אספסיה מנוס
| לידה |
4 בספטמבר 1896 אתונה, ממלכת יוון  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 באוגוסט 1972 (בגיל 75) ונציה, איטליה  | ||||||
| מדינה | ממלכת יוון | ||||||
| בן זוג | אלכסנדרוס הראשון, מלך יוון | ||||||
| שושלת בית אולדנבורג | |||||||
| |||||||
_(6125161916).jpg)
אספסיה מנוס (ביוונית: Ασπασία Μάνου; 4 בספטמבר 1896 – 7 באוגוסט 1972) הייתה אשתו של אלכסנדרוס הראשון, מלך יוון ואמה של אלכסנדרה מיוון, מלכת יוגוסלביה.
ביוגרפיה
ילדות
אספסיה נולדה באתונה ב-4 בספטמבר 1896. היא הייתה בתם הבכורה של פטרוס מנוס, קולונל בצבא המלכותי היווני ואשתו הראשונה הלנה ארגירופולוס. היא נקראה על שם סבתה מצד האם. הייתה לה אחות צעירה בשם רוקסנה, שמאוחר יותר נישאה לספורטאי כריסטוס זלוקוסטאס. משפחת מנוס הייתה משפחה עתיקה, ולאספסיה היו קרובי משפחה מפורסמים רבים. עם זאת, היא לא נמנתה על מעמד האצולה היוונית. לאחר שהוריה התגרשו, אספסיה עזבה את יוון והשלימה את לימודיה בצרפת ושווייץ. ב-1915 היא חזרה ליוון וגרה עם אמה. במהלך אותה שנה, היא פגשה במסיבה את הנסיך היווני אלכסנדרוס, בנם של קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון וסופיה, נסיכת פרוסיה.
נישואים
אספסיה דחתה בתחילה את הנסיך, הן בגלל הבדלי המעמדות ביניהם, והן כיוון שהוא נודע כלא מהימן, אך בהמשך הם התארסו בחשאי ב-1915. אלכסנדרוס לא סיפר על כך להוריו, כיוון שהם דבקו במוסכמות חברתיות, ולא העלו על דעתם שנסיך יווני ינשא לאשה שאינה ממשפחות המלוכה של אירופה. באותה תקופה, כבר החלה מלחמת העולם הראשונה לגלוש ליוון. הקיסרות הגרמנית, שבשיתוף פעולה עם האימפריה האוסטרו-הונגרית ובולגריה, כבשה את סרביה ומונטנגרו, ובריטניה צרפת איטליה והאימפריה הרוסית שלחו כוחות לעזרתן. עד מהרה גלשה הלחימה אל יוון. המלך קונסטנטינוס הראשון היה גיסו של וילהלם השני, קיסר גרמניה, ולפיכך פרו-גרמני מובהק. עובדה זו הביאה לחיכוכים רבים בינו לבין ראש הממשלה אלפתריוס וניזלוס, שאהד את מדינות ההסכמה. ב-1917, בתמיכת הבריטים והצרפתים, הודח קונסטנטינוס מהשלטון. המועמד הטבעי למלוכה היה הדיאדוכוס גאורגיוס, אולם הוא נודע גם כן כפרו-גרמני ולפיכך דילגו עליו ובחרו באחיו אלכסנדרוס כמלך החדש.
ב-10 ביוני 1917 הוכתר אלכסנדרוס כ"אלכסנדרוס הראשון, מלך יוון". ביום ההכתרה, הוא סיפר לאביו על אירוסיו לאספסיה וביקש רשות להתחתן אתה. אביו טען שאין זה ראוי לערוך חתונה מלכותית במהלך מלחמה, וביקש מאלכסנדרוס להמתין עד אחר המלחמה. בתמורה, הוא הבטיח להיות עד בחתונה. אלכסנדרוס הסכים, ובאותו היום עזב קונסטנטינוס את אתונה לכיוון אורופוס, ואז יצא לגלות. הייתה זו הפעם האחרונה בה היה אלכסנדרוס בקשר עם משפחתו.
אלכסנדרוס הפך לשליט בובה בידי וניזלוס, והיה למעשה אסיר בארצו שלו. מרבית אנשיו של אביו הודחו, ואלכסנדרוס נאלץ לפטר מתפקידיהם רבים מחבריו. אפילו דיוקנאות של בני משפחתו סולקו מהיקרות. לא אחת כינו אותו אנשי וניזלוס בפניו "בן הבוגד". כל המכתבים שכתב לבני משפחתו, הוחרמו. נחמתו היחידה באותה תקופה הייתה אספסיה. חרף המלצתו של אביו, אלכסנדרוס החליט להתחתן אתה בכל מחיר. וניזלוס, אף על פי שהיה חבר טוב של אביה של אספסיה, התנגד לנישואים כיוון שחלם לשדך את אלכסנדרוס עם מרי, הנסיכה המלכותית וכך להדק את הקשרים בין בריטניה ויוון. עם זאת, בהדרגה שינה וניזלוס את טעמו כיוון שגילה שלאספסיה יש השפעה חיובית על המלך הצעיר, והיא מעניקה לו כוח להישאר בשלטון. גם הבריטים הביעו תמיכה לא רשמית ברעיון. במרץ 1918 ביקר באתונה הנסיך ארתור, דוכס קונוט וסטראת'רן. הוא נפגש עם אספסיה, והצהיר בפני אלכסנדרוס שהוא עצמו מוכן להתחתן אתה.
עם זאת, הממשלה ומשפחת המלוכה היוונית עיכבו את מתן האישור לנישואים, ואלכסנדרוס ואספסיה נישאו בחשאי ב-17 בנובמבר 1919. הכומר שהשיא אותם נשבע לשמור על כך בסוד, אולם מיד לאחר הטקס סיפר על כך לשלטונות. על פי חוקי משפחת המלוכה היוונית, בן המשפחה הרוצה להינשא צריך לקבל את אישור המונרך (במקרה הזה אלכסנדרוס עצמו) ואישור הכנסייה היוונית. כיוון שהכנסייה היוונית לא אישרה את הנישואים, הם לא הוכרו בידי משפחת המלוכה ולא נחשבו לחוקיים. וניזלוס כעס על החתונה שנעשתה ללא ידיעתו, אולם הסכים לאספסיה ואמה להתגורר בארמון יחד עם אלכסנדרוס בתנאי שישמרו על כך בסוד. עד מהרה התפרסם הסיפור ברחבי יוון, ואספסיה נאלצה לעזוב את הארץ כדי להימלט מהשערורייה. היא התיישבה ברומא ואז בפריז. חצי שנה לאחר מכן נסע אלסנדרוס לבקר אותה בפריז. בקיץ 1920 הם קיבלו אישור לחזור ליוון יחד. אספסיה התגוררה בתחילה בבית אחותה, ולאחר מכן עברה לארמון עם אלכסנדרוס.
מות אלכסנדרוס
ב-2 באוקטובר 1920, כאשר אלכסנדרוס טייל עם כלבו בגנים המלכותיים של אתונה, הותקף הכלב על ידי קוף. המלך ניסה להרחיק את הקוף באמצעות מקל, אולם במהלך המהומה נשך הקוף את המלך, נשיכה קלה בידו. קוף נוסף הצטרף למתקפה, ובעת הניסיון להרחיקו ספג המלך נשיכה נוספת אשר שרטה בלוטה. בתוך ימים פיתח המלך דלקת קשה, ולמרות סימנים ראשונים של התאוששות, ב-12 באוקטובר מצבו התדרדר. ב-25 באוקטובר מת המלך אלכסנדרוס מאלח דם. הממשלה רצתה להחזיר לשלטון את קונסטנטינוס, אולם הריונה של אספסיה גרם לפחד, שכן אם היא הייתה יולדת בן זכר (שהיה אמור להיקרא פיליפוס), הוא היה צפוי להיות מתחרה לקונסטנטינוס ולגרום למשבר ירושה ביוון. למרבה ההקלה, ב-25 במרץ 1921 נולדה בת שקיבלה את השם אלכסנדרה.
למרות זאת, מכיוון שנישואיה עם אלכסנדרוס נחשבו לנישואים מורגנטיים, הם לא זכו להכרה בידי משפחת המלוכה היוונית, ואספסיה ובתה לא נחשבו לחלק ממשפחת המלוכה היוונית וזכו להטבות מעטות בלבד. לדוגמה, אספסיה לא החזיקה בתואר "מלכת ההלנים" וכונתה בחצר "מאדאם מנוס". המצב השתנה ביולי 1922 בהתערבות חמותה המלכה סופיה, הוכרו הנישואים בדיעבד, ואלכסנדרה התינוקת קיבלה את התואר "נסיכת יוון ודנמרק". אולם עדיין זכויותיה היו קטנות במעט מזכויותיהם של שאר בני משפחת המלוכה. מאוחר יותר באותה שנה ניתנו זכויות דומות גם לאספסיה.
גלות
אולם מצבן של אספסיה ובתה לא השתפר בפועל. תבוסות יווניות במלחמת טורקיה-יוון אילצו את חמיה של אספסיה, המלך קונסטנטינוס, להתפטר לטובת בנו גאורגיוס השני. מאוחר יותר נאלץ גם גאורגיוס להתפטר, המלוכה היוונית בוטלה והוקמה הרפובליקה ההלנית השנייה. כל חברי משפחת המלוכה אולצו לעזוב את הארץ, אולם מעמדן הנחות יחסית של אספסיה ואלכסנדרה גרם לכך שהן היו היחידות שהורשו להישאר. אולם בתחילת שנת 1924 החליטה אספסיה לצאת לגלות גם כן, והצטרפה אל המלכה סופיה בווילה שלה בפירנצה. סופיה אהבה מאוד את אלכסנדרה, אולם מצבן הכלכלי הלך והורע.
ב-1927 אספסיה ובתה עקרו לברקשייר שבבריטניה. הן התגוררו בטירתו של סר ג'יימס הורליק, הברונט הרביעי. אספסיה ניסתה לשלוח את בתה לבית ספר עם פנימייה, אולם הריחוק מאמה היה קשה מאוד עבור אלכסנדרה והיא הפסיקה לאכול ונעשתה חולה. בשל כך, עברו השתיים לפריז, שם השלימה אלכסנדרה את השכלתה בבית ספר שהיה צמוד למלון בו התארחה אספסיה. אספסיה אספה את כל חסכונותיה, וכן כסף שקיבלה מהורליק, ורכשה וילה על האי ג'ודקה שבוונציה. האזור ידוע כ"גן אידן", על שם בעליו הקודמים קרוליין אידן, דודתו של ראש ממשלת בריטניה אנתוני אידן.
ב-1935 בוטלה הרפובליקה, וגיסה של אספסיה, גאורגיוס השני חזר לשלטון. אלכסנדרה קיבלה אישור לחזור ליוון, אולם אספסיה עדיין נחשבה למנודה ונאסר עליה לחזור. לפיכך, אלכסנדרה נותרה עם אמה באיטליה, אולם נסעה ליוון לעיתים קרובות והשתתפה באירועים שונים של משפחת המלוכה היוונית. ב-1936 היא השתתפה בטקס העברת עצמותיהם של סבה קונסטנטינוס, סבתה סופיה וסבתא רבתא שלה אולגה, שמתו שלושתם בגלות באיטליה, לטאטוי שביוון. שנתיים לאחר מכן היא השתתפה בחתונת דודה פבלוס עם פרדריקה, נסיכת הנובר. -28 באוקטובר 1940 פרצה מלחמת איטליה–יוון, ואלכסנדרה ואספסיה נאלצו לעזוב את איטליה. הן חברו אל שאר משפחת המלוכה היוונית באתונה, וכדי לשרת את ארצן, התנדבו כאחיות. היוונים אמנם הדפו את הפלישה האיטלקית, אולם בהדרגה הובסו בידי בת בריתה של איטליה - גרמניה הנאצית. ב-6 באפריל 1941 עזבה משפחת המלוכה את אתונה ועברה לכרתים. בעקבות הקרב על כרתים נמלטה המשפחה למצרים ואז לדרום אפריקה. אלכסנדרה ואספסיה קיבלו אישור מיוחד מג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת להתגורר בבריטניה. הן התיישבו בלונדון, והמשיכו את פעילותן במסגרת הצלב האדום. הן היו אורחות קבועות אצל פיליפ, דוכס אדינבורו (אשר נולד כנסיך יוון) ואצל מרינה, דוכסית קנט (נולדה כנסיכת יוון). בלונדון, נפגשה אלכסנדרה עם פטר השני, מלך יוגוסלביה, שכמוה שהה בגלות בבריטניה בגלל הנאצים.
שנים אחרונות
לאחר סיום המלחמה בעוד אלכסנדרה נודדת עם בעלה ממקום למקום, אספסיה החליטה לחזור אל אחוזתה בוונציה. היא גילתה שהמקום נהרס חלקית, והחלה לשפץ אותו. מצבה הכלכלי התדרדר עד שבסופו של דבר היא לא יכלה יותר לגור באחוזה ועברה להתגורר במלונות. בהמשך היא נאלצה למכור חלק מרהיטיה כדי לפרוע את חובותיה. במקביל, גם המצב המשפחתי והפיננסי של אלכסנדרה הלך מדחי אל דחי, ונישואיה עלו על שרטון. אספסיה נאלצה להוציא את בנה של אלכסנדרה, אלכסנדר מחזקת הוריו. ב-1970 עברה אלכסנדרה להתגורר עם אספסיה לאחר שפטר מת. מצבה הבריאותי של אספסיה הלך והדרדר, וב-1 ביולי 1972, לא יכלה להשתתף בחתונת נכדה אלכסנדר עם מריה דה גלוריה, נסיכת אורליאן-ברגנזה ממשפחת המלוכה של האימפריה הברזילאית. זמן קצר לאחר מכן ב-7 באוגוסט, נפטרה אספסיה בוונציה והיא בת 75.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
31060355אספסיה מנוס