אליהו בן שבתאי באר
| לידה |
בסביבות ה'ק"מ פרמו |
|---|---|
| פטירה |
לאחר ה'ר"כ פרארה |
אליהו בן שבתאי באר (נקרא גם: אליהו די סבטו מפֶרְמו או: אליאס סאבוט; בלאטינית: Elias Sabot; סביבות ה'ק"מ, 1380 – לאחר ה'ר"כ, 1460) היה רופא יהודי איטלקי בולט בסוף המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15. נחשב לאחד הרופאים היהודים החשובים בתקופתו, והוא היהודי הראשון שקיבל את התואר הראשון, וגם הראשון שנעשה לאביר ושירת כאיש רפואה עבור אפיפיורים ושליטים אירופיים, הוא שימש כרופא במשך יותר מחמישים שנה.
ביוגרפיה
אליהו בן שבתאי באר נולד ככל הנראה בעיר פרמו שבאיטליה בסוף המאה ה-14. הוא למד רפואה ורכש מוניטין רב כרופא. בשנת ה'קס"ו (1406) הצטרף לסגל אוניברסיטת פאביה, ובכך היה היהודי הראשון ששימש כמרצה לרפואה באוניברסיטה אירופית.
ב-30 בנובמבר 1405 העניק לו הסנאט הרומאי אזרחות רומית והוא נעשה לאביר. הוא קיבל מספר הקלות משפטיות, בהן פטור מחובת לבישת בגדים מזהים ליהודים ופטור מתשלומי מס מסוימים.
בשנת 1410 הוזמן מבולוניה לאנגליה כדי לטפל בהנרי הרביעי, מלך אנגליה. אף שיהודי אנגליה גורשו בשנת 1290, הוא קיבל היתר מיוחד להיכנס למדינה. וביקש לקחת עמו עשרה מלווים, ייתכן שבמטרה להבטיח מניין לתפילותיו.
ב-20 בפברואר 1422 תורגמה בביתו ברומא לגרמנית הבולה האפיפיורית שהעניקה הגנה ליהודים, אשר פורסמה על ידי האפיפיור מרטין החמישי.
בין השנים 1427–1430 נשלח למשימה דיפלומטית סודית בנמל דוברובניק (באיטלקית: Ragusa) שבקרואטיה.
בשנת 1435 הוזמן למילאנו לשמש כרופאו האישי של הדוכס פיליפו מריה ויסקונטי, למרות האיסור על יהודים להתגורר בעיר. ב-20 באוגוסט 1439 מונה לשופט העליון, הכללי והאחרון בכל הסכסוכים – אזרחיים ופליליים – בין יהודי הדוכסות.
בשנת 1436 קיבל יחד עם קרוביו אישור מיוחד לנסוע לארץ ישראל, למרות האיסור שחל על יהודים באותה תקופה.
בשנת 1445 פרש לפרארה, שם נהנה מהערכת אישים נחשבים ומהאהדה שזכה לה בזכות פעילותו. ב-9 באוקטובר 1445 העניק לו לאיונלו ד'אסטה את בקשתו הצנועה: להתייחס אליו כמו יתר היהודים בעיר ולבנות בביתו מקום תפילה. בפרארה בילה את שנותיו האחרונות, העמיק בלימודיו והחזיק בספרייה עשירה וחשובה, ממנה נותרו כתבים רבים. הוא נפטר לאחר שנת 1460.
קריירה רפואית
במהלך חייו שירת אליהו כרופא של מספר אפיפיורים, בהם אינוקנטיוס השביעי (1404–1406), מרטינוס החמישי (1417–1431) ואאוגניוס הרביעי (1431–1447). כמו כן, שימש כרופא אישי של דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי ומרקיז פרארה.
מורשת
אליהו בן שבתאי באר נחשב לאחת הדמויות הבולטות בקרב הרופאים היהודים של תקופתו. פועלו כרופא של שליטים ואפיפיורים, יחד עם מעמדו האקדמי החלוצי, מעידים על השפעתו הרבה בעולם הרפואה בימי הביניים.
מדליה מסתורית נטבעה בשנת 1497 (או 1503) לכבוד בנו, בנימין.
כתביו
בספרייה הלאומית של צרפת שמור כתב יד מפרי עטו.
לקריאה נוספת
- שמחה עמנואל, מגנזי אירופה ב', הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים ה'תש"ף, עמ' 263.
- דניאל קארפי, בתרבות הרנסאנס ובין חומות הגיטו, תל אביב תשמ"ט, עמ' 69, בהערה 58, ו-61. ובעמוד 97.
- "Elia Beer". Treccani Encyclopedia (באיטלקית). נבדק ב-2023-12-08.
קישורים חיצוניים
- ערך עליו באנציקלופדיה היהודית
- ערך עליו באנציקלופדיה היהודית (1906)
- Dr. Elias Sabot, D. Simonsen, The Jewish Quarterly Review, Vol. 18, No. 2 (Jan., 1906), p. 360
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אליהו בן שבתאי באר".
אליהו בן שבתאי באר40443802Q132083516