איריס ערבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איריס ערבות היא פרופסור אמריטה במחלקה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון. דקאנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון[1].

השכלה ופעילות

איריס ערבות השלימה שלושה תארים בארץ ופוסט־דוקטורט ב־AA בלונדון, מהחשובים שבבתי הספר לאדריכלות בעולם.[2]

ערבות שותפה עם בעלה, אדריכל זאב ערבות, במשרד הייעוץ הקטן שלהם, אך הקריירה שלה היא אקדמית בעיקרה.

פעילות אקדמית

איריס ערבות מונתה בשנת 2016 כדקאנית הפקולטה לארכיטקטורה יחד עם עוד ארבע נשות סגל נוספות. מינוי הדקאניות בולט במיוחד על רקע חלקן הנמוך של נשים במקצועות ההנדסה ומדעים מדויקים הנע בין 25–30 אחוזים מכלל הסטודנטים בארץ, אף על פי שהן מהוות למעלה מחמישים אחוזים בכל התארים[1][3]. כיהנה כדיקנית עד תחילת 2019.תחומי המחקר והפעילות המקצועית שלה[4]:

  • בחינת דרכים (תכנים ושיטות) לשילוב מושכל של נושאי קיימות ואיכות סביבה.
  • המעשה האדריכלי: ההתהוות הרעיונית והיצירה הפואטית של ארכיטקטורה.
  • עיצוב עירוני.
  • חינוך אדריכלי.
  • הקשר שבין מחקר פנומנולוגי לעיסוק מקצועי בארכיטקטורה.

תפישה מקצועית

מונח המפתח שבו משתמשת ערבות הוא נדיבות. נדיבות עירונית היא תפיסה שלפיה אנשים זכאים לחיות טוב במרחב הציבורי, גם במרכז העיר וגם בשכונה, היא מסבירה, "שהמרחב יזמין הליכה ברגל, שיהיו בו חופש תנועה, מערכות ירוקות, אזורי ספורט, צל, נגישות טובה לתחבורה ציבורית, שפה ושם אנשים יוכלו לשבת לקפה, שכל אחד ואחת ימצאו את עצמם על פי צורכיהם, ויוכלו לקחת חלק בכל זה בחינם, או כמעט בחינם".[2] בהלסינקי, בברצלונה ובסידני, שבכל אחת מהן העבירה סמסטר בשבתונים, התקיימו האיכויות האלו של רשות הרבים. היכולת להגיע לכל מקום בהליכה בסביבה נעימה, מצלה, ירוקה, בטיחותית תוך שילוב תחבורה ציבורית יעילה. זוהי דוגמה לערים נדיבות במרחב הציבורי שלהן, אליהן היא מכוונת.

תפישותיה לגבי תכנון ערים או שכונות הן ‘עם העיר, עם הקהילה’, בדיוק ההפך מהקונספט של מגדל השן. כך גם בפעילות האקדמית שלה עשתה רבות לקידום מדע אזרחי – מדע הקשור לשטח ולקהילה ומקשר ביניהם ומערב את הציבור באופן פעיל במאמצים מדעיים המייצרים ידע או הבנה חדשים. דוגמה בולטת לכך הייתה היוזמה של הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, כבר בשבוע שלאחר השריפה הגדולה בכרמל שזכתה לברכת נשיא הטכניון ולתמיכתו, מה שאיפשר להתחיל במאמץ משותף של חברי סגל וסטודנטים ללימוד הנושא של השלכות השריפה ולהתחלה של גיבוש מסקנות ורעיונות לעתיד[5].

פרסומים

  • ערכה את הספר הרי שטרן[6]
  • פרסמה מאמרים רבים[7] ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה לאדריכלות[8][9].
  • פרסמה יחד עם עוד שני עמיתים תוכנית ללימודי אדריכלות בבתי ספר תיכוניים מטעם המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון. התכנית נכתבה עבור משרד החינוך, המינהל למדע וטכנולוגיה[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תמר טרבלסי חדד, שיא של כל הזמנים: חמש חוקרות מצטיינות דיקניות בטכניון, באתר ynet, 25 בדצמבר 2016
  2. ^ 2.0 2.1 דיאנה בחור ניר, עיר מתחילה מהרחוב, באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2017
  3. ^ אתר למנויים בלבד תמר טרבלסי חדד, הצמרת הנשית בטכניון, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בדצמבר 2016
  4. ^ איריס ערבות, באתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון
  5. ^ למנוע את השריפה הבאה, באתר הטכניון, ‏מרץ 2017
  6. ^ עורכת איריס ערבות, הרי שטרן והמודרניזם האדריכלי בבוקרשט, באתר הספריה הלאומית, ‏2014
  7. ^ Iris Aravot, הטכניון
  8. ^ PhD and MSc Theses, בית הספר לתארים מתקדמים ע"ש אירווין וג'ואן ג'ייקובס-הטכניון
  9. ^ הרצאת הקולוקוויום: "עולם של מציאות בהמתנה": דינמיקה של המרחב הקיבוצי בשנות השבעים של המאה העשרים, באתר בית הספר לאדריכלות, ‏אפריל 2021
  10. ^ ד"ר איריס ערבות, בילו בליך, עמרי איתן, עמרי איתן. אדריכל., באתר עמרי איתן פירסומים, ‏אוגוסט 2001
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39571733איריס ערבות