אנה לאופולדובנה

אנה לאופולדובנה
Анна Леопольдовна
Elisabeth Katharina Christine von Mecklenburg-Schwerin
לידה	7 בדצמבר 1718; רוסטוק, דוכסות מקלנבורג-שוורין
פטירה	18 במרץ 1746 (בגיל 27); חלמוגורי, האימפריה הרוסית
שם מלא	אליזבת קתרינה כריסטינה, נסיכת מקלנבורג-שוורין
מדינה	רוסיה
בן זוג	אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג
שושלת בית מקלנבורג-שוורין
תואר	הנסיכה הגדולה של רוסיה
אב	קרל לאופולד, דוכס מקלנבורג-שוורין
אם	יקטרינה איוואנובה מרוסיה
צאצאים	ראו בהמשך

אנה לאופולדובנה (ברוסית: Анна Леопольдовна, בגרמנית: Elisabeth Katharina Christine von Mecklenburg-Schwerin; ‏7 בדצמבר 1718 - 18 במרץ 1746), נכדה של איוואן החמישי, הייתה עוצרת במשך תקופה קצרה במהלך שלטונה של איוואן השישי.

ביוגרפיה

אנה נולדה ב-7 בדצמבר 1718 ברוסטוק בשם קתרינה כריסטינה, נסיכת מקלנבורג-שוורין, לקרל לאופולד, דוכס מקלנבורג-שוורין וליקטרינה איוואנובה מרוסיה, בתם של איוואן החמישי, צאר רוסיה ופראסקוביה סאלטיקובה. בשנת 1722 הגיעה קתרינה כריסטינה עם אימה לרוסיה, וכעבור מספר שנים עברה לנצרות אורתודוקסית תוך שינוי שמה לאנה לאופולדובנה. בשנת 1739 התחתנה אנה עם אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג, ממנו נולדו לה 5 ילדים. אנה הייתה מקורבת לאנה, קיסרית רוסיה, וקרבה זו הובילה להחלטה של הקיסרית כי יורש העצר הבא יהיה בנה של אנה. בנה הראשון - איוואן השישי, נולד באוגוסט 1740, וכאשר באוקטובר 1740 מתה אנה, קיסרית רוסיה, איוואן הוכתר לקיסר, וארנסט בירון מונה לעוצר.

תוך זמן קצר ארנסט בירון נעצר על ידי כריסטופור מיניך, נשפט ונשלח לסיביר. אנה לאופולדובנה התמנתה לעוצרת. מעשית, השלטון במדינה היה בידי כריסטופור מיניך שעזר לה להדיח את בירון ובידי אנדריי אוסטרמן. בתקופת שלטונה החלה מלחמה עם שוודיה. בין תומכיה לא היה שיתוף פעולה, ותוך זמן קצר מיניך הורחק מתפקידי מפתח. קרבתם של פקידים ממוצא גרמני לעוצרת הזכירה לאצולה הרוסית את תקופת ארנסט בירון, כתוצאה מכל זה סביב יליזבטה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה החלה להתגבש קבוצת קושרים. אנדריי אוסטרמן ידע על הקשר וניסה להניע את אנה לאופולדובנה לפעול, אך היא המתינה.

לקראת סוף 1741 נאלצה אנה לוותר על השלטון ולהסכים למינוי של יליזבטה לקיסרית.

לאחר איבוד שלטונה, הועברה אנה עם משפחתה למצודה ליד ריגה, ולאחר מכך לכפר במחוז ארכנגלסק. בנה איוואן היה איתה תקופה מסוימת, אך לאחר מספר שנים נשלח למצודה ליד סנקט פטרבורג, בה נהרג בשנת 1764. בהיותה בגלות היא הולידה עוד 4 ילדים, ונפטרה ב-18 במרץ 1746 במהלך הלידה האחרונה.

לאחר מותה, בעלה וארבעת ילדיה התגוררו בכפר, עד אשר בשנת 1787 יקטרינה הגדולה נתנה להם אישור לעזוב את רוסיה.