אישטוואן אנדייל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אישטוואן אנדייל (בהונגרית: Angyal István; מאדיארבאנהדייש, 14 באוקטובר 1928 – בודפשט, 1 בדצמבר 1958) היה לוחם חירות יהודי-הונגרי במרד ההונגרי של שנת 1956, מנהיג קבוצת רחוב טיזולטו (Tűzoltó utca) בבודפשט, קורבן "נקמת השלטון" שלאחר דיכוי המרד.[1]
דמותו
אישטוואן אנדייל היה אחת הדמויות האידיאליסטיות והשנויות במחלוקת של המרד: קומוניסט אידיאליסט, שמרד כנגד הקומוניזם של אותה עת. הוא נידון למוות על ידי המשטר הקומוניסטי שדיכא את המרד ובכל זאת נשאר נאמן לחלוטין לרעיונותיו האידיאליסטיים עד מותו. מאז השנים 1989–1990 (שנות חילופי המשטר בהונגריה) "מלחמת התרבות" שמתרחשת על המורשת של המרד בשנת 1956[2] הותירה על ידי משתתפי הדיון את אחד הטיעונים הנפוצים של היות אנדייל אחד מאנשי השמאל.
חייו עד 1956
הוא היה הילד השלישי במשפחה יהודית של בעלי מלאכה וסוחרים קמעונאים במחוז בקש, בסיום חטיבת הביניים הוא לא יכול היה להמשיך לגימנסייה בגלל מוצאו היהודי. בשנת 1944 הוא גורש עם אמו ואחת מאחיותיו למחנה ההשמדה אושוויץ. אחותה נתלתה מול כל המחנה, כי ניסתה לברוח, גם אמו מתה במחנה ההשמדה.
אישטוואן שרד את הזוועות, חזר להונגריה והפך לקומוניסט באמונה. הוא ציפה מהאידאולוגיה הקומוניסטית לחסל את ההבדלים הגזעיים, הדתיים והמעמדיים, על אף שמעולם לא הצטרף כחבר במפלגה הקומוניסטית. הוא השיג את תעודת הבגרות וב-1947 בבודפשט, התקבל לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה לחוג של "היסטוריה הונגרית", בשנת 1949 עם זאת, בדיון שבו הוא תמך בג'רג' לוקאץ' שנתקף אידאולוגית - גורש מהאוניברסיטה.
לאחר מכן הפך למנעולן ב"חברת המנעולים הממשלתית של בודפשט". בשנת 1951 למד ברזלנות בדונאויווארוש. על עבודתו בהקמת "מפעלי הברזל על שם סטלין" הוא קיבל מספר פרסים על שם אלכסיי סטחאנוב. כאשר בשנת 1953 (לאחר מות סטלין) החלו לנשוב רוחות חדשות[3] ואימרה נוג' הפך לראשונה לראש ממשלת הונגריה, הואט קצב הפיתוח של התעשייה הכבדה, ואנדייל איבד את עבודתו. הוא הצטרף לחברת בת של חברת בניית קווי תחבורה ומשנת 1955 עד אוקטובר 1956 עבד כמנהל אתר בנייה.
מאוכזב מהמערכת הקומוניסטית-סוציאליסטית הקיימת, על אף שעדיין האמין בתורתם של מרקס, אנגלס ולנין שניתן לארגן חברה "דמוקרטית", צודקת, אף על פי שהוא לא ראה בדמוקרטיה זו משטר רב-מפלגתי, כפי שהתברר. הייתה לו עבודה באסטרגום ב-23 באוקטובר (יום פרוץ המרד) אך כששמע שמארגנים הפגנה, נסע לבודפשט.
במהלך המרד
השתתפות באירועי המהפכה:
- 23 באוקטובר: הוא השיג את הפגנה ליד פסל בם, וצעד לפרלמנט עם הקהל הצועד. בערב נכח במהלך המצור על הרדיו ההונגרי - בהתחלה לא האמין שירו על הקהל - אך אחר כך סייע בפינוי הפצועים והעמסת תחמושת. הוא ראה בכיבוש תחנת הרדיו כניצחון של "הנוער המתקדם".
- 25 באוקטובר: הוא השתתף ב"הפגנה עם דגל הדמים" נגד התערבות סובייטית. יחד עם חברו הצליח לגרום לקהל להפגין מול שגרירות יוגוסלביה הנייטרלית ולא מול שגרירות ארצות הברית. בימים שלאחר מכן הפיץ שירים מהפכניים, חוברות והעביר תחבושות ואוכל ללוחמים ולנזקקים מבית החולים ברחוב פטרפי. בינתיים בא בקשר עם המורדים שנלחמו סביב רחוב טיזאולטו שקיבלו אותו אט אט כמפקדם.
- 29 באוקטובר: קיימו גם שר ההגנה קארוי ינזה ולאחר מכן גם ראש הממשלה אימרה נוג' שיחות עם מנהיגי קבוצת קורווין קז ורחוב טיזאולטו, כולל אנדייל. המתקוממים סירבו להניח את נשקם, לפחות עד נסיגת הכוחות הסובייטים.[4]
מותו
אישטוואן אנדייל נתלה בחצר בית הסוהר בבודפשט ב-1 בדצמבר 1958.[5]
לאחר מותו
- מכתבו מבית ההמתנה להוצאה להורג אל חברו, אישטוון ארשי שפורסם בשנת 1987 במגזין Beszélő (סאמיזדאט).[6]
- בבודפשט על גבול הרובע התשיעי והשמיני בקורווין קז, פארק נושא את שמו של אישטוואן אנדייל.
- בשנת 1996, אישטוואן לוגושי עשה סרט תיעודי צבעוני על חייו ששמו היה "איסטוואן אנדייל - רחוב טיזאולטו 1956", בו מספרים אישטוואן ארשי ואימרה מץ' על לוחם החירות לשעבר. שם הצטרף אליו גם חברו אוטו סירמאי.
- על אישטוואן אנדייל כתב מונודרמה מיהאי קורניש ושמה "הבלדה של גברת קאדאר". ההצגה התבססה על עדותו של אנדייל, פרוטוקולי החקירה שלו ומחקריו של אישטוואן ארשי. על בסיס זה אנדראש שויום חיבר את לברית המחזה "אנדייל וקאדאר", שיצא לאור בשנת 2006. הוא הועלה ב-20 באוקטובר על ידי התיאטרון הקאמרי של בודפשט.[7]
הנצחתו
- אזרח כבוד של פרנצווארוש (1992)
- זכרו מונצח מאז 1996 בבודפשט על ידי פארק אנדייל אישטוואן בתחנת המטרו בולוואר פרנץ (Ferenc körút).[8]
לקריאה נוספת
- ווידויו של אישטוואן אנדייל בכתב ידו; עיבוד תמלילים, הערה לאסלו ארשי. 1991
- Mészáros György – Buza Péter (1998). Budapest teljes utcanévlexikona. Budapest: Dinasztia Kiadó – Gemini Kiadó. ISBN 9636571767.
- לאסלו ארשי : אישטוואן אנדייל (1958-1928) (וידויים של אישטוואן אנדייל). 2008, מסת"ב 9789632830018
- לאסלו ארשי: אישטוואן ארשי, האודיסיאה של המסמכים מהשנים 1956–1957.
- אזרחי כבוד של פרנצווארוש : "Ferencváros díszpolgárai". Ferencvárosi Önkormányzat. אורכב מ-המקור ב-2019-11-14.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Szilágyi Iván Péter: Angyal István, a magyar zsidó ötvenhatos, mazsihisz.hu
- ^ A jó kommunista szilárdan együtt ingadozik a Párttal, books.google.hu
- ^ Válság és útkeresés, mek.oszk.hu
- ^ Felakasztották az 1956-os forradalom legellentmondásosabb alakját, blikk.hu
- ^ Angyal István személye és forradalmisága, perjatszokor.blogspot.hu
- ^ Eörsi István: ANGYAL ISTVÁN BÚCSÚLEVELE, beszelo.c3.hu
- ^ 56 villanás (port.hu)
- ^ Budapest teljes utcanévlexikona, 63. oldal
31654531אישטוואן אנדייל