אלן סימפסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלן סימפסון
לידה דנוור, קולורדו, ארצות הברית
פטירה קודי, ויומינג, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית

אלן קוי סימפסון (באנגלית: Alan Kooi Simpson;‏ 2 בספטמבר 1931 – 14 במרץ 2025) היה פוליטיקאי אמריקאי מוויומינג. כחבר המפלגה הרפובליקנית, כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1979–1997. סימפסון היה המצליף הרפובליקני בסנאט של ארצות הברית מ-1985 עד 1995, כמצליף הרוב מ-1985 עד 1987 וכמצליף המיעוט מ-1987 עד 1995. הוא גם שימש כיו"ר משותף של הוועדה הלאומית לאחריות פיסקלית ורפורמה לצד הדמוקרטי ארסקין בולס מקרוליינה הצפונית.

סימפסון נולד בדנוור, והיה בוגר בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ויומינג (1958). סימפסון כיהן בבית הנבחרים של ויומינג (1965–1977) וניצח בבחירות לסנאט של ארצות הברית (1978). אביו, מילוורד סימפסון, החזיק באותו המושב (1962–1967). סימפסון שימש כמצליף הרפובליקני של הסנאט (1985–1995). לאחר שכיהן שלוש קדנציות בסנאט, סימפסון סירב להיבחר מחדש ב-1996.

מאז שעזב את תפקידו, סימפסון עסק בעריכת דין ולימד באוניברסיטאות שונות. הוא גם כיהן בוועדת המשכיות הממשלתית, בוועדה האמריקנית למצבות קרב ובקבוצת המחקר של עיראק. בשנת 2010, הנשיא ברק אובמה מינה אותו ליושב ראש משותף של הוועדה הלאומית לאחריות פיסקלית ורפורמה, שהעלתה מספר המלצות על דרכים להפחתת החוב הלאומי. הוא היה תומך קולני בתיקון חוקת ארצות הברית כדי לבטל את Citizens United v. FEC (2010) ולאפשר לקונגרס לקבוע מגבלות סבירות על הוצאות הקמפיין בבחירות בארצות הברית.[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו

סימפסון נולד ב-2 בספטמבר 1931 בדנוור, קולורדו, והיה בנם של מילוורד סימפסון ולורנה קוי. שמו האמצעי, קוי, הגיע מסבו מצד אמו, שהוריו היו מהגרים הולנדים.[2] בנעוריו, סימפסון היה בתנועת הצופים, ופעם ביקר בשבט צופים יפניים אמריקאים, אשר יחד עם משפחותיהם, נכלאו ליד רלסטון, ויומינג, במהלך מלחמת העולם השנייה. שם, הוא פיתח ידידות עם נורמן מינטה, שלימים הפך לחבר דמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית מקליפורניה, ולמזכיר התחבורה של ארצות הברית בממשל של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש.[3] מינטה וסימפסון כיהנו יחד בקונגרס ובמועצת הנאמנים של מוסד הסמית'סוניאן, ונשארו חברים קרובים.[4]

אחיו הגדול של סימפסון, פיט סימפסון מקודי, היה היסטוריון ומנהל באוניברסיטת ויומינג בלאראמי, שכיהן בבית הנבחרים של ויומינג בשנים 1984-1981, וייצג את מחוז שרידן, בזמן שכיהן כמנהל במכללת שרידן. הוא היה המועמד הרפובליקני לתפקיד המושל בשנת 1986, לאחר שהתמודד על המשרה בעוד אחיו הצעיר כיהן בסנאט של ארצות הברית.[5]

סימפסון גבה ל-201 ס"מ והפך לסנאטור הגבוה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עד שנעקף על ידי לות'ר סטריינג' שהיה בגובה 206 ס"מ ב-2017, 20 שנה לאחר פרישתו. מאוחר יותר הוא טען כי איבד מגובהו ובגיל 85 גובהו היה רק 195.5 ס"מ.

אלן סימפסון סיים את לימודיו בבית הספר התיכון קודי בקודי, ויומינג בשנת 1949 ולמד שנה לאחר מכן בבית הספר קראנברוק בבלומפילד הילס, מישיגן, לשנה מעבר לתיכון. ב-1954 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ויומינג עם תואר ראשון במדעים, וב-1958 עם תואר דוקטור למשפטים. כמו אחיו, הוא היה חבר באחוות אלפא טאו אומגה באוניברסיטת ויומינג.[6]

בשנת 1954, הוא התחתן עם סוזן אן שרול, שהייתה סטודנטית עמיתה באוניברסיטה מגרייבול, ויומינג. הוא שירת בצבא ארצות הברית בגרמניה מ-1955 עד 1956, עם רגימנט הרגלים ה-10 של דיוויזיית החי"ר החמישית, ועם גדוד החי"ר המשוריין ה-12 של דיוויזיית השריון השנייה.[7]

לסימפסון היו מספר התמודדויות עם החוק במהלך נעוריו. חוות דעת אמיקוס שהוגשה לבית המשפט העליון של ארצות הברית בתיקים של מאסר לנוער, Graham v. Florida ו-Sullivan v. Florida‏,[8] מציינת:

במילותיו של סימפסון לבית המשפט, "הייתי מפלצת". במסמך האמיקוס שהוגש בתמיכה בטוען בתיקים בבית המשפט העליון של ארצות הברית, סימפסון הודה כי, כקטין, היה תחת פיקוח פדרלי לאחר שירה בתיבות דואר והכה שוטר, והוא תיאר את עצמו כ"מפלצת".

יום אחד בקודי, ויומינג, כשהיה בתיכון, הוא וחבריו יצאו "לעשות נזקים". הם הלכו למבנה נטוש ששימש כמחנה מעבר בזמן מלחמת העולם השנייה והחליטו להצית אותו. הם ביצעו הצתה בנכס פדרלי, עבירה שעונשה עשוי להגיע עד 20 שנה בכלא אם לא נגרם נזק לאדם, ועד מאסר עולם אם ההצתה גרמה למותו של אדם. למרבה מזלם, אף אחד לא נפגע בשרפה.

סימפסון לא רק שיחק באש, אלא גם בנשק. הוא שיחק משחק עם חבריו שבו ירו על סלעים קרוב אחד לשני, לפעמים באמצעות כדורים שגנבו מהחנות המקומית. מטרת המשחק הייתה לפגוע במישהו מבלי לפגוע בו בפועל. גם כאן, סימפסון היה בר מזל: אף אחד לא נהרג או נפגע קשה, והם לא נתפסו על ידי הוריהם.

סימפסון וחבריו יצאו לירות ברחבי קהילתם. הם ירו ברובים על תיבות דואר, עשו חורים בכמה מהם וירו על טרקטור בכביש. "פשוט עשינו צרות", אמר סימפסון. הרשויות הפדרליות האשימו את סימפסון בהרס רכוש ממשלתי, והוא הודה בעבירה. הוא קיבל שתי שנות מאסר על תנאי ונאלץ לשלם פיצויים מכספיו האישיים – כספים שהוא היה אמור להשיג באמצעות עבודה.

כפי שתיאר זאת סימפסון, "ככל שמתבגרים, יותר מבינים ... הגישה שלך היא מטמטמת, יהירה, שחצנית, וזה דרך אכזרית לחיות".

סימפסון הצהיר "פשוט הייתי טיפש ומרדן וטיפש. ואדם אחר", והוסיף "אתה לא מי שאתה כשאתה בן 16 או 18. אתה מטומטם ולא אכפת לך, ואתה חושב שאתה נצחי".[9]

בית הנבחרים של ויומינג

סימפסון כיהן בין 1965 ל-1977 בבית הנבחרים של ויומינג מטעם מחוז פארק.

הסנאט של ארצות הברית

סימפסון נבחר לחבר הסנאט של ארצות הברית ב-7 בנובמבר 1978, והושבע לתפקיד כבר ב-1 בינואר 1979, לאחר התפטרותו של קליפורד הנסן, שהחליף את מילוורד סימפסון, אביו של אלן סימפסון עצמו, במושב. מ-1985 עד 1995, סימפסון היה המצליף הרפובליקני, עוזר המנהיג הרפובליקני בסנאט, למנהיג הרפובליקני בוב דול מקנזס. הוא היה יושב ראש הוועדה לענייני חיילים משוחררים של הסנאט של ארצות הברית מ-1981 עד 1985 ושוב מ-1995 עד 1997, כאשר הרפובליקנים חזרו לשלוט בסנאט. הוא גם עמד בראש ועדת המשנה להגירה ופליטים לשפיטה, ועדת המשנה להסדרת הגרעין, ועדת המשנה לביטוח לאומי והוועדה להזדקנות.[10]

סימפסון בדיג בוויומינג עם הנשיא ג'ורג' ה. וו. בוש (במרכז) והסנאטור קרייג תומאס (משמאל)

סימפסון היה שמרן מתון. הוא תמך בזכות להפלות והצביע נגד איסור על הפלות מאוחרות שלא כלל חריג לבריאות גופנית, רק למצבים מסכני חיים, ב-1995 וב-1996. עם זאת הוא התנגד למימון פדרלי להפלות ותמך בתיקון הייד. הוא גם היה שותף לתמיכה בהצעת חוק המסדירה את ההגירה.

סימפסון הצביע בעד הצעת החוק הקובעת את יום מרטין לותר קינג כחג פדרלי ובתחילה הצביע בעד חוק השבת זכויות האזרח משנת 1987 (אך הצביע בעד שמירה על הווטו של רונלד רייגן).[11][12][13] סימפסון הצביע בעד המועמדות של רוברט בורק והמועמדות של קלרנס תומאס לבית המשפט העליון של ארצות הברית.

לאחר כהונתו בקונגרס

ב-1995, הוא איבד את תפקיד המצליף לטרנט לוט ממיסיסיפי,[14] ולא ביקש להיבחר מחדש לסנאט ב-1996. משנת 1997 עד 2000, סימפסון לימד במרכז שורנשטיין לתקשורת, פוליטיקה ומדיניות ציבורית בבית בית הספר הרווארד קנדי של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג', מסצ'וסטס, ושימש במשך שנתיים כמנהל המכון לפוליטיקה בבית הספר קנדי.

לאחר מכן חזר סימפסון לעיר הולדתו קודי והוא עסק שם בעריכת דין עם שני בניו עורכי הדין, וויליאם וקולין, במשרד סימפסון, קפלר ואדוארדס. השלושה היו שותפים גם במשרד Burg Simpson Eldredge Hersh & Jardine באנגלווד, קולורדו. קולין מ. סימפסון, הדור השלישי למשפחתו בפוליטיקה של ויומינג, היה חבר רפובליקני בבית הנבחרים של ויומינג ששימש כיושב ראש בית המחוקקים במושב ה-59 של בית המחוקקים, מ-2008 עד מרץ 2010. הוא היה מועמד לתפקיד המושל בפריימריז ב-2010, וסיים במקום הרביעי.

סימפסון לימד מעת לעת באוניברסיטת ויומינג בלאראמי, עם אחיו פיט. סימפסון סיים את כהונתו כיושב ראש קמפיין ההון של אוניברסיטת וויומינג, "Campaign for Distinction", אשר גייס 204 מיליון דולרים. ההצלחה הזו נחגגה באירוע גאלה בשם "An Extraordinary Evening", בו השתתפו ג'ורג' ה. וו. בוש (שלפי הדיווחים שקל למנות את סימפסון לתפקיד סגן הנשיא ב-1988) וסגן הנשיא דיק צ'ייני, בוגר נוסף של אוניברסיטת ויומינג, ואשתו לין צ'ייני.

בשנת 2002, סימפסון היה מעורב בפריימריז הרפובליקני של ויומינג בשמו של הדמוקרט לשעבר אלי בבוט מריברטון.[15]

סימפסון היה אחד מארבעת הדוברים שנבחרו להספיד את הנשיא ג'ורג' ה. וו. בוש בהלוויה הממלכתית שלו.[16]

קבוצת המחקר של עיראק

בשנת 2006, סימפסון היה אחד מעשרה (חמישה דמוקרטים וחמישה רפובליקנים) תורמים לדו"ח קבוצת המחקר של עיראק.[17]

הוועדה הלאומית לאחריות פיסקלית ורפורמה

סימפסון וארסקין בולס נפגשים עם הנשיא אובמה ב-2010

סימפסון מונה ב-2010 ליו"ר משותף של הוועדה הלאומית של הנשיא אובמה לאחריות פיסקלית ורפורמה יחד עם ארסקין בולס.[18]

סימפסון דיבר רבות על העומס שהמבנה של תוכניות הזכאות מטיל על הדורות הבאים. במאמר דעה בשם "האמריקנים הצעירים מקבלים את המכה", שפורסם בוושינגטון פוסט ב-13 ביוני 2012, מתאר מאט מילר כיצד שאל את סימפסון (אז סנאטור אמריקאי) בשנת 1995 איך לתקן את הבעיה הזו. מילר ציין כי סימפסון אמר לו "שום דבר לא ישתנה עד שמישהו כמוני יוכל להיכנס למשרדו ולומר, 'אני מהאיגוד האמריקאי של הצעירים. יש לנו 30 מיליון חברים, ואנחנו צופים בך, סימפסון. אם תתעסק איתנו, נדיח אותך'".[19]

הוא המשיך לתמוך באחריות פיסקלית כחבר מועצת המנהלים של הוועדה לתקציב פדרלי אחראי[20] וכמייסד הקמפיין לתיקון החוב.[21]

הרפורמה במימון הקמפיינים

סימפסון היה מבקר חריף של פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית Citizens United v. FEC,‏[22] וקרא לתקן את חוקת ארצות הברית כדי לבטל את החלטת בית המשפט העליון בתיק. בראיון לרדיו הציבורי של וויומינג אמר סימפסון: "אני חושב שרוב האמריקנים היו רוצים לראות מגבלות סבירות על הוצאות הקמפיין".[23]

נושא הסברה

סימפסון היה תומך גלוי בזכויות הפלות, וקבע שהעניין לא צריך להיות נושא פוליטי במפלגה המאמינה ב"ממשלה מחוץ לחיינו", ב"זכות להישאר לבד" וב"זכות היקרה לפרטיות".[24] הוא תמך בשוויון ללא הבדל גזע וחברה, צבע, אמונה או מגדר. במאמר בוושינגטון פוסט.

השתתפות אזרחית

סימפסון היה חבר בדירקטוריון של המכון הלאומי לשיח אזרחי (NICD). המכון הוקם באוניברסיטת אריזונה לאחר הירי בחברת הקונגרס גבריאל גיפורדס.[25] הוא גם היה חבר כבוד בדירקטוריון של הארגון ההומניטרי Wings of Hope[26] ויו"ר משותף של ועדת ההכוונה של Issue One, ארגון ללא מטרות רווח השואף להפחית את תפקיד הכסף בפוליטיקה.[27] בשנת 2016, הוא הצטרף לוועדת ההכוונה של American Promise, ארגון לאומי חוצה מפלגות הדוגל בתיקון ה-28 לחוקת ארצות הברית, שיאפשר לקונגרס האמריקאי ולמדינות לקבוע מגבלות על מימון קמפיינים בבחירות בארצות הברית.[28]

מדליית החירות הנשיאותית

לסימפסון הוענקה מדליית החירות הנשיאותית על ידי הנשיא ג'ו ביידן ביולי 2022

ביולי 2022 הוענקה לסימפסון מדליית החירות הנשיאותית.

סימפסון נפטר ב-14 במרץ 2025.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן סימפסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Mullen, Maggie (4 בפברואר 2017). "Former Senator Simpson Working To Reverse Citizens United". wyomingpublicmedia.org. Wyoming Public Media. נבדק ב-16 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ "Congressional Record, Volume 141 Issue 14 (Tuesday, January 24, 1995)". Gpo.gov. נבדק ב-1 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ Aratani, Lori. "Behind a WWII internment camp's barbed wire, two Scouts forged a bond. It endured when they both entered Congress". washingtonpost.com. WP Company, LLC. נבדק ב-16 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ Matthews, Chris (2002). "A Pair of Boy Scouts". Scouting Magazine. Boy Scouts of America. נבדק ב-16 בדצמבר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ "Former U.S. Sen. Alan Simpson And Brother To Lecture In Boulder, Denver Nov. 11-12". Colorado.edu. University of Colorado Boulder. 29 באוקטובר 2002. נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ "From the Archives: Alpha Tau Omega". Colorado.edu. Regents of the University of Colorado. 5 במאי 2018. נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "The Jewish Veteran, Volume 32; Volumes 34-37; Volume 39". The Jewish Veteran. Vol. 32, 34–37, 39. ביוני 1971. נבדק ב-16 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ↑ "BRIEF OF FORMER JUVENILE OFFENDERS CHARLES S. DUTTON, FORMER SEN. ALAN K. SIMPSON, R. DWAYNE BETTS, LUIS RODRIGUEZ, TERRY K. RAY, T.J. PARSELL, AND ISHMAEL BEAH AS AMICI CURIAE IN SUPPORT OF PETITIONERS" (PDF). Abanet.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 בינואר 2011. נבדק ב-1 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ Prevost, Ruffin (10 בנובמבר 2009). "Simpson speaks out on Supreme Court case". Casper Star-Tribune. Lee Enterprises. נבדק ב-6 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ DiGrappa, Emy (14 במרץ 2018). "Former U.S. Senator Alan Simpson's Passion For Politics, Civility, And Family". wyomingpublicmedia.org. Wyoming Public Media. נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ "TO PASS H.R. 3706. (MOTION PASSED) SEE NOTE(S) 19".
  12. ↑ "TO PASS S 557, CIVIL RIGHTS RESTORATION ACT, A BILL TO RESTORE THE BROAD COVERAGE AND CLARIFY FOUR CIVIL RIGHTS LAWS BY PROVIDING THAT IF ONE PART OF AN INSTITUTION IS FEDERALLY FUNDED, THEN THE ENTIRE INSTITUTION MUST NOT DISCRIMINATE".
  13. ↑ "TO ADOPT, OVER THE PRESIDENT'S VETO OF S 557, CIVIL RIGHTS RESTORATION ACT, A BILL TO RESTORE BROAD COVERAGE OF FOUR CIVIL RIGHTS LAWS BY DECLARING THAT IF ONE PART OF AN INSTITUTION RECEIVES FEDERAL FUNDS, THEN THE ENTIRE INSTITUTION MUST NOT DISCRIMINATE. TWO-THIRDS OF THE SENATE, HAVING VOTED IN THE AFFIRMATIVE, OVERRODE THE PRESIDENTIAL VETO".
  14. ↑ "Party Whips". senate.gov. נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ Bohrer, Becky. "Former senator Simpson still 'loves the scrap'". billingsgazette.com. Billings Gazette. נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ↑ Tumulty, Karen. "Alan Simpson cried while writing George H.W. Bush's eulogy—so he wouldn't cry while giving it". The Washington Post. נבדק ב-9 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ↑ "Compromise Required With the Iraq Study Group". npr.org. National Public Radio (NPR). נבדק ב-9 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ Weisman, Jonathan (17 בפברואר 2010). "Bowles, Simpson to Head Debt Commission". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ↑ Miller, Matt. "Young Americans get the shaft". washingtonpost.com. WP Company, LLC. נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ↑ "Board Members", Committee for a Responsible Federal Budget, 11 באוקטובר 2019 {{citation}}: (עזרה)
  21. ↑ Sahadi, Jeanne (29 בנובמבר 2012). "What is 'Fix the Debt?'". CNN Money. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ↑ "We need a 28th Amendment". Casper Star Tribune. נבדק ב-28 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ "Former Senator Simpson Working To Reverse Citizens United". Wyoming Public Media. 3 בפברואר 2017. נבדק ב-28 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ Bedard, Paul (26 בנובמבר 2013). "Alan Simpson: Only women should legislate abortion law". נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ↑ "National Advisory Board".
  26. ↑ "Start Page". Wings-of-hope.org. נבדק ב-1 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ "Campaign Finance Reform is Possible". Issue One. נבדק ב-1 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ "Who We Are -- American Promise". American Promise. נבדק ב-28 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלן סימפסון40696022Q2636748

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אלן_סימפסון&oldid=2919740"