אלברט ארנשטיין

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אלברט ארנשטיין (גרמנית: Albert Ehrenstein;‏ 23 בדצמבר 1886 - 8 באפריל 1950) היה סופר ומשורר יהודי-אוסטרי.

חייו

אלברט נולד ברובע אוטרינג של וינה, לאלכסנדר ושרלוטה ארנשטיין. הוא הבן הבכור מבין ארבעה אחים, ואחיו הצעיר הוא קרל ארנשטיין.

למד פילוסופיה באוניברסיטת וינה ובשנת 1910 קיבל דוקטורט. כבר בתקופת לימודיו בתיכון כתב ארנשטיין טקסטים ספרותיים ושירים.

בשנת 1909 הכיר את קרל קראוס, העורך הראשי של כתב העת האקספרסיוניסטי "הלפיד" (Die Fackel). ובכתב עת זה התפרסמו כתביו של ארנשטיין לראשונה. בהמשך התפרסמו כתביו בכתבי עת נוספים, ביניהם "הסערה" (Der Sturm), שנערך על ידי הארווט ולדן, בעלה של המשוררת אלזה לסקר-שילר.

ספרו הראשון, Tubutsch, נכתב בשנת 1911, ואויר על ידי חברו הצייר הנודע אוסקר קוקושקה.

ארנשטיין התכתב עם סופרים חשובים בני זמנו שכתבו בגרמנית, ביניהם תומאס מאן, סטפן צווייג, הרמן הסה, אלזה לסקר שילר, הפילוסוף מרטין בובר ועוד רבים אחרים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד ברחבי אירופה. בשנת 1932 היגר לשווייץ והצליח לברוח מרדיפות הנאצים, ששרפו את ספריו כבר בשנת 1933. בעקבות מדיניות הפליטים של שווייץ בימי מלחמת העולם השנייה היגר ארנשטיין לארצות הברית בשנת 1941. הוא מת בעוני בניו יורק בשנת 1950 לאחר תקופה ארוכה שבה הפסיק לכתוב.

לאחר מותו של אלברט, הגיע עזבונו לספרייה הלאומית בשנות החמישים דרך אחיו קרל.

הוא זכור כמשורר אקספרסיונטיסטי, אשר הרבה להשתמש באירוניה, סאטירה. הביע את התפכחותו מהתרבות האירופאית של שנות העשרים. כמו כן זכור אהרנשטיין כחלוץ המגלים של פרנץ קפקא והיה מהראשונים שהתייחסו לכתיבתו של הסופר הצעיר.