הדנברגיט
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | FeCaSi2O6 |
| מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני |
| צורת הגביש | גבישים קצרים דמויי מנסרה בעלי חתך ריבועי. לרוב מופע במקבץ סיבי, קומפקטי, או עמודי |
| צבע | שחור, שחור ירקרק, ירוק כהה וחום כהה. |
| ברק | זגוגי |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום |
| פצילות | מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה. |
| שבירה | בלתי שווה. |
| קשיות | 5 עד 6 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.55-3.25 |
| שרטוט | לבן עד ירקרק חיוור |
| מינרלים נלווים | וולאסטוניט, גרוסולאר, מגנטיט, גלנה, וקלציט |
הדנברגיט הוא מינרל השייך לקבוצת הפירוקסן, קבוצה של מינרלים אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה בצורת שרשרות) בעלי שרשרת בודדת. ההדנברגיט שייך לשורת המינרלים האיזומורפית (כלומר שורה של תרכובות אנלוגיות בהרכבן) הכוללת את הדיופסיד (MgCaSi2O6, בהדנברגיט מחליף ברזל את המגנזיום שבדיופסיד) והאוגיט. גבישי ההדנברגיט הם בדרך כלל בעלי גוון ירוק כהה עד שחור והגוון היא אחת הדרכים בהן ניתן להבדילו מדיופסיד שלו גוון ירוק בהיר.
הדנברגיט מצוי בסלעי יסוד ובמגוון של סלעים מותמרים, כמו בסקארן.
מקומות בהם ניתן למצוא הדנברגיט כוללים את נורדמרק בשוודיה שם נתגלה המינרל לראשונה, ברוקן היל באוסטרליה, האי אלבה, חבל טוסקנה באיטליה, קזחסטן ובמדינות קליפורניה וניו ג'רזי בארצות הברית.
תכונה מעניינת להדנברגיט היא התפרקותו בנוכחות חומצה קרבונית, שגורמת ריאקציה שהתוצרים שלה הם חומצה אורתוסיליצית והמטיט. זוהי דוגמה קלאסית לתהליך של בלייה כימית של מינראלים, שמקורם בסלעים פלוטוניים וגם הסבר לכמויות גדולות של המטיט שמצויות בסמוך לאזורים מגמתיים.
את שם המינרל טבע הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס ב-1819 על שם המינרלוג השוודי מ.א. לודוויג הדנברג (M.A. Ludwig Hedenberg) שגילה אותו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הדנברגיט |
- הדנברגיט באתר Mineral Gallery
- הדנברגיט באתר ALKALI-NUTS
- הדנברגיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
29469040הדנברגיט