אמטופוביה

אמטופוביה (Emetophobia) היא פוביה ספציפית המתבטאת בפחד בלתי נשלט מהקאות וקיא. פוביה ספציפית זו יכולה לכלול בתוכה תת-קטגוריות של גורמים למחלת החרדה, כולל פחד מפני הקאה בפומבי, פחד לראות קיא, פחד מפני צפייה בפעולה של הקאה, או חשש מלהרגיש בבחילה. יש אנשים המפחדים להקיא בעצמם ויש כאלו שמפחדים להקיא ומפחדים שיקיאו לידם. מבחינה קלינית, אמטופוביה עדיין נחשבת ל"מצב קליני מביך ומתחמק", מכיוון שכמעט ועדיין לא בוצעו מחקרים הנוגעים לנושא. פחד מפני הקאות מקבל תשומת לב מועטה בהשוואה לפחדים לא-רציונליים אחרים. אמטופוביה איננה מוגבלת בגיל או ברמת הבשלות והבגרות של הבן אדם. ישנם מקרים שפחד זה נוכח בילדות, בגיל ההתבגרות, בנוסף לבגרות.

אטימולוגיה והגדרה

חרדת הקאות או פחד מהקאות היא פוביה המוכרת בשמה הלועזי "אמטופוביה". השורשים של המילה אמטופוביה בא מהמילה "emesis" שמקורה מהמילה היוונית "emein", שפירושה לקחת חלק במעשה ההקאה, או לראות בן אדם לידם בעת ההקאה, בצירוף עם המילה "phobia" שמשמעותה פחד מוגזם, בדרך כלל בלתי מוסבר ובלתי הגיוני מאובייקט מסוים, או מצירוף של כמה אובייקטים יחדיו, או אפילו מצב אקראי מסוים. אנשים עם אמטופוביה לעיתים קרובות מדווחים שההתחלה של הפוביה שלהם קשורה לאירוע טראומטי שעברו, כגון התקף ארוך של שפעת בטן, הקאות בטעות בציבור, או שהם נאלצו להיות עדים כשמישהו אחר הקיא. הם אפילו פוחדים לדון עם מישהו אם הוא אומר שהוא מרגיש כאילו הוא הולך להקיא, או שהוא כבר הקיא.

תסמינים

אנשים הסובלים מפוביה זו נתקפים בחרדה, כאבים ותחושת חוסר אונים בלתי נשלטת כאשר הם רואים אנשים אחרים מקיאים, סובלים מבחילה שלדעתם יכולה להגיע למצב של הקאה, חוששים להקיא במקום ציבורי וכדומה. הם עשויים להימנע משתיית משקאות חריפים מחשש להקיא, ולהימנע מלהיות בסביבת אדם שתוי או חולה מדבק. הם עשויים גם לסגל לעצמם הרגלי אכילה חריגים כגון בדיקה מדוקדקת של המזון וטעימתו לפני אכילתו. אדם הסובל מאמטופוביה עשוי לבטא בהתנהגותו תסמינים כגון רעידות ובכי, צעקות מלחץ והשמעת קולות. התגובות נחשבות חמורות ודורשות טיפול כאשר הן פוגעות באופן משמעותי בתפקודו היומיומי של האדם. מאפיינים שלרוב בן אדם שסובל מאמטופובייה מבטא:

• פחד מחשיפה לתינוקות וילדים קטנים
• פחד מבתי חולים
• פחד מצריכת אלכוהול
• פחד מנסיעות
• פחד משהייה במקומות ציבוריים
• פחד משהייה לאורך זמן רב מחוץ לבית
• פחד מאכילה מחוץ לבית
• פחד מאמצעי תקשורת (מכיוון שבו כרוך סיכון גבוה להיתקל בתמונות או סרטים עם תכנים המכילים הקאות וכדומה)
• הקפדה על ניקיון בצורה קיצונית
• פחד מחשיפה לאנשים חולים
• הימנעות משימוש בשירותים ציבוריים
• פחד מאנשים שמשתעלים לידם
• מעדיפים לא להתקרב לבעלי חיים
• פחד ללכת לפארקי שעשועים
• הרגלי אכילה מאוד קפדניים
• נשים שדוחות היריון או נמנעות ממנו
• אופציות מוגבלות לבחירת קריירה

סיבות

קיים הסכם חזק בקהילה המדעית שאין סיבה ספציפית ומוכרת של אמטופוביה. כמה אנשים שיש להם פוביה זו (emetophobics) מדווחים על חוויה טראומטית עם הקאות, כמעט תמיד בילדות. יש הטוענים כי הסובלים הם קורבנות של התעללות בילדות. ואלו לעיתים טענה זו היא נכונה, זה לא נראה יותר נפוץ באוכלוסייה זו מאשר באוכלוסייה הכללית. כמה מומחים מאמינים שאמטופוביה עשויה להיות קשורה לאנשים שדואגים מחוסר שליטה על עצמם ועל חייהם. אנשים רבים מנסים לשלוט בעצמם ובסביבתם בכל דרך אפשרית, אך ההקאות קשה או אפילו בלתי אפשרית לשליטה. הם פוחדים מלאבד שליטה, או לשחרר ואז לאבד שליטה. ישנם גורמים רבים שיכולים להוות כגורמים לגיטימיים המובילים לאמטופוביה. פחד זה יכול להשפיע על מוחם של ילדים צעירים, אבל בעיקרון, אמטופוביה יכולה להשפיע גם על אדם בכל גיל. בעוד שכמה אנשים שיש להם פחד זה הם אכן חולי נפש קשות, רבים אינם, ואובחנו ככאלה אך בכל זאת טופלו בצורה בלתי הולמת. ד"ר אנג'לה ל דוידסון ערכה ניסוי שבו היא הגיעה למסקנה באמצעות סקרים שונים שאנשים הסובלים מאמטופוביה נוטים יותר לשאת מוקד שליטה פנימי מאשר חיצוני הנוגע לחיי היומיום שלהם, כולל נושאים הקשורים לבריאותם^{[דרוש מקור]}. אנשים שיש להם מוקד שליטה פנימי מאמינים שהם השולטים היחידים בכל חוויה וכל מאורע שהם חווים, מאשר לגורמים חיצוניים. מוקד שליטה הוא התפיסה של הפרט מאיפה מגיעה השליטה. יש מוקד שליטה פנימי שאומר שהאדם יש לו שליטה על מצב ואילו מוקד שליטה חיצוני אומר שהאדם מאמין שיש דברים שהם מחוץ לשליטתם. היא מסבירה כיצד פוביה זו נוצרת באמצעות נשיאת מוקד שליטה פנימי בהצהרתה, "עד כה, נראה סביר לקבוע כי אנשים עם פוביה מהקאות סוברים אירועים כשהם בשליטה, ולכן הם עשויים למצוא את זה קשה לוותר על שליטה זו בעת ההקאה, ובכך נגרמת הפוביה". ד"ר יהושע ד ליפשיץ ערך סקר אינטרנטי, העוסק באוכלוסייה זו, האמטופוביים ^{[דרוש מקור]}. המשיבים על סקר זה מנו כמה גורמים שלדעתם הפכו אותם וגרמו להם להיות אמטופוביים.. בקרב חלק גדול מהגורמים המפורטים היו התקפים קשים של הקאות כשהם היו בילדות, ולהיות עדים להקאות חמורות באחרים עקב מחלה, היריון, או אלכוהוליזם.

טיפול

הערכת מצב

ישנם שני כלי הערכה משמשים לאבחון אמטופוביה: איתור פוביה ספציפית מתוך רשימה של פוביות מהקאות, או שאלון אמטופוביה. שתי דרכים אלו הם שאלוני דיווח עצמי המתמקדים במגוון רחב של סימפטומים שונים. יש מספר כה מוגבל של מחקרים העוסקים באמטופוביה. נפגעי חרדה זו בדרך כלל חווים פחד לפני ההקאה, אבל מרגישים פחות לאחר מכן. אומנם הפחד מגיע שוב, אם הקורבן חושש שהם הולכים להקיא שוב פעם.

תרופות

בסקר האינטרנטי על האמטופוביה שצוין קודם, היה מידע על תרופות. אנשים נשאלו האם הם ישקלו נטילת תרופות חרדה שיש להם את הפוטנציאל לעזור בלפחית מרמות החרדה והפחד שלהם. רבים במחקר ענו שהם לא היו מוכנים לנטול תרופות עקב החשש שהתרופות יגרמו להם לבחילה. אחרים, לעומת זאת, הצהיר כי כמה תרופות פסיכוטרופיות (כגון בנזודיאזפינים ותרופות נוגדות דיכאון) אכן עזרו עם הפוביה שלהם. בנוסף, חלק אמר שלתרופות הקשורות למערכת העיכול היו גם מועילות בהורדת החרדה שלהם.

טיפול בחשיפה

אמטופוביה ניתנת לטיפול דרך חשיפה. זה לא אומר שבהכרח המטופל יקיא בעצמו, אלא שהוא יהיה מעורב במצבים, אובייקטים או פעילויות שהוא חושש שהיא מהווה סיבה פוטנציאלית להקאה. אמטופוביה ניתנת לטיפול באמצעות פסיכותרפיה (לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי) או היפנוזה. למשל, ניתן לטפל באמצעות חשיפה הדרגתית לגירויים מעוררי החרדה, תחילה באמצעות דמיון, צפייה בתמונה או סרט שבו אדם מקיא, ובהמשך חשיפה ישירה לקיא, לבחילה וכו'. עוד שיטה שמשתמשים בה הרבה היא שיטת הדמיון המודרך שדרכה גורמים למטופל לשחרר שליטה, שהיא בעצמה מהווה את הסיבה המרכזית לחרדה זו. אפילו קריאת מאמר קצר, כמו ערך זה, עלול לגרום לטריגר אצל אמטופוביים מריבוי הזכרת המילה "הקאה, או "קיא". בנוסף, ניתן לנסות לטפל בשיטת ביופידבק. שווה להזכיר שהרבה אנשים רואים בטיפולים אלטרנטיביים כאל מקל מרמת החרדה שלהם. עוד גישה לטיפול היא לשלב פעילויות בחיי היום יום של המטופל, כגון להיחשף לריח של קיא, לשבת במושב האחורי ברכב בזמן נסיעה, לאכול במזנון, או סתם להסתובב סביב עצמם.

האפקט של אמטופוביה על החיים

אמטופוביים עלולים לסבול גם מהפרעות מסבכות ומפוביות אחרות, כגון חרדה חברתית, פחד מטיסות, ואגורפוביה. שלושתן נפוצות מאוד בקרב אמטופוביים, משום שלעיתים קרובות הם מבועתים להקיא, או להיתקל בקיא במקום ציבורי שבו מישהו עלול להקיא לידם. לכן הם עשויים להגביל את פעילותם החברתית, כדי לא להיות במצב שהם סועדים בחוץ או שיימצאו באירוע עם אלכוהול. אנשים אמטופוביים לרוב מגבילים את חשיפתם לתינוקות ולילדים קטנים, עקב החשש מחיידקים, ונמנעים כמעט לחלוטין משימוש בשירותים ציבוריים. נשים הסובלות מפוביה זו לעיתים קרובות מעכבות את הריונן, או אפילו נמנעות ממנו לגמרי, בשל הפחד שלהן מבחילות בוקר. נוסף על כך, אוכלוסייה זו נמנעת מנסיעות בשל החשש מבחילה בנסיעה, או שאחרים יחוו זאת סביבם. מאותה סיבה, הם גם נמנעים מלעלות על רכבות הרים. ממצאי ד"ר ליפשיץ הראו כי לעיתים קרובות אנשים שלוקים בפוביה זו פוגשים קשיים רבים לנהל חיים נורמליים. רבים מגלים כי יש להם בעיות להיות לבד עם ילדים צעירים ונוער, והם יכולים גם להימנע ממפגשים חברתיים שבהם יש אלכוהול. להחזיק עבודה קבועה ולשמור עליה הופך להיות אתגר בפני עצמו לאמטופוביים. לרוב הם שמים את הקריירה שלהם והמטרות והיעדים האישיים שלהם בצד בגלל החרדה הגבוהה. ולפעמים נסיעה קלה הופכת להיות משימה בלתי אפשרית, כמו גם ליווי אדם קרוב העובר כימותרפיה עקב תופעות הלוואי של בחילות והקאות בזמן הטיפול. בסקר שערך ד"ר לשפיץ הוא מצא כי נשים הסובלות מאמטופוביה אמרו שהן מעכבות את ההיריון או נמנעות ממנו לחלוטין בגלל בחילות הבוקר המלוות השליש הראשון של ההיריון. ואם בסוף הן נכנסות להיריון, הפוביה מקשה עליהן במידה רבה מאוד. עוד בעיה שפוביה זו יוצרת בחיי היום יום ניתן לראות בהכנת ארוחה. כדרך התמודדות, לאמטופוביים רבים יש "טקסים" ספציפיים למזון שהם אוכלים ולדרך הכנתו. הם בודקים את טריות המזון בתדירות גבוהה מאוד ושוטפים אותו כמה פעמים כדי למנוע כל מחלה פוטנציאלית שעלולה להיגרם ממזון שלא טופל כראוי. הם גם נמנעים במידת האפשר מלאכול מחוץ לבית – בסקר של ד"ר ליפשיץ דיווחו רבים שהם בתת-משקל עקב משטר הדיאטה הקפדני שהם מציבים לעצמם.

אמטופוביה ואנורקסיה

ישנם מקרים מסוימים שדווקא הפחד מהקאות הוא הגורם לאנורקסיה, ולא הבעיות הפסיכולוגיות הטיפוסיות המובילות לה. במחקר מקרה ביקורת קליני שפרנק דאטיליו ערך, התברר שאכן אנורקסיה יכולה להיות נובעת מאמטופוביה במקור. "בדו"ח של אחד המקרים, אנורקסיה לא טיפוסית בכמה מהנשים שהם בגיל ההתבגרות חלה כתוצאה מהפחד מההקאות, על פי דטיליו, שפחד זה בעצמו נבע ממחלה נגיפית בניגוד לרצונן לרדת במשקל, או בגלל תגובת חרדה". לעיתים קרובות פוביה זו נלווית עם עוד כמה פוביות, מה שמעלה את הצורך להתמודד עם כל פוביה בנפרד על מנת שהמטופל יחלים באופן מלא. לדוגמה, נפוץ למצוא אנשים שסובלים מאמטופוביה יחד עם קיבופוביה (cibophobia), השם הלועזי לפחד ממזון. הסובל מקיבופוביה דואג בצורה תמידית שהמזון שהם אוכלים מכילים פתוגנים אשר יכולים לגרום להקאות. ולכן, אנשים כאלו נוהגים לפתח התנהגויות ושיטות ספציפיות שלפי דעתם הופכת את המזון למזון בטוח לצריכה. למשל, שטיפה פולחנית בתהליכים ברורים וקבועים, או בישול יתר של בשר כדי לוודא אי צריכתם של פתוגנים מזיקים. עם הזמן, פחדים אלו יכולים להשתרש כל כך עמוק שהאדם שסובל מפוביות אלו יכול להתחיל לפתח ולסבול מאנורקסיה נרבוזה.

המעגל של התקפי החרדה מהקאות

אדם שסובל מאמטופוביה עובר התקפי פחד, שלרוב השלבים של ההתקף זהים. בהתחלה, האמטופוב נזכר בהקאות. כל דבר קטן יכול לגרום לו להיזכר בזה, אפילו קריאת ערך קצר זה יכולה להוות טריגר לאמטופוב מרוב זכירת המילה"קיא", או "הקאה". אולי בן אדם שיושב לידו בעבודה סתם התעטש, או עלה לאוטובוס ושם לב לכמות האנשים שעלו וירדו ונגעו באותו הלחצן. אולי הוא שמע שקרוב משפחה הולך לבית חולים, או שאחד מקבל כימותרפיה. כל אלה הם חלק קטן מאוד מהגורמים שיכולים להוות טריגר להתחלת ההתקף. לאחר מכן, המחשבה על ההקאות גורמת לאמטופוב לחפש תחושות פיזיות שמעידות על כך שהוא הולך להקיא, כגון סחרחורת, או איך מרגיש לו הבטן, או הגרון. קל מאוד למצוא סימנים שהאמטופוב מייחס אותה לזה שהוא הולך להקיא. שלב זה מוביל להתקף הפוביה עצמה. בניסיון להתמודד עם המצב, האמטופוב לוקח צעדים על מנת לוודא שהוא נמצא בסביבה בטוחה לו, שלא גורמת לו להקיא. ולכן, לא נדיר למצוא אמטופוב שמבקש אישור חזרה הביתה מהעבודה כי עמיתו לעבודה סיפר שהוא לא מרגיש טוב. הם נוטים לא להשתמש בתחבורה ציבורית, ואם קרה וכן השתמשו, אז בהתקף הם יורדים מאוטובוס הכי מוקדם ככל המתאפשר. לפעמים, התקפים אלו גורמים להם לדלג על ארוחות שלמות, אפילו להרבה שעות ממושכות. אולי הם יינסו לא ללכת לשירותים כלל, כי האסלה, הכיור או האמבטיה מחשש שהמראה שלהם יזכיר להם את הצורך להקיא, או יגרום להם להקיא. וכך המעגל חוזר על עצמו למשך כל היום, לחפש סימנים, לצפות לפחד, להיכנס להתקף פחד, וכך הגלגל חוזר על עצמו.

אבחנות מוטעות

• אגורפוביה
• דיכאון קליני
• אנורקסיה נרבוזה
• הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive compulsive disorder)
• חרדה חברתית (SAD: social anxiety disorder)

אנשים מפורסמים עם אמטופוביה

• דניס ריצ'רדס
• אשלי בנסון
• צ'ארלי ברוקר

ראו גם

• פוביה
• אנורקסיה נרבוזה
• מיזופוביה
• אמטופיליה
• טוקופוביה

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29926559אמטופוביה