אלכסנדר לוי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה . אלכסנדר לוי (21 בדצמבר 1883, ברלין - 1942, אושוויץ) היה אדריכל יהודי-גרמני שפעל בארץ ישראל, בגרמניה ובצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-20.
קורות חיים
נולד בברלין למשפחת תעשייני טקסטיל. עם סיום לימודיו התיכוניים גמר בליבו להיות אדריכל ולשם כך השתלם תחילה, במשך שלוש שנים, בנגרות, ולאחר מכן למד אדריכלות בעיר הולדתו. חמש שנים לאחר תחילת עבודתו כאדריכל, בשנת 1912, הפך למתכנן ראשי במשרד בו עבד בברלין.
כבר מראשית דרכו המקצועית תרם מכוחו למאמץ הציוני: בשנת 1908 הציע לארתור רופין את שירותיו, ובשנת 1912 תיכנן לוי ארבע תוכניות לדיור עולים בארץ ישראל, הציע הצעות לפיתוח נמל יפו, אבות-טיפוס לבתי מגורים ובית מלון. הוא התמודד על מספר משרות שהלמו את כישוריו במשרד הארץ ישראלי, אך לא זכה בהן. בשנת 1919 ייסד את "אגודת בוני ארץ ישראל" (Palastina-Baugesellschaft), אשר קידמה רעיונות של אדריכלים יהודים במערב אירופה לבנייה בארץ ישראל לקראת גם ההגירה לו ציפו. בו בזמן ניסתה האגודה לעניין אדריכלים יהודים מרחבי העולם בפרויקטים שונים בארץ ישראל. לוי יזם פרויקטים עתידיים רבים, כגון שכונה לפקידים בחיפה ובניה מודולרית, המונית ומהירה למעוטי יכולת.
לאחר מאמצים ממושכים עלה לוי לארץ ישראל בשנת 1920 והקים משרד קטן לתכנון ובניה. לוי תכנן, בין השאר, את ביתו של מנחם אוסישקין (רחוב אלנבי פינת רחוב הירקון) ואת בית הפגודה. (יש הטועים ומשייכים לו את הקמת חברת 'קדם' ששכנה בבנין 'בלה ויסטה', אך את 'קדם' ניהל, ופירק, המהנדס יוסף לוי[דרוש מקור]). בדומה לאדריכלים אחרים בני זמנו, בטרם פרץ הסגנון הבינלאומי, התאפיינו תכנוניו של לוי בסגנון אקלקטי, שכלל, בין השאר, קשתות מחודדות ומעקות משוננים. לוי גם כתב כנגד העדר חוקי בנייה בתל אביב וכנגד הבירוקרטיה של המוסדות המיישבים.
בעקבות קשיי קליטה, מחסור בעבודה וחילוקי דעות מקצועיים, עזב לוי את ארץ ישראל בשנת 1927 ושב לברלין, שם הצטרף לחברה קבלנית גדולה, בה עבד עד לשנת 1931. במהלך תקופה זו תיכנן מבני מגורים, מבני תעשייה ומסחר. בעקבות עליית הנאציזם עזב לוי את גרמניה בשנת 1932 וקבע את מקום מגוריו בפריז, צרפת. בפריז המשיך בעבודתו כאדריכל וכן המשיך לבקר את התנועה הציונית על מדיניות יישוב ארץ ישראל. לוי גם מתח ביקורת על יהדות מערב אירופה, שלדבריו לא תרמה דיה לפרויקט הציוני בפלשתינה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לוי, בהיותו נתין גרמני, למחנה הסגר. הוא הגיש בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית, אולם זו נדחתה. ב-28 באוגוסט 1942 נשלח לוי למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספה.
רשימת מבנים בתל אביב
- בית אלכסנדר לוי (רחוב יהודה הלוי 7), בית המגורים והמשרד 1924.
- התחנה החקלאית הנסיונית של יצחק וולקני (וילקנסקי) ברחוב אחד העם, 1921.
בית משה אברמסון נחלת בנימין מס 6
- בית הד"ר אלפס (רחוב בלפור 8), 1922.
- בית לאה בולדה (רחוב ביאליק 3), 1922.
- בית אוסישקין ברחוב הירקון, 1922.
- בית מגורים (רחוב אלנבי פינת רחוב יונה הנביא).
- בית מגורים "בית הפגודה" (כיכר המלך אלברט, רחוב נחמני פינת רחוב מונטיפיורי) 1924.
- בית ליפשיץ (רחוב אלנבי פינת גאולה 44), 1924.
- בית כהן (רחוב ברנר 17), 1924.
- בית קליינר (האדמירליות - רחוב אלנבי 11), 1924.
- בית מנגל (כיכר מגן דוד).
- סניף בנק אמריקה-פלשתינה (רחוב הרצל).
- בית חיים גליברמן-ישראל אפשטיין (רחוב גרוזנברג 3)1921
- בית שלוסברג, אלנבי 54, 1921
מקורות
- עדינה מאיר-מריל, אלכסנדר לוי, מתכנן 'בית הפגודה' בתל-אביב – ארכיטקט נשכח, קתדרה 71, מרץ 1994, עמ' 73-61 (גרסה טקסטואלית באתר סנונית)
- שולה וידריך, בעקבות אלכסנדר לוי, חוברת ארץ וטבע, גיליון 97, מאי-יוני 2005
קישורים חיצוניים
- דובי זכאי, אלכסנדר הגדול, באתר nrg, 12 באפריל 2007 (סיור בעקבות בתים שתכנן לוי)
- אילן שחורי, לבד בברלין: סיפורו הטרגי של האדריכל אלכסנדר לוי, באתר nrg, 22 בנובמבר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אלכסנדר לוי26375188