אמטרק
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
קו הרכבת קליפורניה זפר של אמטרק ביוטה | |
נתונים כלליים | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־53 שנים) |
מיקום המטה | יוניון סטיישן, וושינגטון די. סי. |
www.amtrak.com |
אמטרק (באנגלית: Amtrak, הלחם בסיסים של American ו-Track, מסילה) הוא כינויו השגור של תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי (National Railroad Passenger Corporation) תאגיד אמריקני בבעלות ממשלתית, שמפעיל את רכבות הנוסעים הבין-עירוניות בארצות הברית.
הממשל הפדרלי של ארצות הברית מחזיק בכל מניות הבכורה בתאגיד. נשיא ארצות הברית ממנה את חברי הדירקטוריון, בכפוף לאישור הסנאט.
החברה מעסיקה כ-19,000 עובדים, ומשרתת כ-500 יעדים ב-46 ממדינות ארצות הברית וכן בקנדה.
רקע
רכבות, שהופעלו על ידי מספר רב של מפעילים פרטיים, שימשו כאמצעי התחבורה הבין-עירוני העיקרי בארצות הברית מאמצע המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20. משנות העשרים ואילך התקשו הרכבות לעמוד בתחרות גוברת מצד המכוניות הפרטיות, חברות האוטובוסים, ובהמשך גם חברות התעופה שהפעילו טיסות פנים. מגמת השחיקה ביכולת התחרות של הרכבות נמשכה לאורך שנים רבות, מלבד תקופה קצרה של תחייה במהלך מלחמת העולם השנייה, והואצה לאחר שנות הארבעים. היקף השירות שהציעו רכבות הנוסעים הלך ופחת, קווים רבים בוטלו לאחר שגרמו להפסדים שנים רבות, וגם איכות השירות הלכה והדרדרה - מה שיצר מעגל קסמים שהרחיק את המשתמשים מהרכבת. בסוף שנות השישים נראה היה שקצו של שירות רכבות הנוסעים (ויחד עמו, של תעשיות נלוות) קרוב, לאחר שכמה מפעילות קווים גדולות התקרבו או הגיעו לפשיטת רגל. הממשל האמריקני החליט להתערב בנעשה, לאחר לחץ ציבורי. מצדדי ההתערבות הממשלתית בענף טענו שקיומו של מערך רכבות נוסעים בין-עירוניות הוא אינטרס לאומי ושתשתיות הכבישים והתובלה האווירית לא יספיקו לבדן כדי לענות על צרכיה העתידיים של האומה.
הקמת אמטרק
חוק שירות רכבות הנוסעים, שהקונגרס חוקק ב-1970 וזכה במפתיע לאישור הנשיא ריצ'רד ניקסון, כונן את תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי, הוא אמטרק, כיצור-כלאיים פרטי-ממשלתי: חברה פרטית, הנמצאת בבעלות ממשלת ארצות הברית וזוכה לסבסוד מקופת המדינה. מתכונת זו נותרה על כנה לאורך השנים. החוק קבע את ה-1 במאי 1971 כמועד תחילת הפעלתם של קווי נוסעים בידי התאגיד, ואת התנאים שבהם ירכוש התאגיד את קווי הנוסעים הקיימים מידי מפעילים פרטיים. (הותר לחברות פרטיות להמשיך ולהפעיל קווי נוסעים גם לאחר הפעלת התאגיד).
רבים מהמעורבים בהקמת אמטרק צפו שההסדר יהיה זמני בלבד: אנשי הימין הכלכלי הניחו שהתאגיד פשוט ייסגר לאחר מספר שנים, כאשר תתפוגג התמיכה ברכבות הנוסעים בדעת הקהל והממשלה תחדל מלסבסד את השירות, ואילו תומכי התאגיד חזו שיעלה בידו לעבור לרווחיות אחרי שנים מעטות והוא לא יזדקק לסיוע ממשלתי. שתי התחזיות טעו, ובשנת 2014 השלימה אמטראק 43 שנות הפסדים רצופות, על אף סבסוד ממשלתי בן מעל למיליארד דולרים מדי שנה מאז הקמתו[1].
פעילות החברה
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- Amtrak Historical Society
- Amtrak's Office of Inspector General
- ראיון עם נשיא החברה, אלכס קומנט, וול סטריט ג'ורנל, 8.8.2008
- סוכנויות הידיעות, גם האמריקנים רוצים רק רכבת, באתר nrg, 11 באוגוסט 2008
הערות שוליים
- ^ Graham Flanagan, Why The Heck Is Amtrak Still In Business After Losing Money 43 Years Straight? Business insider, MAY 23, 2014
22786299אמטרק