עבוט

עבוט הוא חפץ הניתן כמשכון, המשמש כערובה להלוואה. העבוט הוא לרוב חפץ בעל ערך כשעון או תכשיט. בית העבוט הוא המקום לקבלת חפצים הניתנים בעבוט, לעיסוק בהלוואה לה משמש העבוט כמשכון, ולמכירת חפצי עבוט שההלוואה עבורה ניתנו כמשכון לא הוחזרה.

עסקת העבוט כוללת מתן חפץ כעבוט, וקבלת סכום כסף מזומן תמורתו. את החפץ ניתן לרכוש בתוך זמן מוסכם בהחזר ההלוואה לרוב בתוספת ריבית מוסכמת. אם בתוך פרק הזמן המוסכם אין הלווה מצליח להחזיר את ההלוואה, זכותו של המלווה למכור את החפץ למרבה במחיר.

מקור המילה בספר דברים: ”בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה.” (דברים כד יא). במקרא מוזכר העבוט יחד עם האיסור על ריבית.

במהלך השנים, התייחסה המילה עבוט לכל חפץ אישי הניתן כערובה לחיוב, או אף מעוקל על מנת לעמוד בחיוב. כמו כן, עם התפתחות מוסד העבוט בצורתו הידועה כיום, קיבלה המילה את המשמעות הנהוגה כיום, הכוללת התייחסות לעסקה הכוללת ריבית.