אסטרטגיית יציאה
אסטרטגיית יציאה היא הדרך שהוגדרה ליציאה ממצב כלשהו, אם לאחר השגת יעד שנקבע מראש, או כאסטרטגיה למזעור כישלון.[1][2] אסטרטגיית יציאה נאותה תביא לערך גבוה יותר עבור האדם או הארגון שנוקטים בה, לעומת המשך דרך הפעולה הנוכחית שתוביל לתוצאה לא רצויה או לכישלון.
בלוחמה
באסטרטגיה צבאית, אסטרטגיית יציאה היא צעד הננקט למזעור הנזקים, בגוף וברכוש, שגורם המשך הלחימה. בתכנון של מבצע צבאי רחב היקף ייתכנו אסטרטגיות יציאה אחדות, ובהן:
- פשיטה: החזקה של האזור שנכבש במשך זמן קצר, לשם פגיעה באויב באופן שירתיע אותו מהמשך תוקפנות.
- כיבוש: החזקה של השטח שנכבש ללא הגבלת זמן, לעיתים תוך גירוש תושביו.
- כיבוש השטח ויציאה ממנו לאחר גיבוש הסכם עם האויב על תנאי היציאה והמשך הדו-קיום.
המונח היה למונח טכני ששימש בביקורות הפנטגון הפנימיות על מלחמת וייטנאם (כמו על הבטחתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשגת שלום בכבוד), אך נותר מעורפל בקרב הציבור הרחב עד קרב מוגדישו במלחמת האזרחים בסומליה (1993), בהקשר האסטרטגיה האמריקאית ליציאה מתוכנית שמירת השלום של האו"ם, כשהמעורבות הצבאית של ארצות הברית עלתה בחייהם של חיילים אמריקאים ללא מטרה ברורה. מבקריו הרפובליקנים של הנשיא ביל קלינטון טענו שלא הייתה לו אסטרטגיית יציאה, אף כי ירש מבצע צבאי פעיל מקודמו, הנשיא ג'ורג' בוש.[3] הביקורת עלתה שוב מאוחר יותר נגד מעורבות ארצות הברית במלחמות יוגוסלביה, בהקשר פעולות לשמירת השלום בבוסניה וקוסובו ובמלחמת קוסובו נגד סרביה.
המונח אומץ על ידי מבקרי המעורבות האמריקאית באפגניסטן ובעיקר בעיראק. הנשיא ג'ורג' וו. בוש אמר כי אין לו אסטרטגיית יציאה להוצאת חיילים מעיראק ומבקריו הביעו דאגה למספר חיילי הקואליציה ואזרחים עיראקים שיהרגו או ייפצעו כתוצאה מכך. הנשיא ברק אובמה לא הודיע בפומבי על אסטרטגיית יציאה של הכוחות באפגניסטן.
במדיניות ציבורית
אסטרטגיית יציאה עשויה לבוא לידי ביטוי כאמצעי לסיום מדיניות או להמחשה כי סיום אפשרי, למשל מדיניות ליציאת מדינה מגוש האירו.[4]
במהלך מגפת הקורונה בשנת 2020 עסקו ממשלות רבות בסוגיית אסטרטגיית היציאה מהמשבר, ובפרט יציאה מהגבלות הפעילות שהוטלו בעקבותיו על התושבים.[5][6]
בעסקים
ביזמות וניהול אסטרטגי "אסטרטגיית יציאה" היא דרך להעברת הבעלות על עסק לבעלים אחרים (למשל באמצעות מיזוג או מכירה), למשקיעים (למשל באמצעות הנפקה ראשונה לציבור) או לילדי הבעלים. סוגים נוספים של אסטרטגיות יציאה כוללים רכישה בידי ההנהלה ורכישה בידי העובדים. פירוק מרצון של חברה גם הוא אסטרטגיית יציאה של בעלי החברה, ואילו פירוק בצו של בית המשפט הוא אסטרטגיית יציאה של נושי החברה. צירוף שותפים אסטרטגיים או פיננסיים הוא סוג של יציאה, גם אם יציאה חלקית, מכיוון שהוא עשוי לעזור להבטיח את רציפות העסק והישרדותו.[7]
אסטרטגיות יציאה משמשות גם כדי להבטיח שעסקים מוכנים לסיום קשרים עסקיים משמעותיים, כגון אובדן לקוח גדול. ישנן סיבות רבות לכך שקשרים עסקיים מסתיימים, כולל אי-ביצוע המחויבות העסקית של אחד הצדדים או של שני הצדדים, שינוי משמעותי בדרישות אחד הצדדים, או סיום חוזה שנחתם לזמן קצוב. כמעט בכל המקרים, קיום אסטרטגיית יציאה הוא קריטי. האסטרטגיה מתפתחת בדרך כלל כאמצעי לפרישה מיחסי עבודה עם ספק. האסטרטגיה יכולה לשלב את תהליך החזרת הנכסים, העברת עובדים בחזרה לעובדי מפתח והתנאים שבהם מערכת יחסים יכולה להגיע לסיום, למשל, אי-עמידה בהסכמים ברמת השירות, שינויים בנסיבות והפרות אתיות.[8]
בשוק ההון
משקיע בשוק ההון זקוק לאסטרטגיית יציאה כפולה:[9]
- אסטרטגיית יציאה לשם עצירת הפסדים, כאשר שערו של נייר ערך מתחיל לרדת.
- אסטרטגיית יציאה לשם מימוש רווחים, כאשר שערו של נייר הערך עלה לגובה מסוים.
הערות שוליים
- ^ "Exit Strategy Planning: Grooming Your Business for Sale Or Succession - John Hawkey - Google Books". Google Books.
- ^ "How to Build a Successful Consulting Practice - Jack Phillips - Google Books". Google Books.
- ^ Press Briefing by Dee Dee Myers, The White House, September 28, 1993
- ^ Hoover Institute, An Exit Strategy From the Euro, 9 January 2012, accessed 2 March 2016
- ^ קורונה – אסטרטגיית יציאה, כתבות באתר "גלובס"
- ^ Jim Brunsden, EU calls for co-ordination of lockdown exit strategy, Financial Times, April 13, 2020
- ^ Nemethy, Les, Business Exit Planning: Options, Value Enhancement, and Transaction Management for Business Owners.
- ^ CIPS Australasia, CIPS Procurement Topics: Exit Strategies, accessed 2 March 2016
- ^ Justin Kuepper, Exit Strategies: A Key Look, Investopedia, May 31, 2018
27800800אסטרטגיית יציאה