אלכסנדר טאראנובסקי
| לידה |
1 באוגוסט 1885 ניז'נייה-צ'ירסק, מחוז דון השני, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
8 באוקטובר 1938 (בגיל 53) קוטלס מחוז ארכנגלסק ברית המועצות  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית. הצבא האדום. |
| תקופת הפעילות | 1907 – 21 בדצמבר 1930 (כ־23 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד האוגדה הרוסית בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה. | |
אלכסנדר טאראנובסקי (ברוסית: Александр Тарановский; 1 באוגוסט 1885, ניז'נייה-צ'ירסק, מחוז דון השני, האימפריה הרוסית – 8 באוקטובר 1938, קוטלס, מחוז ארכנגלסק, ברית המועצות), היה גנרל רוסי, אשר כיהן לזמן קצר כמפקד האוגדה הרוסית בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, ובהמשך כיהן כראש מטה הארמייה ה-3 של הצבא האדום במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית.
תחילת הקריירה
טאראנובסקי נולד למשפחת איכרים קשי יום באזור מחוז וולגוגרד של ימינו וב-15 באוקטובר 1907 סיים את המכללה הצבאית בטביליסי במגמת גאודזיה.[1] ב-18 במרץ 1908 נשלח לביצוע מדידות טופוגרפיות באזור המפרץ הפיני ושפך הנייבה. מאפריל 1909 לימד גאודזיה באקדמיה הצבאית בטביליסי ובשלהי אותה שנה הוצב שוב בגזרה הפינית ומונה לפקד על פרישת רשת טריאנגולציה באזור. ב-14 בינואר 1910 מונה לתפקיד שדה, כקצין רגלים בחטיבה ה-1 בפינלנד. ב-6 באוקטובר 1912 הועבר לתפקיד מטה במפקדת הצבא במיקולאייב וב-14 באפריל 1913 הועלה לדרגת מיור ומונה למפקד גדוד בחטיבת הגרנדירים השנייה.[2]
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת טאראנובסקי בתפקידי מטה בחטיבתו. בשלהי 1916 הועברה החטיבה ה-2 ביחד עם החטיבה ה-4 בפיקודו של מיור-גנרל לאונטייב לסלוניקי ושם הרכיבו כוח משותף עליו הופקד מיכאיל דיטריכס. ביולי 1917 צורפו שתי חטיבות נוספות לכוח הרוסי וביחד הן הרכיבו אוגדה לא אורגנית. בעת הזו כיהן טאראנובסקי כראש מטה החטיבה ולפי מרבית המקורות שהה ברוסיה.[3] ב-2 ביוני 1917 הועלה טאראנובסקי לדרגת מיור גנרל.[2] לאחר מהפכת פברואר, נקרא מיכאיל דיטריכס בבהילות למטה הכללי הרוסי, ביולי מונה טאראנובסקי רשמית למחליפו, אך רק באוקטובר הגיע מרוסיה לחזית והחל את תפקידו בפועל.[3][4] באוגדה הרוסית שמנתה 18,000 לוחמים החלו בעיות משמעת פנימיות ועימותים קשים בין חיילים לקצינים ובין תומכי מהפכת אוקטובר ומתנגדיה. בינואר 1918 פורק מרבית הכוח הרוסי בחזית המקדונית מנשקו, חלק מהחיילים נכלאו, כמה עשרות מתנדבים צורפו לשורות הכוח הסרבי והגנרל טאראנובסקי חזר למולדתו, שוחרר מצבא האימפריה והתנדב לשורות הצבא האדום.[5][6]
שלהי הקריירה ואחריתו
באביב 1918 מונה לראש מטה האוגדה ה-1 ה"עבר קווקזית" ולחם במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית.[7] בין ה-20 באוקטובר ל-2 בנובמבר 1920 כיהן כראש מטה הארמייה ה-3 של הצבא האדום בחזית הפולנית ובהמשך כיהן בצוות המשא ומתן הרוסי לגיבוש תנאי הסכם ריגה. במהלך 1921 כיהן כמפקד האוגדה ה-17 וה-4, אך בשלהי אותה שנה הורחק מתפקידי שדה ומונה לראש מחלקת הקרטוגרפיה באזור ארכנגלסק. ב-21 בדצמבר 1930 נעצר טאראנובסקי על ידי סוכני המשטרה החשאית[8]במסגרת טיהור האביב(רו') שביצע יוסיף סטלין בצבא האדום ומטרתו הייתה להוציא משורותיו את כל הקצינים ששירתו בצבא האימפריה הרוסית.
טאראנובסקי הועמד לדין וכפר באשמה, אך נידון ל-3 שנות מאסר ונשלח לגולאג בקוטלס(אנ'). עם שחרורו, התיישב בעיר ארכנגלסק ועבד ברשות המקומית כמנהל המחלקה לגאודזיה ורישום מפות. טאראנובסקי נעצר מספר פעמים בידי סוכני המשטרה החשאית בעוון חתרנות וב-30 בדצמבר 1937 הועמד לדין באשמת בגידה. ב-8 באוקטובר 1938 הוצא טאראנובסקי להורג על ידי כיתת יורים. ב-15 בספטמבר 1989 טיהר משרד ההגנה הסובייטי את שמו של טאראנובסקי וקבע כי הוצא להורג שלא בצדק.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה, "אישים: הגנרל אלכסנדר טאראנובסקי", באתר grwar.ru (ברוסית).
- ^ 2.0 2.1 2.2 הגנרל אלכסנדר טאראנובסקי - ביוגרפיה, אתר grwar.ru (ברוסית).
- ^ 3.0 3.1 פרסיליה, רוברטס מארי, "מלחמת העולם הראשונה-חזית סלוניקי" באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ וילארי לואיג'י, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, עמודים 186–187, באתר באתר us.archive.org (באנגלית).
- ^ אנצקלופדיה לתולדות מלחמת העולם הראשונה, "חזית סלוניקי במלחמת העולם הראשונה", באתר גוגל ספרים, (באנגלית).
- ^ א.יו.פאבלוב, הצבא הרוסי בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, 1997, באתר genstab.ru (ברוסית).
- ^ הגנרל אלכסנדר טאראנובסקי, באתר magister.msk.ru (ברוסית).
- ^ בעת ההיא כונתה המשטרה החשאית "הדירקטוריון הפוליטי של ברית המועצות" והיה זה גוף שהוקם לאחר פירוק הצ'קה ולפני הקמת הנ.ק.ו.ד.
25530278אלכסנדר טאראנובסקי