שימק" בסדרת "פרוזה אחרת" בהוצאת "עם עובד".

בשנת 2001 פורסם ספרה "באבא יאגה" ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד".

סיפורים קצרים שלה ושירים פורסמו בכתבי עת ובעיתונים בישראל ובעולם, ובהם "הארץ", "מעריב", "פרוזה", "אלפיים (כתב עת)" ו-"גג" - כתב עת לספרות^[1].

אסתר ויז'בצקי-זיו31717481Q6586019