אנדור ז'ולדוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אנדור ז'ולדוש (בהונגרית: Zsoldos Andor; סנטש, 9 בדצמבר 1893 - בודפשט, דצמבר 1970) היה קצין צבא הונגרי, ששירת במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. חסיד אומות העולם על הצלת יהודים.

בשנים 1942–1943 הוא היה מפקד יחידת יהודים בשרות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי) באזור דרום הונגריה (צפון סרביה של היום). הוא הגן בכל כוחו על חיי פקודיו. הוא קיבל את תואר חסיד אומות העולם בירושלים בשנת 1965 על מאמצי ההצלה האנושיים שלו. בתו הצעירה, ז'וז'אנה ז'ולדוש, הייתה אשתו השנייה של במאי הקולנוע והצלם המפורסם, אישטוואן הומוקי נאג'י .

מוצא, לימודים, צבא

ז'ולדוש הוא נצר למשפחה מפורסמת בסנטש. סבו ג'וניור פרנץ ז'ולדוש היה המייסד של התעשייה בסנטש והפך לאזרח מכובד של העיר. אביו בשם זהה היה מהנדס מכונות, הבעלים של מפעל הלחם הראשון (מאפייה תעשייתית) בסנטש, ואחת הדמויות הבולטות בחיים הציבוריים של העיר. אמו הייתה וילמה נאג'י.[1][2]

אנדור ז'ולדוש סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בגימנסיה של סנטש בשנת 1912.[3] לאחר מכן נרשם לאקדמיה למסחר בבודפשט, שם קיבל תואר. בשנת 1914 הוא גויס לצבא לגדוד החי"ר המשותף ה-101 בבקשצ'אבה. עד מהרה הועבר לאוראדיה, שם סיים את הכשרתו כקצין מילואים בינואר 1915. שנה לאחר מכן קיבל דרגת סג"ם ובנובמבר 1917 סגן מילואים. הוא השתחרר בנובמבר 1918 וחזר הביתה לסנטש לאחוזה המשפחתית. הוא התחתן עם ברטה שטאמר. נולדו להם שתי בנות: ברטה וז'וז'אנה.[4] הוא הועלה לדרגת קפטן בשנת 1926.[5]

מפקד פלוגת היהודים

הוא גויס שוב במלחמת העולם השנייה ומה-15 ביוני 1942 היה מפקד מחנה שרות העבודה 105/6 של הגיס החמישי של הצבא ההונגרי בסגד. 264 אזרחים הונגרים, סרבים וקרואטים ממוצא יהודי היו תחת פיקודו. עם פלוגתו הופנה לסומבור שבדרום. בשל אישיותו האנושית ומעשיו האנושיים התחבב במהירות על פקודיו. אופייני לאיש שכאשר יצא הביתה לחופשה, ז'ולדוש הקלוויניסטי המאמין אמר שוב ושוב לאשתו, "אני רואה בהם את פני ישו המשיח."[6]

כשהוא מתעלם מהוראות הפיקוד מעליו, הוא עשה כל שביכולתו כדי להפוך לנסבלים את חייהם של אנשי פלוגתו שעבדו במאמצים על אנושיים: הוא בלם את אנשי הסגל הזוטר להתאכזר ליהודים, לא איפשר לצמצם את מנות המזון וקרה לא אחת שהוא הסיע במכוניתו למרפאה את פועלי הכפייה היהודיים שהתמוטטו מתשישות. באחת הפעמים, שני אנשי עובדי כפייה של הפלוגה נידונו למוות על ידי בית דין צבאי בשל "גרימת נזק בעבודתם הרשלנית והמזיקה". ז'ולדוש הורה על ביצוע פסק הדין רק לפרוטוקול, אך לא בפועל. מעבר לכך הוא הציל את עובדי פלוגתו מספר פעמים ממוות בטוח.[7][8] שלושה מהשורדים רשמו את מעשיו וזכויותיו של הקפטן שלהם בכתב. מסמך ביד ושם מתאר את מעשיו.

נגד אנדור ז'ולדוש ונגד קצין נוסף מפקודיו, שאנדור אשבוט, הוגשה תלונה על ידי אחד המקורבים אליהם בעל דרגה קפטן: האשמה הייתה התנהגותם הפילושמית. בתלונה ששרדה, המהנדס ששימש כקצין בפלוגה יאנוש נאג'י התלונן כי "לאנשים הנ"ל" יש "מערכת יחסים משפחתית" עם היהודים, הם לא מקפידים על כללי המזון המחמירים ומספקים יותר מזון לעובדי הכפייה ממה שמותר. הם לא מקפידים מספיק על אכיפת משמעת העבודה, הפקודים החולים מקבלים טיפול רפואי ורשאים לקבל מבקרים וחבילות.[9] התלונה לא השיגה את מטרתה. אנדור ז'ודוש נלקח בשבי באוסטריה בתום המלחמה.[10]

השנים שלאחר המלחמה

קברו של אנדור ז'ולדוש בבית העלמין סדר בסנטש.

ז'ולדוש חזר לביתו לסנטש בשנת 1945 והחל לעבוד כחקלאי באחוזתו, אך איבד את כל רכושו במהלך הלאמותו. בשל הערה בתעודת השחרור הצבאית הרשמית שלו :"מגלה זרות ובלתי אמין."[11] הוא לא הצליח להשיג משרה שתאמה את השכלתו ומעמדו ולכן בשנת 1950 עבר עם אשתו לבודפשט. שם התפרנס מעבודות מזדמנות: כשומר לילה, כמדביק כרזות, כשוטף כלים בבית קפה, כשרת בגן החיות,[12] לבסוף, הגיע לאולפן סרטים כמחסנאי בשל השתדלות חתנו. שם הוא יכול היה לעבוד עם בתו.[13] הוא עזר בעיקר בצילומי סרטי טבע.[14] פרש לגמלאות בשנת 1958.[15]

בינתיים, פקודיו לשעבר בפלוגת עבודות הכפייה, אלה ששרדו את השואה ועלו לישראל, העידו במכון יד ושם בירושלים על מאמצי הצלה של מפקדם לשעבר. ועדת המכון הגישה חוות דעת חיובית ואנדור ז'ולדוש הוזמן לישראל לטקס החגיגי של הענקת התואר חסיד אומות העולם. את הזמנת מדינת ישראל מסר לז'ולדוש אחד מעובדי הכפייה שלו לשעבר, ד"ר ג'רג' סקיי.[16] אנדור ז'ולדוש ואשתו הצליחו לשהות שלושה חודשים בישראל בשנת 1965 כאורח רשמי של הממשלה.[17] התואר הגבוה הוענק על ידי הנשיא המדינה באופן אישי ב-18 במאי.[18] הוא היה אז האדם ה-138 בעולם, השביעי מהונגריה שקיבלו את התואר. [19]

ז'ולדוש נפטר בבודפשט[20] אך קברו בסנטש נמצא בבית העלמין סדר, מול בית הלוויות. הוא נח בקבר המשפחתי עם אשתו ובתו הצעירה ז'וז'וזנה.

פרסי הצטיינות והוקרה

  • סיגנום לאודיס
  • מדליית הכסף הקטנה של האבירות ההונגרית
  • צלה הצוות קרל
  • מדליית הפציעה
  • מדליית חסיד אומות העולם

ספרות עליו

  • Papp Vilmos: „Maradj mindig Ember…” Reformátusok Lapja 1965. aug. 29. 1. p.
  • Dr. Homoki-Nagy Istvánné Zsoldos Zsuzsanna = Vallomások Szentesről. Szerk.: Bodrits István. Szentes, 1990. p. 115-118.
  • Papp Vilmos: Emlékezetes presbiterek. Zsoldos Andor (1893-1970) = Presbiter 2001. május–június 11. p.
  • Jeney Attila: A magyar százados, akit „cádik”-ká emeltek = Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Budapest, Kairosz Kiadó, 2013. p. 35-46.
  • The Righteous Among The Nations. Zsoldos, Family. Rescue story
  • The Righteous Among The Nations Zsoldos Andor (1893 - ? ) Personal Information
  • Vágvölgyi Zoltán: Zsoldos Andor. Egy szentesi polgár a Világ Igazainak névsorában. Szentes, 2017.

הערות שוליים

  1. ^ Labádi Lajos: Ifj. Zsoldos Ferenc élete és munkássága = Ifj. Zsoldos Ferenc: Amire emlékszem. Egy szentesi iparos legény vándorútja. Szentes, 2013. p. 59-93.
  2. ^ Zsoldos Ferenc = Szentesi Lap 1912. febr. 4. p. 2-3.
  3. ^ A szentesi magyar kir. állami főgymnasium értesítője, 1911-1912. Közzéteszi: Szőke József. Szentes, 1912. 105. p.
  4. ^ "Familytrees (Családfák)". אורכב מ-המקור ב-2017-11-17. נבדק ב-2017-11-17.
  5. ^ Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Budapest, Kairosz Kiadó, 2013. p. 35-36.
  6. ^ Papp Vilmos: Emlékezetes presbiterek. Zsoldos Andor (1893-1970) = Presbiter 2001. május–június 11. p.
  7. ^ Papp Vilmos: Emlékezetes presbiterek. Zsoldos Andor (1893-1970) = Presbiter 2001. május–június 11. p.
  8. ^ Weis Ignác, Grünberger Pál, Deutsch Andor: Tanúvallomások. Zsoldos Andor. (kézirat, Yad Vashem) Idézi: Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Budapest, Kairosz Kiadó, 2013. 40-44. p.
  9. ^ Nagy János feljelentése 1942. szeptember. 14. (kézirat, Hadtörténeti Levéltár) = Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Budapest, Kairosz Kiadó, 2013. 132. p.
  10. ^ uo. 36. p.
  11. ^ Zsoldos Andor tartalékos százados kartotékja (kézirat, Hadtörténeti Levéltár) = Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Bp., Kairosz K. 2013. 140. p.
  12. ^ Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Bp., Kairosz K. 2013. p. 36-37.
  13. ^ Dr. Homoki-Nagy Istvánné Zsoldos Zsuzsanna = Vallomások Szentesről. Szerk.: Bodrits István. Szentes, 1990. p. 117.
  14. ^ Hangosfilm. Zsoldos Andor.
  15. ^ Jeney Attila: A vád, ami védőbeszéd lehetett volna. Budapest, Kairosz Kiadó, 2013. 37. p.
  16. ^ u.o.
  17. ^ Papp Vilmos. Emlékezetes presbiterek. Zsoldos Andor (1893-1970) = Presbiter 2001. május–június 11. p.
  18. ^ "The Righteous Among The Nations. Zsoldos, Andor". אורכב מ-המקור ב-2017-11-17. נבדק ב-2017-11-17.
  19. ^ Righteous Among the Nations Honored by Yad Vashem by 1 January 2017. HUNGARY
  20. ^ Dr. Homoki-Nagy Mária közlése


ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אנדור ז'ולדוש".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30973562אנדור ז'ולדוש

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אנדור_ז%27ולדוש&oldid=1806393"