איריס מור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. איריס מור (1952 - 8 באוגוסט 2017) הייתה עיתונאית ישראלית. שימשה בתפקידי עריכה בעיתונות הישראלית, ביניהם, למשך 14 שנה, עורכת מוסף התרבות והפנאי של הארץ, גלריה. מ-2008 ועד 2012 הייתה עורכת ראשית של הוצאת הספרים "כתר". משנת 2012 עד מותה כיהנה כראש אגף התרבות של עיריית תל אביב.

ביוגרפיה

מור נולדה וגדלה בתל אביב. בילדותה הופיעה בתיאטרון פלפלון ירוק, בין השאר בהצגה ״גילגי״. למדה בהקליר ובתיכון חדש. בנעוריה הייתה בין מקימי עיתון הנוער "נעשוש" וחברת גרעין שלום לכרם שלום. אחרי הצבא החלה לעבוד בעיתון "הארץ", תחילה ככתבנית וכמגיהה ובהמשך בתפקידי עריכה שונים. היא קיבלה תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב בשנת 1976. ב-1980 נסעה לאוניברסיטת יורק שבטורונטו, קנדה שם השלימה לימודי תואר שני בפילוסופיה של הקולנוע בשנת 1983.

פרסמה שירים בעיתון "הארץ", במוסף "פרוזה" ובמוספי ספרות שונים.

עם חזרתה לישראל ב-1983 הייתה סגנית עורך המוסף השבועי של "על המשמר" שערך רוביק רוזנטל. ב-1984 מונתה לסגנית עורך המקומון "העיר" שערך יואל אסתרון, ועבדה בתפקיד זה עד 1988.

ב-1985 ראה אור רומן שכתבה - "אנשי העולם".

מונתה לעורכת התרבות בעיתון "חדשות", והקימה בעיתון את המגזינים היומיים "שנות התשעים" שהיו עד לסגירת העיתון בנובמבר 1993.

ב-1994 חזרה לעיתון "הארץ" כשחנוך מרמרי היה העורך הראשי כעורכת "גלריה". היא מילאה את התפקיד עד יוני 2008 עם כניסתו של דב אלפון לתפקיד העורך הראשי. בתקופתה גדל המדור והפך למגזין יומי שראה אור 6 ימים בשבוע והכיל כ-96 עמודים שבועיים. בנוסף, ערכה את מגזיני החג של העיתון - "הסיפורים החמים" שבהם פורסמו מאמרים מתורגמים ממיטב עיתוני העולם.

בסוף 2008 מונתה לעורכת הראשית של הוצאת הספרים כתר.[1]

ב-8 באוגוסט 2017 נפטרה בביתה, כשהיא בת 65, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. נטמנה בבית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר. היא הותירה אחריה בעל, הסופר נועם זיו, ושני ילדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31336955איריס מור