חגית לרנאו
| לידה |
1966 (גיל: 58 בערך) עפולה, ישראל |
|---|---|
| השתייכות | הסניגוריה הציבורית |
| תחומי מחקר | קרימינולוגיה |
| תפקידים בולטים | משנה לסניגור הציבורי הארצי |
| פעילויות נוספות | דף פייסבוק עבריינות ואכיפת חוק |
חגית לרנאו (נולדה בשנת 1966) היא קרימינולוגית המשמשת כמשנה לסניגור הציבורי הארצי וכממלאת מקומו. חיברה את הספר עבריינות ואכיפת חוק[1].
ביוגרפיה
ד"ר חגית לרנאו, ילידת 1966, השלימה תואר ראשון בפילוסופיה וחינוך בשנת 1992, ותואר ראשון נוסף במשפטים וקרימינולוגיה בשנת 1997, המשיכה לתואר שני ושלישי בקרימינולוגיה אותם סיימה בשנת 2003[2] באוניברסיטה העברית בירושלים[3]. במסגרת עבודת הדוקטורט בחנה את ההשפעה שהייתה לרפורמה בחוק המעצרים על מדיניות המעצרים בישראל. ד"ר לרנאו הראתה כי החוק יושם באופן חלקי בלבד, ולמעשה לא הצליח להביא לצמצום השימוש במעצרים לצורך חקירה, וחיזוק הערכים של כבוד הנחקר וחירותו. במבט תאורטי רחב יותר עסקה ד"ר לרנאו בניתוח הגורמים לכך שהמנגנונים שנקבעו בחוק המעצרים, ובחקיקה בכלל, לא מצליחים לגרום לשינוי החברתי אותו הם מבקשים לחולל, והציעה מודל המבוסס על ניתוח אינטרסים ערכיים וארגוניים של האורגנים המערכתיים שאת התנהגותם מבקשת החקיקה לצד יצירת תמריצים ומנגנונים מפקחים שיפעלו ליישום החוק.
בשנת 2005 הצטרפה כסגנית לסניגורית הציבורית הארצית, ועם מינויו של ד"ר יואב ספיר לתפקיד הסניגור הציבורי הארצי בשנת 2012, היא מונתה כמשנה לסניגור הציבורי הארצי. ד"ר לרנאו ריכזה את עבודת הסניגוריה בתחומי החקיקה והמדיניות בהליכים רבים בכנסת ובמשרד המשפטים, והייתה חברה במספר ועדות ציבוריות ובהן: הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, בראשות פרופ' רות קנאי (2010); הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר (2015).
ד"ר לרנאו מייצגת בעיקר בערעורים לבית המשפט העליון. באוגוסט 2018, לאחר 11 שנים של מאבק משפטי, הובילה ביחד עם עו"ד דמיטרי ורניצקי, לזיכויו של אלישע חייבטוב מעבירת רצח. במאי 2021 מונתה כממלאת מקום הסניגור הציבורי הארצי לאחר שיואב ספיר הודיע על כוונתו לסיים את כהונתו[4], ועד למינויה של ענת מיסד-כנען בספטמבר 2021 כסניגורית ציבורית ארצית.
במקביל לעבודתה בסניגוריה היא עוסקת במחקר ובהוראה בתחומי הקרימינולוגיה התאורטית, תורת הענישה והמשפט הפלילי. בשנת 2016 יצא לאור ספרה "עבריינות ואכיפת חוק: תאוריה, מדיניות וביקורת".
חייה האישיים
ד"ר חגית לרנאו חיה עם בת זוג, שותפה להורות לשני ילדים, גרה בתל אביב[3].
פרסומים נבחרים
- חגית לרנאו, "הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים" שורשים במשפט 893 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.
- חגית לרנאו, עבריינות ואכיפת חוק: תאוריה, מדיניות וביקורת (2016)
- חגית לרנאו, הודאות שווא הרשעות שווא, עלי משפט יא (תשע"ד), 351
- חגית לרנאו, נופר סלע, הדר פינקלשטיין ויאנה רבינוביץ' "קו פרשת המים: בין אשם לחפות", בתוך רונית פלד-לסקוב, אפרת שהם ומאיר כרמון (עורכים) הרשעות שווא: היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים, 277 (2012)
- חגית לרנאו, מתכון לחקיקה לא יעילה: המקרה של חוק המעצרים, מחקרי משפט כד(1) 2008, 123
- Weisburd D. and Lernau H. (2006) 'What Prevented Violence in Jewish Settlements in the Withdrawal from the Gaza Strip: Toward a Perspective of Normative Balance', Journal of Dispute Resolution, 22(1) 37-81.
קישורים חיצוניים
- דף פייסבוק עבריינות ואכיפת חוק
- חן מענית, שקרים במערכת המשפט: הסנגורית של חייבטוב עולה להתקפה, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2018
- צליל אברהם, "העבריינות בארץ נמוכה יחסית לאירופה, האלימות בארץ נמוכה מהממוצע, והיא יורדת עם השנים", באתר מאקו, 10 באוגוסט 2016
- הודאה תחת השפעה, סרטם של ארי פינס וגלי גינת על פרשת חייבטוב (2017)
- "כרטיס אדום" סדרת פודקאסטים עם ד"ר חגית לרנאו באתר "המעבדה" (כאן - תאגיד השידור הישראלי), על תאוריות בקרימינולוגיה: חלק 1 (הגישה הקלאסית); חלק 2 (הגישה הפוזיטיביסטית); חלק 3 (הגישה הסוציולוגית); חלק 4 (ההיסטוריה של בתי הכלא תעשיית הכליאה בארצות הברית והמתרחש בישראל) (2018)
חגית לרנאו, ברשת החברתית פייסבוק
חגית לרנאו, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
- ^
יואב מחוזאי, משבר כליאת ההמונים בארה"ב שמאיים גם עלינו, באתר הארץ, 16 יוני 2016
- ^ איתור בוגרים באתר האוניברביטה העברית
- ^ 3.0 3.1 צליל אברהם, "העבריינות בארץ נמוכה יחסית לאירופה, האלימות בארץ נמוכה מהממוצע, והיא יורדת עם השנים", באתר מאקו, 10 באוגוסט 2016
- ^ חן מענית, ד"ר חגית לרנאו מונתה לממלאת מקום הסנגור הציבורי הארצי, באתר גלובס
