אסלאמופוביה
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות |
אסלאמופוביה הוא מונח שמשמעותו פחד או שנאת האסלאם, מוסלמים או תרבות מוסלמית, לרבות פחד מפונדמנטליזם איסלמיסטי פוליטי. השימוש במונח שנוי במחלוקת. חרף שמו, אין המושג שייך לתחום הפסיכיאטריה. ניתן להגדיר את המושג גם כאמונה שהאסלאם טומן בחובו נטייה אלימה כלפי לא-מוסלמים, ודחיית האסלאם על בסיס ניגודו לכאורה לרעיונות כגון שוויון, סובלנות ודמוקרטיה. כמו כן, ניתן לראות זאת כסוג של גזענות המופנה כלפי קבוצה דתית, במקום אתנית, בצורה של קובץ דעות קדומות שליליות לגבי אותה קבוצה.
היסטוריית המונח
הביטוי הוא נאולוגיזם משנות ה-90 של המאה ה-20 ומשתרש מקסנופוביה. במהלך שנים אלו הבחינו סוציולוגים רבים בשינוי בדפוסי הדעה הקדומה מהחלתה על פי צבע העור לעבר רעיונות של נבדלות ושל עליונות תרבותית. בשל כך נטען כי הוא הושפע מצורות חשיבה שמקורן במאה ה-19, כגון זהותיות פוליטית ורב-תרבותיות, המשקפות רעיונות של נבדלות מבוססת קבוצות.
שימוש במונח נעשה בעיקר בהקשר של חבלי הקליטה של קהילות מהגרים מוסלמים במקומות כגון ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, ולאחרונה גם ביחס למוסלמים תושבי הודו. בהקשר זה של אסלאמופוביה בהודו יש הטוענים כי מדובר בפוליטיקה פנימית קהילתית של הודו, ומנגד נאמר כי תופעה זו, בדומה לאחותה במערב, כוללת את אותם סממנים של זלזול ואנטגוניזם כלפי התרבות המוסלמית.
האסלאמופוביה מתבטאת לעיתים קרובות, בשל הקשר האסוציאטיבי החזק הקיים בין ערבים לאסלאם, בצורה של גזענות כלפי ערבים. זאת אף על פי שמרבית המוסלמים אינם ערבים.
ארגון Runnymede Trust הבריטי מנה ב-1997 שמונה מרכיבים המגדירים אסלאמופוביה ומקובלים על ידי EMCR – (European Monitoring Centre on Racism and Xenophobia):
- תפיסת האסלאם כגוש מונוליתי, סטטי, שאינו משתנה.
- תפיסת האסלאם כאחר וכשונה, וכן ככזה שאין לו ערכים משותפים עם תרבויות אחרות, ואינו מושפע מהן או משפיע עליהן.
- ראיית האסלאם כנחות לעומת המערב, כברברי, אי-רציונלי, פרימיטיבי ומפלה.
- זיהוי האסלאם עם אלימות, תוקפנות, איום, תמיכה בטרור וכשואף להתנגשות ציוויליזציות.
- ראיית האסלאם כאידאולוגיה פוליטית המשמשת ליתרונות צבאיים או פוליטיים.
- פסילת ביקורת האסלאם על המערב ללא קשר לתוכנה.
- העוינות כלפי האסלאם משמשת להצדקת פרקטיקות מפלות כלפי מוסלמים והדרת מוסלמים מהחברה הדומיננטית.
- תפיסת העוינות האנטי-מוסלמית כטבעית וכנורמלית.
היסטורית, התופעה צצה לראשונה עם תחילת התרחבות האסלאם והתגברה בעקבות מסעי הצלב.
בתקופה המודרנית, האסלאמופוביה התגברה בחברות מערביות, בין השאר, בשם הקישור שנעשה בין כל חברי האמונה המוסלמים לבין כמה קבוצות של תנועות אסלאמיסטיות אלימות (בעיקר אל-קאעִדה ובישראל חמאס וחזבאללה), המפעילות טרור אסלאמי.
בנוסף התגברו בעקבות תגובות אזרחים מוסלמים בפרשת קריקטורות מוחמד (2006) והפיגוע במשרדי "שרלי הבדו" לאור הפגיעה הדתית ברוח האסלאם, בציור קריקטורת פניו של מוחמד.
ביקורת על המונח
קיימת ביקורת לגבי טיבו של המונח אסלאמופוביה, הטוענת כי עצם השימוש במונח הוא ניסיון לצנזור קולות מחאה על ידי הגדרת כל ביקורת על האסלאם או מוסלמים כדעה קדומה פתולוגית ולא רציונלית. הסופר הבריטי קנאן מאליק (Kenan Malik) ביקר את המושג של אסלאמופוביה, וכינה אותו "מיתוס". מאליק טען שזה מבלבל הבחנה של אפליה נגד מוסלמים עם ביקורת על האסלאם, ומשמש להשתיק מבקרים של הדת, כולל את המוסלמים המעוניינים ברפורמה בדת[1].
גם בהיבט הסמנטי ישנה ביקורת על המונח, כחלק מקבוצה רחבה יותר של מונחים דומים, הגדרת כל סלידה או ביקורת כפוביה היא בהרבה מקרים שונה מאד מההגדרה המקורית של פוביה כפחד בלתי רציונלי ובלתי נשלט שבדרך כלל גורר תגובה היסטרית, מוגזמת ואי רציונלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מגדי ח'ליל, האסלאמופוביה והשד האסלאמי (אורכב 16.02.2009 בארכיון Wayback Machine), אתר זווית אחרת
- אסלאמופוביה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ the islamophobia myth, מאמר של קאנאן מאליק שפורסם בירחון הבריטי פרוספקט, בפברואר 2005
35746084אסלאמופוביה