אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג

אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג
Anton Ulrich von Braunschweig-Wolfenbüttel
	אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג
לידה	28 באוגוסט 1714; בוורן, נסיכות בראונשווייג-וולפנביטל
פטירה	4 במאי 1774 (בגיל 59); חלמוגורי, האימפריה הרוסית
מדינה	גרמניה, רוסיה
בת זוג	קתרינה כריסטינה, נסיכת מקלנבורג-שוורין
שושלת בית ולף
תואר	דוכס בראונשווייג
אב	פרדיננד אלברכט השני, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל
אם	אנטוניטה, נסיכת בראונשווייג-לינבורג
צאצאים	ראו בהמשך

אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג (בגרמנית: Anton Ulrich von Braunschweig-Wolfenbüttel;‏ 28 באוגוסט 1714 - 4 במאי 1774), היה אביו של איוואן השישי, צאר רוסיה.

ביוגרפיה

בשנת 1739 התחתן אנטון אולריך עם אנה לאופולדובנה, בתם של קרל לאופולד, דוכס מקלנבורג-שוורין ויקטרינה איוואנובה מרוסיה, ממנה נולדו לו 5 ילדים. אשתו הייתה מקורבת לאנה, קיסרית רוסיה, וקרבה זו הובילה להחלטה של הקיסרית כי יורש העצר הבא יהיה בנם של אנטון אולריך ואנה. בנם הראשון - איוואן השישי, נולד באוגוסט 1740, וכאשר באוקטובר 1740 מתה אנה, קיסרית רוסיה, איוואן הוכתר לקיסר, וארנסט בירון מונה לעוצר.

תוך זמן קצר ארנסט בירון נעצר על ידי כריסטופור מיניך, נשפט ונשלח לסיביר, ואנה לאופולדובנה התמנתה לעוצרת. מעשית, השלטון במדינה היה בידי כריסטופור מיניך שעזר לה להדיח את בירון ובידי אנדריי אוסטרמן. בתקופת שלטונה החלה מלחמה עם שוודיה. בין תומכיה לא היה שיתוף פעולה, ותוך זמן קצר מיניך הורחק מתפקידי מפתח. קרבתם של פקידים ממוצא גרמני לעוצרת הזכירה לאצולה הרוסית את תקופת ארנסט בירון, כתוצאה מכל זה סביב יליזבטה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה החלה להתגבש קבוצת קושרים. אנדריי אוסטרמן ידע על הקשר וניסה להניע את אנה לאופולדובנה לפעול, אך היא המתינה.

לקראת סוף 1741 נאלצה אנה לוותר על השלטון ולהסכים למינוי של יליזבטה לקיסרית.

לאחר איבוד שלטונה, הועברו אנטון אולריך ואנה עם משפחתם למצודה ליד ריגה, ולאחר מכן לכפר במחוז ארכנגלסק. בנם איוואן היה עמם תקופה מסוימת, אך לאחר מספר שנים נשלח למצודה ליד סנקט פטרבורג, בה נהרג בשנת 1764. במהלך הגלות נולדו להם עוד 4 ילדים, ובשנת 1746 מתה אנה לאופולדובנה. בשנת 1762 הציעה יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה לאנטון אולריך לעזוב את רוסיה ללא ילדיו, אולם הוא סירב לכך, ובהמשך איבד את ראייתו. ב-4 במאי 1774 מת גם אנטון אולריך בכפר חלמוגורי, ובשנת 1787 נתנה יקטרינה הגדולה אישור לילדיהם לעזוב את רוסיה.