קולפוסקופיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קולפוסקופיהאנגלית: Colposcopy) הוא הליך אבחון רפואי המראה תצוגה מוגדלת של צוואר הרחם של הרקמות, ושל הנרתיק.[1] מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, וגינה" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל". על פי האקדמיה ללשון העברית: שקיפת צוואר הרחם. בדיקה זו מאפשרת לאבחן נגעים טרום סרטניים ונגעים ממאירים. תהליך זה נעשה באמצעות קולפוסקופ, אשר מספק תצוגה מוגדלת של האזור. הקולפוסקופ מאפשר להבחין ויזואלית בין רקמה תקינה לרקמה לא תקינה, ולקיחת ביופסיה להמשך בדיקה פתולוגית. המטרה העיקרית של קולפוסקופיה היא מניעת סרטן צוואר הרחם על ידי זיהוי נגעים טרום סרטניים בשלבם המוקדם וטיפול בהם. ההליך פותח על ידי הרופא הגרמני הנס הינסלמן, עם עזרה של אדואר וירטוס הנאצי, שביצע ניסויים באסירות יהודיות במחנה אושוויץ.[2][3] ישנו קולפוסקופ מיוחד אשר מצויד במצלמה ומטרתו לאסוף ראיות לתקיפה בדברים שבצניעות.

אינדיקציות

קולפוסקופיה לא יעילה עבור מטופלות אשר בבדיקת משטח צוואר הרחם שלהן הראו תוצאות נמוכות של פגיעה רקמתית. הבדיקה תתרום לנשים אשר יש פגיעה רקמתית נראית, אמנם הבדיקה לא תוכל לאבחן הישנות של סרטן אם יש.[4]

קולפוסקופ

הליך

בתחילה, נלקחת ההיסטוריה הרפואית של המטופלת הכוללת בין השאר: מספר ההריונות שעברה, המחזור האחרון, אלרגיות משמעותיות והיסטוריית עישון. במקרים מסוימים, חובה לבצע בדיקת הריון לפני הבדיקה. ההליך מוסבר במלואו למטופלת, שאלות נשאלות ונענות והמטופלת חותמת על הסכם הבדיקה.

מטרת הבדיקה הקולפוסקופית היא לאבחן רקמות לא תקינות בצוואר הרחם. הגדלה נמוכה (2× 6×) עשויה לשמש כדי לקבל רושם כללי על מבנה האזור. הגדלות גדולות יותר (8x כדי 25x) מנוצלות כדי להעריך את מצב הנרתיק ואת צוואר הרחם. חומצה אצטית ותמיסת יוד מוזרקים לפני השטח כדי לשפר את הדמיית האזורים החריגים.

בדיקת הקולפוסקופיה מבוצעת באמצעות 3% חומצה אצטית על ידי צמר גפן. את "אזור השינוי", הוא אזור קריטי על צוואר הרחם שבו רבים מהנגעים הסרטניים והלא סרטניים מופיעים בדרך כלל לראשונה.


אזורים של צוואר הרחם שהופכים לבנים אחרי הוספת החומצה האצטית או לחלופין אזורים עם צורה שונה מבדרך כלל, נלקחים לביופסייה. אם אין אזורים לבנים כלל ומתקשים לראות רק בעזרת החומצה האצטית, מוסיפים תמיסת יוד כדי להאיר את האזורים טוב יותר.

לאחר בדיקה מקיפה, הרופא אשר מבצע את הבדיקה קובע אילו אזורים היו חריגים ומבצע ביופסיה לאותו אזור באמצעות האמצעים העומדים לרשותו. ישנם מקומות אשר הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית, שלא לצורך. כיום, מומלץ על הרדמה מקומית כדי להקל על תחושת המטופלת.

פיענוח

מודל אחד עבור ניקוד קולפוסקופיה הוא "ציון שוודי", אשר מקצה ציון בין 0 ל-2 ל-5 פרמטרים שונים. ציון נע בין 0 ל-10. ציון של ≥5 מראה על כמות נגעים גבוהה, ו ≥8 מראה על-90% HGL וציון <5 לא דורש ביופסיה בגלל סיכון נמוך של סרטן.[5]

סיבוכים

סיבוכים או סיכונים משמעותיים כתוצאה מבדיקת קולפוסקופיה לא נפוצים, אבל עשויים לכלול דימום, זיהום באזור הביופסיה או רירית הרחם, והכישלון לזהות את הנגע. חלק מהמטופלות חוות מידה מסוימת של אי נוחות במהלך הגרידה, ורבות חוות אי נוחות במהלך הביופסיה.[6]

קולפוסקופיה עם ביופסיה אינו גורם בעיות פוריות.

מעקב

מעקב הוא קריטי להצלחת התהליך. נגיף הפפילומה האנושי הוא זיהום נפוץ והסיבה הבסיסית ביותר לדיספלזיה של צוואר הרחם. מחקר אחד מצביע על כך שהמצאות פרוסטגלנדין בזרע עלול להאיץ צמיחת גידולים בצוואר הרחם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולפוסקופיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29503279קולפוסקופיה