פרשת אלישע חייבטוב

פרשת אלישע חייבטוב כוללת את הרשעתו ברצח של אלישע חייבטוב בשנת 2013 וזיכויו כעבור חמש שנים על ידי בית המשפט העליון, לנוכח פגיעה חמורה בזכות ההיוועצות בעורך דין וליקויים קשים בהפעלתו של מדובב בידי המשטרה.

פרשה זו החלה בעקבות מעשה רצח שאירע במועדון סנוקר בשדרות ב-9 ביוני 2002, בו נרצח עובד המקום שי אדרי. לאחר מסכת משפטית שהחלה בנובמבר 2007, עם הגשת כתב אישום בגין רצח, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר הודאה שהוצאה ממנו על ידי מדובב שהוכנס לתאו, ב-28 באפריל 2011 הורשע חייבטוב בביצוע הרצח ובמספר עבירות נוספות ונגזר עליו מאסר עולם ותשלום פיצויים להוריו של אדרי.

ב-2 באוגוסט 2018 זיכה בית המשפט העליון את חייבטוב מעבירת הרצח, והוא שוחרר מכלאו.

השתלשלות האירועים

רצח שי אדרי

ב-9 ביוני 2002, בשעה 4 לפנות בוקר, נכנסו שני רעולי פנים למועדון הסנוקר "גרין ספורט" שבאזור התעשייה בשדרות, בכוונה לבצע שוד. שי אדרי, שהיה אחד מעובדי המקום, התקרב לאחד השודדים והחל להתעמת עימו. במהלך העימות נורה אדרי בירייה אחת אשר פגעה בליבו וגרמה למותו. מיד לאחר מכן גנבו שני הפורצים כסף מדלפק הסנוקר ונמלטו מהמקום.

חקירת המשטרה

ב-19 ביוני 2002, מספר ימים לאחר הרצח, פתחה המשטרה בחקירה, במסגרתה נאספו ראיות ונגבו עדויות של עדי ראייה במקום, אך מאמצי המשטרה לאתר את המבצעים עלו בתוהו. זמן קצר לאחר האירוע, וללא כל זיקה אליו, הורשע חייבטוב בעבירה של הצתה - הצתת בית מגוריו בו התגוררו אשתו וששת ילדיהם - ונדון לחמש שנות מאסר.

ב-16 במרץ 2005, כשלוש שנים לאחר האירוע, התקבל מידע מודיעיני במשטרה המייחס את השוד והרצח לחייבטוב ולתושב שדרות בשם סורן סורחנוב המכונה "ממוקה". עם קבלת המידע, פתחה המשטרה בחקירה סמויה נגד ממוקה, אך הוא נהרג בתאונת דרכים בנובמבר 2005. החקירה הסמויה חודשה בתחילת שנת 2006 והתמקדה בחייבטוב.

גיוס המדובב ומפגשו עם חייבטוב

ב-22 בינואר 2006, נחתם "הסכם מדובבים", במסגרתו התחייב המדובב לספק למשטרה שירותי דיבוב בתיק החקירה בעניינו של חייבטוב. כעבור ארבעה ימים הוציאו חוקרי המשטרה את חייבטוב מתאו בכלא "דקל" והעבירוהו לתא מעצר בשדרות. במהלך הנסיעה למתקן המעצר הופגש חייבטוב (באקראי כביכול) עם המדובב, אשר הציג עצמו כחבר בכיר במשפחת הפשע ג'ארושי ברמלה שנעצר בגין עבירות סמים. בהגיעם למתקן המעצר הושמו השניים באותו התא, בו הותקן ציוד אלקטרוני לתיעוד שיחותיהם בווידאו ובאודיו.

במהלך 11 ימיו הראשונים בתא המעצר, היה חייבטוב מנותק מכל גורם חיצוני. לא הייתה לו גישה לטלפון, נמנעה ממנו הזכות להיוועץ עם עורך דין ודבר מעצרו אף לא הובא לידיעת משפחתו. במהלך השהות בתא צרך המדובב הרואין ביחד עם חייבטוב שמעולם לפני כן לא צרך סם זה, והפעיל עליו מניפולציות רגשיות. לאחר שבועיים שבהם הוחזק בתנאים קשים, נחקר חייבטוב לראשונה באופן רשמי ביחס לחשדות בתיק הרצח ולמחרת הובא לראשונה בפני שופט להארכת מעצרו. המדובב שכנע את חייבטוב שלא להשתמש בעורך דין משלו, ושכנע אותו כי ידאג לו לייצוג על ידי עורך הדין אביגדור פלדמן.

במהלך חקירתו ציין חייבטוב כי הוא מכיר את מועדון הסנוקר וכי פקד אותו פעמים רבות, אך הכחיש את המעשים המיוחסים לו. בנוגע למעשיו בליל הרצח, טען חייבטוב כי שהה בבית בן דודו ברמת גן. במהלך ימים אלה חלה הרעה במצבו הנפשי של חייבטוב, והוא איים לשרוף את תאו ואף פתח בשביתת רעב. בהמשך התברר כי באותה עת היה לחייבטוב צו הרחקה משדרות, והתגלה ששיקר, משום שאיכון שביצעה המשטרה הראה שהטלפון היה בשדרות באותה עת.

ב-8 בפברואר 2006 התוודה חייבטוב בפני המדובב על מעשי השוד והרצח שביצע ביחד עם "ממוקה" במועדון הסנוקר בשדרות. על יסוד זה ביססה הפרקליטות את כתב האישום נגד חייבטוב.

באוקטובר 2007 הודיעה המשטרה כי פיענחה את הרצח, ושהחשודים בביצועו הם חייבטוב וסרוחונוב.

הגשת כתב אישום

ב-14 בנובמבר 2007 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, אשר כלל שלושה אישומים, שהמרכזי בהם הוא האישום הראשון.

באישום הראשון נטען כי ב-9 ביוני 2002 בשעה 4 לפנות בוקר, נכנסו חייבטוב ואדם נוסף בשם סורן סורחנוב ("ממוקה") למועדון הסנוקר "גרין ספורט" באזור התעשייה של שדרות, בכוונה לבצע שוד. השניים לבשו מסיכות שחורות והצטיידו באקדח ובסכין. שי אדרי, שהיה אחד מעובדי המקום, התקרב לחייבטוב והחל להתעמת עימו. במהלך העימות, ירה חייבטוב באדרי ירייה אחת אשר פגעה בריאתו וגרמה למותו. מיד לאחר מכן, גנבו חייבטוב וסורחנוב כסף מדלפק הסנוקר ונמלטו מהמקום. במסגרת אישום זה, יוחסו לחייבטוב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רצח ושוד.

ההליך המשפטי בבית המשפט המחוזי

במסגרת ההליך שנערך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כפרו סניגוריו של חייבטוב בעובדות כתב האישום, תוך התמקדות בטענה כי לא הוא זה שביצע את העבירות. עוד ציינה ההגנה את תנאי מעצרו הקשים של חייבטוב וכי בין המדובב ובינו נוצרו יחסי תלות ומרות, בגדרם ביקש חייבטוב לרצות את המדובב ולהתרברב בפניו. בנוסף טענו כי באמצעות תרגילי חקירה, תחבולות, ומניפולציות שהפעיל המדובב, נפגעו זכויותיו של חייבטוב כאדם וכחשוד. בשל כך טענה ההגנה כי יש לפסול הודאותו של חייבטוב, בין היתר מכוח כללי הפסילה הפסיקתית, כפי שנקבעו בהלכת יששכרוב ובהלכת אלזם. עוד ציינה ההגנה כי נפגעה זכותו של חייבטוב להיוועצות עם עורך דין במהלך חקירתו הסמויה.

ב-28 באפריל 2011 הורשע חייבטוב בביצוע הרצח ובמספר עבירות נוספות. בית המשפט גזר עליו מאסר עולם ותשלום פיצויים בסך 258,000 שקל להוריו של אדרי. במסגרת הכרעת הדין, קבע בית המשפט כי חומרת הפגיעה בזכות ההיוועצות עם עורך דין "אינה ברף המצדיקה את פסילת ההודאה". בנוסף, נקבע כי תנאי המעצר המכבידים של חייבטוב, אף שלא היו ברף חמור יחסית, הוסרו מספר ימים קודם להודאתו, ועל כן השפעת הדבר על ההודאה אינה משמעותית, אם בכלל, ולפיכך אין קשר סיבתי בין הפסול הנטען לבין הודאתו. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי תוכן השיחות בין חייבטוב למדובב והמידע שמסר בנוגע לאירוע הרצח תואמים לעדויות עדי הראייה במועדון הסנוקר וכללו בנוסף פרטים מוכמנים רבים היוצרים תמונה ברורה ומבססים את אשמתו של חייבטוב.

התחקיר בתוכנית "זמן אמת"

ב-14 באוגוסט 2017 שודר בערוץ "כאן 11" פרק בתוכנית התחקירים "זמן אמת" בו חשפה גלי גינת את שיטות הפעולה של המדובב שהוכנס לתאו של חייבטוב. במסגרת התיעוד הוצגו צילומים מתאו של חייבטוב, בהם הוא והמדובב צורכים סמים. בהקלטה נשמע אחד השוטרים אומר: "אני רוצה להביא אותו למצב שיודה" בעוד שוטר אחר אומר: "בסוף הזבל הזה עוד יתאבד".

הזיכוי בבית המשפט העליון

ב-2 באוגוסט 2018 זיכה בית המשפט העליון את חייבטוב מעבירת הרצח. במסגרת פסק הדין קבע השופט אורי שהם כי במקרה זה נחצה קו אדום וזאת בשעה שגורמי החקירה היו מודעים לפעולותיו של המדובב ולא ראו לנכון להפסיק אותן. בהקשר זה ציין שהם כי קיים חשש תמידי שמא הודאה הנמסרת סמוך לצריכתם של סמים מסוכנים (על ידי חייבטוב והמדובב), היא הודאת שווא או הודאה שלא נמסרה באופן חופשי ומרצון. בהמשך ציין שהם כי במבחן התוצאה, המדובב השיג את ההודאה וזכה, למחרת היום, להקלה מפליגה בעונשו. עוד הוסיף כי מתן תגמול מיוחד ומשמעותי למדובב ליצירת הודאה מפי נחקר יוצרת כר נרחב לניגוד עניינים ומעודדת פעילות בלתי חוקית של המדובב, וברי כי הדבר פסול בתכלית.

הרכב השופטים קבע גם כי פסק הדין יובא לעיונו ולטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לאור ההפרות החמורות והתנהלות גורמי החקירה שהייתה נגועה בליקויים מהותיים ביותר.

חייבטוב היה מיוצג לאורך כל ההליך המשפטי על ידי ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ועו"ד דמיטרי ורניצקי.

ביקורת על עיתוי מתן פסק הדין

לאחר פרסום פסק הדין המזכה, מתחו גורמים שונים, ובהם "התנועה למשילות ודמוקרטיה" והעיתונאי רביב דרוקר, ביקורת על עיתוי פרסום ההחלטה והשחרור. בבסיס הביקורת עמדה ההשערה כי את ההחלטה לזכות את חייבטוב קיבל השופט שהם ימים ואולי אף שבועות לפני מועד הזיכוי. בשל כך, תהו במערכת המשפט מדוע המתין שהם לטקס פרישתו מבית המשפט העליון כדי לפרסם את החלטת הזיכוי, שהובילה לשחרורו המיידי של חייבטוב, במקום להוביל לשחרורו מעט מוקדם יותר. הנהלת בתי המשפט דחתה טענות אלה והסבירה כי "כשנבחר פסק הדין להקראה במועד טקס פרישתו של השופט שהם, תוצאות פסק הדין לא היו ידועות. באותה עת היה ידוע כי בפסק הדין ילובנו שאלות עקרוניות בתחום המשפט הפלילי." בהמשך לכך ציינה הנהלת בתי המשפט שגיבוש פסק הדין, שהצריך עבודה רבה, הסתיים ביום הקראתו.

קישורים חיצוניים

• ע"פ 2868/13 אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־2 באוגוסט 2018
• עמנואל גרוס, למה הזיכוי של חייבטוב כל כך חשוב, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2018
• חן מענית, ‏שקרים ומניפולציות במערכת המשפט: הסנגורית של חיימטוב עולה להתקפה, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2018
• ראיון עם גלי גינת וארי פינס, בפודקאסט המשפטי עם עו"ד ליעד ורצהיזר, 14 בנובמבר 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27421839פרשת אלישע חייבטוב