אנאפורה
אָנָאפוֹרָה היא אמצעי ספרותי, המאופיין בחזרה על מילה או כמה מילים בתחילת מספר שורות או בתים רצופים. מטרת השימוש באנאפורה היא הבלטה והדגשה של מסר כלשהו. בנוסף האנאפורה היא אמצעי אסתטי וצורני, כלומר היא גם קישוט של הטקסט. המילה היא הלחם בסיסים מיוונית של אָנָא:אחורה, פֵרֵיִין:לשאת.
בבלשנות, כינוי אנאפורי או אֶנְדוֹפוֹרִי הוא רכיב במשפט המתייחס לרכיב אחר שקדם לו. למשל: נורית זרקה את הפרח, כי הוא היה נבול. כינוי הגוף האנאפורי הוא מבצע חזרה על שם העצם "פרח".
צורת הטכניקה ומקורותיה
האנאפורה משמשת כבר בתנ"ך ובמידה מסוימת גם במשנה. האנאפורה משמשת בקטעים שיריים, בנאומים, בסיסמאות ובקטעי פרוזה. לרוב, החזרה מתרחשת בשורות קצרות מאוד וההפרש בין שתי חזרות על המילה היא באורך של לא יותר מ 5-12 מילים. אולם, ישנם המזהים אנאפורה בקטעים ארוכים. כך, למשל פותחים פרקים ב', ד', ה' וו' במסכת שבת במילה "במה": "במה מדליקין" (ב') "במה טומנין" (ד') "במה בהמה יוצאה" (ה') "במה אישה יוצאה" (ו'), ויש הרואים בחזרה זאת אנאפורה.
דוגמאות לאנאפורה
דוגמאות מהתנ"ך
- הנביא ישעיהו מדגיש את מילוי הארץ בדברים שליליים על ידי אנאפורה של הביטוי "ותמלא ארצו":
- וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו
- וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:
- וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו: (ישעיהו ב, ז-ח)
- המקונן במגילת איכה מדגיש את המסך שה' שם בינו לבין עם ישראל, על ידי אנאפורה של המילה "סכותה":
- סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ:
- סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה (איכה ג, מג-מד)
דוגמאות בשירה העברית
- הדוברת בשיר אורן של לאה גולדברג משתמשת באנאפורה על מנת להמחיש את הפער בין ארץ מולדתה לארץ ישראל:
- כאן לא אשמע את קול הקוקיה,
- כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג (אורן, לאה גולדברג)
בהמשך השיר ישנה אנאפורה נוספת שתפקידה להשלים ולתקן את האנאפורה הראשונה הדוברת מתגברת על הפער בין שתי הארצות באמצעות הזדהותה ותחושת השותפות שלה עם האורנים:
- אתכם אני נשתלתי פעמיים,
- אתכם אני צמחתי אורנים
בשיר אחר, חמסין של ניסן, כתבה גולדברג:
- וְרַק לַשֶּׁמֶש רֵיחַ שֶׁל יַסְמִין,
- וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם,
- וְרַק לָעֶרֶב צֶבַע שֶׁל תַּפּוּז,
- וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת
- בשירה של זלדה שני יסודות, האנאפורה נועדה לבטא את השממון והקבעון בהם לוקה הברוש בעיני הלהבה:
- בלי שמץ של טירוף
- בלי שמץ של רוחניות
- בלי שמץ של דמיון
- בלי שמץ של חרות (שני יסודות, זלדה)
- שלומי זמיר משתמש באנאפורה בשיר להיות יחד. האנאפוריה משמשת להדגיש את המילה "יחד" שחוזרת 9 פעמיים בשיר, הוא רצה להדגיש את החשיבות והיופי שבזוגיות.
דוגמאות בנאומים
האנאפורה משמשת בנאומים מפורסמים רבים. וינסטון צ'רצ'יל השתמש באנאפורה "אנחנו" (we shall) בנאום "נילחם בחופים" בימי מלחמת העולם השנייה. מרטין לותר קינג השתמש באנאפורה "יש לי חלום" בנאומו המפורסם על שוויון בין-גזעי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אנפורה |
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים
26819354אנאפורה