אכיש
אָכִישׁ אישיות מהתנ"ך מלך פלשתים בגת בימי המלכים שאול ודוד. דמותו מופיעה בספר שמואל א', פרק כ"א, פסוק י"א ובספר מלכים א', פרק ב', פסוק ל"ט. השם אכיש מופיע גם בכתובת עקרון.
סיפור המעשה
וַיָּקָם דָּוִד, וַיִּבְרַח בַּיּוֹם-הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל; וַיָּבֹא, אֶל-אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת: וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ, אֵלָיו, הֲלוֹא-זֶה דָוִד, מֶלֶךְ הָאָרֶץ; הֲלוֹא לָזֶה, יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר, הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו: וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בִּלְבָבוֹ; וַיִּרָא מְאֹד, מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ-גַּת: וַיְשַׁנּוֹ אֶת-טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתָו עַל-דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל-זְקָנוֹ: וַיֹּאמֶר אָכִישׁ, אֶל-עֲבָדָיו: הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ, לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי: חֲסַר מְשֻׁגָּעִים, אָנִי, כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה, לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי; הֲזֶה, יָבוֹא אֶל-בֵּיתִי.
כאשר דוד ברח מפני שאול ביקש לו דוד מקלט בעירו גת. יועצי המלך מבשרים לאכיש כי דוד הגיע לגת. נראה שלפי דבריהם הכירו עבדי המלך את דוד על סמך השיר ששרו בישראל לאחר ניצחונו את גָּלְיָת: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו הדיו של השיר הגיעו עד גת. אזכורו של השיר מציב את מעמדו של דוד במקביל למעמדו של שאול המלך הנוכחי בעיני הפלשתים. השיר הושר בעקבות מפלתו של גָּלְיָת מבני העיר. דוד מבין שחייו בסכנה מדברי עבדי מלך גת. דוד חשב כי יוכל להיות בגת כאדם אנונימי אך כעת נודע דבר בואו והפלשתים יכולים לנקום את מותו של גָּלְיָת בן עירם. דוד מעמיד פני מטורף: וַיְשַׁנּוֹ אֶת-טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם. בכך רצה להשיג כמה דברים: שאכיש לא יאמין שהאיש לפניו הוא גיבור הקרב עם גָּלְיָת ושאכיש יגרש אותו מהעיר. אכיש בא בתלונות לעבדיו על הימצאותו של דוד במחיצתו: חֲסַר מְשֻׁגָּעִים, אָנִי, כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה, לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי; הֲזֶה, יָבוֹא אֶל-בֵּיתִי. מדרש ילקוט שמעוני מציג את טירופו של דוד בהקבלה לביתו של אכיש : ובתו ואימו של אכיש היו שוטות, והיו צועקות ומשתטות מבפנים ודוד משטתה בחוץ אמר להם אכיש; 'כתיב 'חֲסַר מְשֻׁגָּעִים, אָנִי, כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה, לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי' הגירוש לא נאמר במפורש אך מן הכתוב ניתן להבין שדוד אכן גורש.
הקושי המוסרי בשמואל א', כ"ז
בפרק כ"ז נקרא שמו של אכיש: אָכִישׁ בֶּן-מָעוֹךְ. מפרשי המקרא עמדו על הקושי בישוב מעשה זה עם הסיפור המסופר בשמואל א', כ"א, בו דוד מסולק ממחיצתו של אכיש, כשבפרק כ"ז אכיש מזמין את דוד ונותן לו את ציקלג (פסוק ו'): וַיִּתֶּן-לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-צִקְלָג; לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בעת שהייתו בציקלג תפקד דוד כשר צבא בצבאו של אכיש. בזמן הקדום היה נהוג שאנשי צבא זרים שרתו אצל מלכים, גם בצבאו של שאול וגם בצבאו של דוד שרתו זרים. הקושי בסיפור זה הוא בכך שדוד שרת את אויבו של ישראל. קושי זה העלה שאלות מוסריות כמו האם מותר לדוד להלחם נגד בני עמו? . אכיש מבין שדוד המגיע ביחד עם שש מאות איש ויכול לשרת את מטרותיו. כדי לצאת מקושי זה דוד מערים על אכיש ואינו מספר לו את האמת על הפשיטות שהוא עושה עם צבאו. כדי שהשקר לא יתגלה, דוד משמיד את העדים. אכיש מאמין לדוד. כאשר יצא אכיש להלחם בישראל ביקש מדוד כי אנשי דוד יצטרפו אל צבאו. דוד אינו יכול לסרב לאכיש כי כך יתגלה במערומיו. הסיפור בפרק כ"ז מסתיים מבלי שתהיה תשובה האם יצא למלחמה יחד עם אכיש. בספר שמואל א', כ"ט סרני פלשתים, התנגדו לצירופם של דוד וצבאו והם נאלצים לשוב לציקלג.[1] בשני סיפורים אלו (שמואל א', כ"ז, שמואל א', כ"ט) אכיש מושם ללעג בפי המחבר המקראי.[2]
אכיש נתן מקלט לעבדיו של שמעי בן גרא, שברחו לפי המסופר בספר מלכים א', ב', ל"ט. נראה כי אכיש זה הוא נכדו של אכיש של ימי דוד.
זיהוי דמותו
בספר שמואל א' שמו אכיש בן מעוך אך בספר מלכים א', ב', ל"ט: נקרא שמו אָכִישׁ בֶּן-מַעֲכָה. בגלל שניות זו, ובשל העובדה המתמיהה שברח אליו אחרי שבעבר כמעט והרגו, היו שפירשו שאלו שני מלכים בשם פרטי זהה[3]. מזמור לד בתהילים מספר את בריחתו של דוד לאכיש, אך בכותרת המזמור נכתב: א לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת-טַעְמוֹ, לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ; וַיְגָרְשֵׁהוּ, וַיֵּלַךְ. המילים 'בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת-טַעְמו' מהדהדות בסיפור בספר שמואל כ"א. אך בתחילת המזמור נאמר כי דוד בורח לאבימלך דבר המעורר תהיות. רש"י פתר קושי זה בפירוש לתהילים כי: כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה. לדעת יאיר זקוביץ, מחבר מזמור ל"ד בתהילים זיהה את אכיש באבימלך, בגלל הדמיון הרב העולה מסיפורו של דוד לסיפור בספר בראשית כ', סיפור שרה ואברהם אצל אבימלך מלך גרר וזאת על גם על פי מדרש תהילים: וכי אבימלך היה שמו, והלא אכיש היה שמו, אלא שהיה צדיק כאבימלך. בשני הסיפורים הפחד היורד על אברהם ועל דוד גורם לשניהם לשקר ובשני הסיפורים מרחפת סכנה על הבאים לפלשת.[4]
מכתובת ששרדה מימי אסרחדון מופיע השם אִכַּאֻשֻ מלך עקרון. לדעת מרדכי כוגן פירוש השם אִכַּאֻשֻ הוא האכאי כלומר מקורו מיוון. לשיטתו ניקוד השם בתנ"ך הוא מאוחר יותר.[5]
קישורים חיצוניים
- מסלול טיול לתל א- צפי ופארק עדולם שבשפלת יהודה. הסיור עוקב אחרי נדודי דוד בבורחו משאול אל אכיש מלך גת ואל מערת עדולם. אתר מקראנט.
- "הגם דוד בנביאים?" שמ"א כא יא-טז במעגלי פרשנות פנים מקראית מחבר: יאיר זקוביץ. אתר מקראנט.
- רודף ונרדף מחבר יאיר זקוביץ. אתר מקראנט.
הערות שוליים
- ^ על חכמה תועלתנית בחצר המלך ראו אצל: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, כרמל, 2007, ע"מ 384-382.
- ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל שמואל א', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מ 341-337, 356-352.
- ^ ראו למשל פירוש רבי יוסף אבן כספי.
- ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה, תל אביב, עם עובד, 2009, 186-185.
- ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט' - ו' לפנה"ס, ירושלים, מוסד ביאליק, 2003, ע"מ 91.
