אלישע איבזוב

אלישע איבזוב (1 במרץ 1923 - 7 במרץ 1948) היה איש לח"י, נודע בכינויו המחתרתי "שמואל".

קורות חיים

איבזוב נולד ב-1 במרץ 1923 בטיפליס שבברית המועצות לאליהו ולשולמית (לבית אינז). לאביזוב שני אחים ושלוש אחיות. בשנת 1924 בהיות איבזוב בן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. בשנת 1933 עברה המשפחה לתל אביב והתגוררה על גבול יפו. בפרוץ מאורעות תרצ"ו עברה המשפחה להתגורר בשכונת שפירא. אביזוב למד בתלמוד תורה בשכונה וכדי לסייע לפרנסת משפחתו, עבד גם כפועל חקלאי. בצעירותו הצטרף למפלגה הקומוניסטית, אך מאחר שהמפלגה התנגדה לציונות, פרש ממנה.

בשנת 1943 נשא לאשה את רבקה ונולד להם בן – יעקב. אולם הזוג נפרד והילד, שחי עם אמו, לא הכיר את אביו. בשנת 1945 הצטרף אלישע ללח"י והחל להשתתף בפעילות המחתרת. אחת הפעולות המרשימות והחשובות היתה: פיצוץ בניין 'הסראיה' בכיכר השעון ביפו, ב־4 בינואר 1948, בו שכנה מפקדת הכנופיות. איבזוב, וחבר מחתרת נוסף - רחמים חכמוב, שניהם מחופשים לערבים ומצוידים בתיעוד מתאים, עברו את מחסומי הביקורת, נכנסו ליפו, והעמידו משאית טעונה בחומרי נפץ ליד המפקדה. שומרי הבניין שחשדו בהם, ירו ורדפו אחריהם, אך איבזוב וחכמוב הצליחו להימלט ולהגיע בשלום לתל אביב. בניין הסראייה נהרס כליל וקבר תחתיו כשבעים פורעים ומנהיגיהם. לפעולה זו הייתה השפעה רבה על המורל של תושבי יפו הערבים.

לאחר פיצוץ הסאריה יצא אביזוב מחופש לערבי שוב למשימת חבלה וב-5 במרץ 1948, כשהוא נוהג משאית נפץ לאזור שכם, כדי לפוצץ את מפקדתו של פאוזי קאוקג'י, מפקד 'צבא ההצלה הערבי'.

אביזוב נחשד ונעצר באחד המחסומים, לאחר שמורה הדרך שהדריך אותו בגד בו^[1], נחקר, עונה והוצא להורג. הלח"י חטף נכבדים ערבים משייח' מוניס כבני ערובה במגמה להחליפם באביזוב, אך הוא הוצא להורג קודם לכן. לצורך פרוק מטען החבלה הובאו שני מומחים בריטיים לחומרי נפץ (סטיבנסון והיט, שהיו אחראים לפיצוץ ברחוב בן־יהודה בירושלים). המשאית התפוצצה והם נהרגו, ועמם שני בריטים ומספר ערבים.

בני משפחתו של אביזוב פעלו, בעזרתו של הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן, לגלות את גופתו של אלישע ולהביאה לקבורה במדינת ישראל, והוא נטמן בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לבנו יעקב שלושה ילדים. הבכור נושא את שם סבו, אלישע.