אלידע בר-שאול

אין תמונה חופשית

אלידע בר-שאול (נולד בה'תשל"ב) הוא איש ידיעת הארץ, מורה דרך ומחבר ספרי עיון היסטוריים.

ביוגרפיה

אלידע בר-שאול נולד בירושלים בשנת ה'תשל"ב, וגדל ברחובות, שם כיהן סבו, הרב אלימלך בר-שאול, כרב ראשי. הוא גדל בשכונת פא"י ברחובות למשפחה שחיה על התפר שבין העולם הדתי לחרדי.

למד בתלמוד תורה הרא"ם, בישיבת שעלבים ובישיבת "הכותל". במקביל השקיע את זמנו בקריאת ספרי היסטוריה.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה למד הדרכת טיולים בקורס של החברה להגנת הטבע, והחל להדריך בבית ספר שדה עפרה. באותם ימים החל להתוודע לסיפורי מורשת קרב, שלימים יהפכו להיות דומיננטיים בהדרכותיו ובהרצאותיו הרבות. לאחר מכן, עבר להדריך בבית ספר שדה שער הגיא, שם העמיק את ידיעותיו במורשת קרב בשל ההקשר ההיסטורי המובהק למקום. באותם ימים הכיר את אשתו איילה, שהדריכה גם היא בבית ספר שדה.

לאחר 6 שנים שבהן הדריך במסגרת בתי הספר הללו, שימש פרק זמן קצר כרכז הדרכה במדרשה למורשת הציונות במזכרת בתיה, מדרשה שהוקמה בשליחות הרב משה צבי נריה. במהרה גילה שאין התפקיד מתאים לו, ומאז ועד היום הוא עוסק בהדרכת קבוצות באופן עצמאי, ובמחקר היסטורי.

הוא מבקש בהדרכותיו להיצמד לעדויות העולות מן השטח ולא מסתפק בספרים ובמדריכים כמקור מוסמך וודאי. בהדרכותיו מחבר בין דמויות היסטוריות מן העבר הרחוק לעת החדשה ומבקש להעלות על נס את אתוס הגבורה היהודית כסמל תרבותי בעל ערך היסטורי. נוסף על הנחלת הערכים של לאומיות וזיקה לארץ, הוא מחפש לעשות צדק עם אלה אשר ההיסטוריוגרפיה דאגה למחוק אותם מספרי ההיסטוריה, וכך הוא נוהג הן בהרצאותיו והן בספריו.

אלידע בר-שאול פרסם את מאמריו ואת הגיגיו בבמות שונות, ובהם עלון מעייני הישועה, שבו סקר דמויות ירושלמיות בטור שנקרא 'הפינה הירושלמית' ובעלון פנימה, שבו סקר דמויות נשים עלומות בהיסטוריה. האחרונה שבהן הפכה לימים לספר על פועלן של נשים, המבקש לעשות חסד עם נשים אשר חוללו היסטוריה אך נשכחו מהספרים.

בשנת 2014 כתב את הספר ימים כתיקונן: עשרים וארבעה מסעות חקר בעקבות נשים שחוללו היסטוריה. הספר מגולל את סיפורן של 26 נשים שמסרו את נפשן למען עם ישראל וסיפורן לא נודע ולא נחרת בהיסטוריה הישראלית והיהודית. בספרו כולל בר שאול לצד לוחמות שניהלו קרבות הרואיים שבהם מסרו את נפשן, גם רבניות, נשות חסד, סופרות ונשים אחרות שפעילותן הייתה באפיקים שאליהם יכולות נשים ונערות להתחבר ועימן להזדהות גם בימינו אלה.

בשנת 2017 יצא ספרו אדם מול שמים: מסכת חייו של סגן-אלוף אבי לניר בעל עיטור העוז: קורותיהן של משפחות: סיפורה של תקופה. הספר הוא סיפור תלת-דורי של משפחה ציונית מסועפת, אשר במרכזו ניצבת דמותו של סא"ל אבי לניר, מפקד טייסת 101 שנפל בשבי במלחמת יום הכיפורים, הוא עונה למוות בידי הסורים, ולאחר מותו הוענק לו עיטור העוז. בספר מוקדש חלק ניכר לתיאור מאבקי ההגנה ואצ"ל בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20, שהתנהלו לפני לידתו ובמהלך ילדותו של אבי, שנולד ב-1940. הספר, בדומה להדרכותיו של בר-שאול, מבקש לעשות צדק היסטורי עם מי שנפלו בקרב ושמם טושטש מהזיכרון הקולקטיבי.

בשנת 2020 יצא ספרו גיבורים שלנו, שיחות עם אלידע בר שאול. בספר מתוארים גיבורי מערכות ישראל, ידועים ונשכחים.

ספריו

• ימים כתיקונן: עשרים וארבעה מסעות חקר בעקבות נשים שחוללו היסטוריה, ירושלים: פנימה הוצאה לאור, 2014.
• אדם מול שמים: מסכת חייו של סגן-אלוף אבי לניר בעל עיטור העוז: קורותיהן של משפחות: סיפורה של תקופה, שעלבים, הוצאת משעול, 2017.
• גיבורים שלנו, שיחות עם אלידע בר שאול, הוצאת משעול, 2020.

לקריאה נוספת

• פרק מתוך הספר "אדם מול שמים", על מסכת חייו של סגן-אלוף אבי לניר.

קישורים חיצוניים

• "ללכת בדרכן", על ימים כתיקונן של אלידע בר-שאול.
• "ישראל - המדינה היחידה ששוכרת את בירתה", ריאיון עם אלידע בר-שאול
• "בעקבות לוחמי המחתרות", קטע מתוך הסרט "בעקבות ר' אריה לוין זצ"ל".
• אלידע בר שאול, חוקר ידיעת הארץ, באזכרת 100 שנה להירצחו של אבשלום פיינברג, מתוך היו-טיוב, 2017.
• דן מרגלית, "סא"ל אבי לניר ז"ל: אגדה עוד בחייו", בתוך ישראל היום, 2017.
• אלישיב רייכנר, "האיש ששתק: סיפורו של הטייס הבכיר ביותר שנפל בשבי", בתוך מקור ראשון (nrg).
• "גיבורים שלנו" – אלידע בר שאול בראיון בגלי צה"ל לתוכניתו של חגי חריף, 2020.
• אריאל הורביץ, ‏"כדי לחיות פה דרושה אהבה וכשאוהבים יש עליות ומורדות", בעיתון מקור ראשון, 14 בדצמבר 2020

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30093547אלידע בר-שאול