רשת החינוך אנקורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אנקורי (בית ספר))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו אנקורי
בית ספר אנקורי ברחוב טרומפלדור בתל אביב

רשת החינוך אנקורי היא רשת חינוך פרטית, בפיקוח ובהכרה של משרד החינוך, המפעילה בתי ספר תיכון אינטרניים ומכוני הכנה לבחינות הבגרות ולבחינות הפסיכומטרי, ברחבי ישראל.

הרשת הוקמה ב-1948 בתל אביב, על ידי חנוך אנקורי, כמרכז להשלמת בגרויות[1]. ב-1956 נפתח תיכון אנקורי, כתיכון אקסטרני בתל אביב. ב-1987 פתחה אנקורי בית הוצאה לאור לספרי לימוד. ב-1989 הוקמו בחיפה ובירושלים קמפוסים ללימודי קורסים לבגרות ולפסיכומטרי וב-1992 הוקם קמפוס ראשון לציון שכלל את התיכון הראשון של אנקורי מחוץ לתל אביב. ב-1996 הפך אנקורי מתיכון אקסטרני לתיכון אינטרני.

נכון לסוף 2012 רשת החינוך אנקורי פועלת בשמונה קמפוסים ובכעשר שלוחות לימוד נוספות. בנוסף למרכזי הלימוד פועלת ברשת החינוך אנקורי מחלקת מחקר העוסקת בפיתוח ספרי ועזרי לימוד עבור כלל בתי הספר בארץ, בכללם חטיבות ביניים וחטיבות עליונות ונבחני הפסיכומטרי. רשת החינוך אנקורי גם מפעילה מערך קורסי חוגים והשכלה עבור השב"ס.

היסטוריה

הלוגו הישן של אנקורי

רשת החינוך אנקורי הוקמה בשנת 1948 על ידי חנוך אנקורי, מורה למתמטיקה, אנגלית וצרפתית בוגר המחזור השני של הגימנסיה העברית. בשנים הראשונות עבד אנקורי מסלון ביתו בקומת הקרקע ברחוב בן יהודה 175 בתל אביב. הלימודים התקיימו סביב שולחן ארוך ולמדו בו בין 8 ל-10 תלמידים במקביל.

בסוף שנות ה-50, בעקבות הביקוש הרב ללימודים אצלו, הקים חנוך אנקורי את תיכון אנקורי ופתח בבניין בו הוא גר[2] 3 כיתות לימוד עם משרדים וחדר מורים. הוא גייס מספר מורים מתוכם 3 מתיכון חדש והוסיף מקצועות לימוד נוספים לבגרות. בעקבות הביקוש הגבוה לימד בכיתות ב-3 משמרות - בוקר צהרים וערב[3]. בשעות הבוקר תיכוניסטים ובשעות הצהריים והערב קהל מבוגר יותר שעבד בבקרים והשלים בגרויות[4][5].

באמצע שנות ה-60 הציע אנקורי שיעורי תגבור באנגלית במהלך חופשת הקיץ[6] ושיעורי אנגלית בהתכתבות[7]. במרוצת שנות ה-60 הביקוש ללימודים בתיכון אנקורי עלה בהתמדה ולאחר נדודים בין קמפוסים בדרום העיר ובמרכזה, בשנת 1971 עברו התלמידים וההנהלה לקמפוס חדש ברחוב סירקין 3 בתל אביב, הוא בית אנקורי, הפעיל גם בימים אלה.

בשנת 1973 החליט חנוך אנקורי לפרוש ומכר את חלקו ברשת החינוך לאביבה ולאבי הבר. במשך 4 שנים נוספות הם ניהלו את אנקורי יחד עם שותף נוסף בשם גדעון לוין. החל משנת 1978 משפחת הבר הפכה להיות הבעלים הבלעדיים של הרשת ואחראית לפיתוחה.

אנקורי קנתה את "קולג' תיכון", שפעל בר"ג, בשנת 1973 והתלמידים עברו והשתלבו באנקורי בת"א. בהמשך אנקורי קנתה את תיכון בוחן, את תיכון רון, את תיכון פיטמן ואת תיכון "תלם" בגבעתיים שנסגר. כאשר "מכון שחר" נסגר, ואורה שיינרמן מבעלי "מכון שחר" הצהירה על פשיטת רגל, קלטה אנקורי את כל התלמידים שהיו רשומים שם ונפגעו מהמהלך, והציעה להם קורסי בגרות ופסיכומטרי בכל רחבי הארץ, עבור דמי רישום בלבד. בשנת 1979 מספר התלמידים בתיכון אנקורי בתל אביב הגיע לכ- 1,500 תלמידים. ואנקורי פיצלה את התלמידים בין הקמפוס ברחוב סירקין 3[8], קמפוס ברחוב בן יהודה וקמפוס ברחוב טרומפלדור 30[9][10], במבנה שנבנה עבור ישיבת תל אביב, המשמש את תיכון אנקורי עד היום.

כבר בשנות ה-80 הפכה רשת החינוך אנקורי לאבן שואבת למורים עם כישורים מגוונים ופוטנציאל מנהיגות, בהם יואל גבע[11], לימים בעל מכון ללימודי פסיכומטרי, שם לוי, הבעלים של High Q, צבי סטפק, מורה להיסטוריה ולימים המייסד של מיטב בית השקעות, אורה שיינרמן שלימים הקימה את מכון שחר ומשה מיודובניק, מורה למדעי החברה שלימים הקים את "תיכון תל אביב".

בשנת 1990 הקימה אנקורי מערכות למידה הוצאה לאור לספרי ועזרי לימוד. הספר הראשון שיצא הוא ספר ללימוד תנ"ך לבגרות, שנכתב על ידי ויוי הרשטיין, אז מורה באנקורי והיום מנהלת קמפוס תל אביב יחד עם יעקב הבר. הספר שנקרא "בגרות בתנ"ך" הפך להצלחה ופתח את הדלת להוצאת ספרים נוספים. כיום אנקורי מובילה את תחום הוצאת הספרים ללימודים עם כ- 1,000 כותרים במהלך השנים האלה.

באמצע שנות ה-90 משרד החינוך אישר לאנקורי להפוך לתיכון אינטרני, במעמד מוכר שאינו רשמי, ובתוך כך איפשר לפתוח כיתות י, י"א י"ב. בשלב מאוחר יותר הגיע גם האישור לכיתה ט'. המהלך איפשר לתלמידי התיכון של אנקורי להבחן במבנה בית הספר, והעמיד את תיכון אנקורי במעמד זהה למעמדם של התיכונים הציבוריים ולהציע אלטרנטיבה חינוכית לחינוך הציבורי במקומות נוספים.

בתחילת שנות ה-90 רשת החינוך אנקורי יצאה מגבולות תל אביב ופתחה קמפוסים נוספים לתיכון בראשון לציון (1992), רעננה (1994), חיפה (1994), אשדוד (1997), ירושלים (1997) ופתח תקווה (2001).

במהלך למעלה מ-60 שנות פעילות למדו באנקורי לא מעט אנשים מפורסמים בהם ירון כהן (לימים דנה אינטרנשיונל), טדי שגיא, גילי לנדאו, זהבה גלאון, שי קפון, עומר אדם, שלומי לחיאני, אילנית לוי, שרון חזיז, יובל בנאי, מוקי שניידמן הבעלים של קבוצת ביטוח ישיר, נדיב אבידן ועוד רבים אחרים.

תיכון אנקורי

תיכון אנקורי הוא תיכון אינטרני פרטי לכיתות ט' עד י"ב הבנוי במתכונת Small School האמריקאים. זהו מודל של בתי ספר השומרים על מבנה ארגוני קטן ואינטימי, שלא יעלה על 350 תלמידים בקמפוס, כדי למזער מנגנונים בירוקרטיים המאפיינים בתי ספר גדולים, וכדי לאפשר דיאלוג עמוק יותר בין מורים, הורים ותלמידים. בתי ספר קטנים ניחנים בגמישות תפעולית, יכולים להתאים את עצמם לדרישות ומטרות אישיות של תלמידים ומורים, ובתוך כך מקדמים יצירתיות ומעורבות בחיי בית הספר[דרוש מקור]. המגמות הנלמדות בבתי הספר התיכוניים של הרשת הן: קולנוע, מנהל עסקי, תעשייה וניהול, תושב"ע ופילוסופיה. הפעילות החברתית הערכית מתמקדת ביצירת מודעות ומעורבות חברתית ופוליטית ובהכנה לקראת השירות הצבאי. אחוז המתגייסים לשירות קרבי בקרב בוגרי בית הספר הוא מן הגבוהים, כמו כן אחוז היוצאים לשנת שירות ולמכינות קדם צבאיות גבוה ביחס לממוצע הארצי.

התיכונים של אנקורי הם באופיים על-אזוריים וקולטים תלמידים לאורך כל השנה מרדיוס גאוגרפי גדול. התיכונים של אנקורי נמצאים בצפון (הקריות), רעננה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד ותל אביב, ולהם מערך הסעות מיישובים מרוחקים יותר.

לתיכון אנקורי אלפי בוגרים בכל רחבי ישראל, בהם: זהבה גלאון, יובל בנאי ועומר אדם.

בגרות ופסיכומטרי

רשת החינוך אנקורי מפעילה מערך קורסים להכנה לבחינות הבגרות וכן קורס הכנה לבחינות הפסיכומטרי.

בתחילת שנות ה-80 הגיע ללמד באנקורי שם לוי - בוגר תיכון אנקורי, שהביא עמו את הרעיון להציע לתלמידי הבגרות של אנקורי גם קורסי פסיכומטרי. הוא קיבל אישור לקחת חופשה של שנה מהוראה בתיכון, על מנת לכתוב ספר ללימוד פסיכומטרי. בחלק של המתמטיקה נתקל לוי בקשיים וביקש את עזרתו של מורה אחר באנקורי - יואל גבע. במקביל ליציאת הספר פתחו באנקורי כיתות ללימוד פסיכומטרי. בחודשים הראשונים קורסי הפסיכומטרי לא הצליחו ליצור רווח ויואל גבע איבד עניין בתחום הפסיכומטרי, וחזר ללמד מתמטיקה 3 יח"ל באנקורי. בשנות ה-80 הקימה רשת אנקורי בשיתוף שם לוי את בית הספר High Q ללימודי פסיכומטרי. הם יצאו במסע פרסום עם הצעה ייחודית "לא הצלחת לא שילמת". בית הספר זכה להצלחה מיידית והפך למוביל בתחום. בתחילת שנות ה-90 רכש שם לוי את החלק של אנקורי ב- High Q ויצא לדרך עצמאית.[12]

בשנת 1994 פתחה אנקורי מותג מתחרה תחת השם "אנקורי פסיכומטרי" הפעיל גם בימים אלה. ספרי וחומרי הלימוד הפסיכומטריים, שנכתבים על ידי המורים המדריכים ומחלקת המחקר של אנקורי, נחשבים לספרי הפסיכומטרי הבודדים שאכן מתעדכנים לאורך השנים בהתאם לשינויים בבחינה שעורך המרכז הארצי לבחינות והערכה. הקורסים לבחינה מועברים על ידי מדריכים מנוסים ותיקים ונמצאים בכל רחבי הארץ.

אנקורי מערכות למידה

מחלקת המחקר והפיתוח של רשת החינוך אנקורי מוציאה מדי שנה למעלה מ-60 ספרי לימוד חדשים המותאמים למבנה תוכניות הלימוד של משרד החינוך, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה ובהתאם לשינויים הנערכים בהן. סדרת ספרי ה"מיקוד" של אנקורי מהווים כ 50% משוק ספרי המיקוד בישראל. הספרים נכתבים ונערכים באופן שמקל ומפשט את חומר הלימוד, ומלווים בספרי הדרכה גם למורי בתי הספר. המחלקה אחראית גם על מעקב ולמידה של בחינות משנים עברו ואחראית על אלפי דפי לימוד לתרגול. במקביל, מפתחת אנקורי מערכות למידה את ספרי הפסיכומטרי של אנקורי, שכמו ספרי הבגרות מעודכנים תמיד בהתאם לשינויים האחרונים במבנה הבחינה כפי שמכתיב אותם המרכז הארצי לבחינות והערכה. אנקורי פסיכומטרי הוא המכון היחיד שבחר להוציא את חומרי הלימוד שיצר למכירה בחנויות, מתוך ביטחון באיכות החומר וכדי לתמוך בתלמידים חזקים, המעוניינים לגשת לבחינה ללא קורס הכנה. חומרי הלימוד הפסיכומטריים של אנקורי מתאימים ונרכשים על ידי תלמידים מכל המכונים בישראל וגם לתלמידים שמעוניינים ללמוד באופן פרטי.

אנקורי בעידן הדיגיטלי

העידן הדיגיטלי משפיע גם על תפיסות החינוך והדיאלוג בין מבוגרים (הורים ומורים) למתבגרים. מחקרים מוכיחים כי ילדים בישראל מבלים כ-4 שעות ביום בגלישה ברשת. הדיאלוג הפך מהיר יותר, כמות גדולה מאד של מידע הפכה זמינה, ואנחנו נדרשים להתאים את עצמנו לקצב ולשימוש נבון וזהיר במידע. באנקורי מאמינים ששימוש מושכל בטכנולוגיה ייצר פלטפורמה שהיא גם לימודית וגם חברתית המאפשרת לשמור על קשר רציף ומוגן בין תלמידים, מורים והורים. רשת החינוך אנקורי פיתחה והציגה בשנת 2012 מודל ראשוני בעולם למדיניות התנהלות ברשתות חברתיות בבתי ספר (SMP) המודל פותח על ידי הצוות הפדגוגי של אנקורי בשיתוף אנשי טכנולוגיה ובהנחיית ד"ר יובל קרניאל, מהחוג לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, ע"ד סער סיקלאי ועו"ד יורם ליכטנשטיין. מודל הפעילות של אנקורי הפך מושא למחקר בינלאומי בראשותו של פרופ' ברוך שוורץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים. רשת החינוך אנקורי השקיעה מאמצים וכסף רב בפיתוח פלטפורמות דיגיטליות, לצד אתר החברה, עמודי הפייסבוק ונכנסים דיגיטליים נוספים, הקימה אנקורי את "אנקוריוויל" - אפליקציה מיוחדת, חכמה וידידותית המאפשרת לתרגל וללמוד את אוצר המילים ולענות על אינספור שאלות פסיכומטריות, באמצעות חמישה משחקים מקוריים, ובדרגות קושי שונות. בנוסף, האפליקציה מבצעת מעקב אוטומטי אחר התקדמות הלמידה, ומייצרת משוב בזמן אמת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שעורים, מעריב, 5 בספטמבר 1956
    שעורים, דבר, 28 ביוני 1957
  2. ^ ההרשמה לתיכון אנקורי בעיצומה, מעריב, 31 ביולי 1964
  3. ^ "בקר וערב" - שעורים, דבר, 24 באפריל 1959
  4. ^ שעורים, מעריב, 16 ביוני 1961
  5. ^ מקצוע בחיים עם תעודת בגרות, דבר, 3 ביולי 1964
  6. ^ למוד בתיכון ללא כשלון, מעריב, 29 במאי 1964
    מ. נוביק, למוד בתיכון ללא כשלון, דבר, 11 ביוני 1965
  7. ^ בתי ספר, מעריב, 17 בדצמבר 1965
  8. ^ תלמידים ברחוב, מעריב, 24 בדצמבר 1982
  9. ^ תיכון אנקורי, מעריב, 24 באוגוסט 1984
  10. ^ נילי ארנועם, לנכשלי הבגרות יש תקווה, מעריב, 12 באוגוסט 1988
  11. ^ מה אומרים בחדר המורים?, מעריב, 15 ביוני 1979
  12. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, יסמין גואט, הגילי מלניצקי, כך ריסק שם לוי את היי־קיו: "הלשנות, טרור, פחד - ומנגנון מהגיהנום", באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24473231רשת החינוך אנקורי