המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון

המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון
	חלק מ-86 הכרכים של המילון האנציקלופדי ברוקהאוז ואפרון
מידע כללי
שפת המקור	רוסית
סוגה	אנציקלופדיה
הוצאה
הוצאה	ברוקהאוז ואפרון הוצאה לאור (רו')

המילון האנציקלופדי של ברוקהאוז ואפרון (ברוסית: Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона, או בראשי תיבות ЭСБЕ, בכתיב לטיני (אנ'): Entsiklopedicheskiy slovar' Brokgauza i Yefrona) הוא חיבור אנציקלופדי רב-כרכים ומקיף בשפה הרוסית (בין 35 ל-86 כרכים, לפי מהדורות). הוא מכיל 121,240 מאמרים, 7,800 תמונות ו-235 מפות. הוא פורסם ברוסיה האימפריאלית בשנים 1890–1907, כמיזם משותף של הוצאות לייפציג וסנט פטרסבורג. המאמרים נכתבו על ידי החוקרים הרוסיים הבולטים של התקופה, כגון דמיטרי מנדלייב וולדימיר סולוביוב. הדפסות חוזרות הופיעו בעקבות פירוק ברית המועצות.

היסטוריה

בשנת 1889, הבעלים של אחד מבתי הדפוס של סנט פטרסבורג, איליה אפרון, ביוזמתו של סמיון אפאנסייביץ' ונגרוב (אנ'), התקשר עם ההוצאה הגרמנית FA Brockhaus (אנ') על תרגום לרוסית של המילון האנציקלופדי הגדול Meyers Konversations-Lexikon (אנ'), אף היא על ידי אותה ההוצאה לאור. מתחילה, זה היה אמור להיות מוגבל לתרגום של פרסום זה בתוספת פירוט יתר של נושאים הקשורים לרוסיה. הסדרה הייתה אמורה לכלול רק 16–18 כרכים.

שמונת הכרכים הראשונים (עד האות B), שפורסמו בעריכתו הכללית של פרופסור איוון אפימוביץ' אנדרייבסקי (רו'), היו תרגום כמעט מילולי של המילון האנציקלופדי, עם עיבוד קל לקורא הרוסי. כרכים אלו גררו תלונות רבות על איכות התרגום. כתב העת "Северный вестник" (רו') ציין על אותה המהדורה כי יש בה חסרונות רבים ומשמעותיים, וכי מורגש בה חוסר המאמץ בהוצאתה, תוך שהוא סיכם אותה כ"מהדורה לא מספיק מרשימה, ספרותית ומדעית גרידא!" (1890, גיליון 4, עמ' 76-77), וכתב העת "עלון היסטורי" (רו') הוסיף לכך שהמילון האנציקלופדי "הורכב בצורה בלתי זהירה ובלתי מספקת. לשון המאמרים כבדה ובכמה מקומות מוטעית. מלאכת התרגום מורגשת מיד, והוא רחוק מלהיות פרופסוריאלי, אלא רק גימנסיאלי, מביך ומילולי" (1890, גיליון מס' 5, עמ' 454).

לאחר מותו של פרופסור אנדרייבסקי, עמדו בראש מערכת האקדמיה קונסטנטין קונסטנטינוביץ' ארסנייב (אנ') ופרופסור נוסף מאוניברסיטת סנט פטרבורג - פיודור פומיך פטרושבסקי (רו'). מערכת זו סימנה תקופה חדשה בתולדות האנציקלופדיה. החל מכרך ט' החומר המתורגם מופיע רק כרקע, ונוסף עליו חומר רב עובדתי וסטטיסטי. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למאמרים גאוגרפיים, וכך נכתב במאמר המערכת: "כל הערים הרוסיות מופיעות במלואן, עם תוספת של עיירות נוספות, עיירות וכפרים עם למעלה מ-3,000 תושבים או כאלו הראויים לתשומת לב מיוחדת".

המילון האנציקלופדי החל להתפרסם בשתי גרסאות. הראשונה, היקרה יותר, כללה 41 כרכים; השנייה, בעיצוב פשוט יותר, כללה 82 חצאי כרכים. לאחר ששברה את הגרסה היקרה שלה בחצי ממחירו הראשוני, החברה הפכה את המילון לנגיש יותר לקהל רחב של קוראים, ובזכות כך הגיעה התפוצה לשיא באותה התקופה: 130,000 עותקים.

מדענים ופילוסופים בולטים רבים הוזמנו למערכת: דמיטרי איבנוביץ' מנדלייב, ולדימיר סרגייביץ' סולוביוב, סמיון אפאנסייביץ' ונג'רוב (אנ'), אנדריי ניקולאביץ' בקטוב (רו'), אלכסנדר איבנוביץ' וויקוב (רו') ורבים אחרים. מאותו הזמן, האנציקלופדיה החלה להתחדש במאמרים מקוריים, ותשומת הלב העיקרית הוקדשה לנושאים הקשורים להיסטוריה רוסית, לתרבות רוסית (אנ') ולגאוגרפיה של רוסיה (אנ'). המעבר ממאמרים מתורגמים אל מאמרים מקוריים והופעת מחברים חדשים השפיעו על עצם הפרסום: מאנציקלופדיה טריוויאלית הפך המילון לאוסף של ההישגים והתגליות העדכניים ביותר בכל תחומי המדע והטכנולוגיה.

המילון האנציקלופדי יצא לאור בין השנים 1890–1904. בין ארבעה לחמישה כרכים יצאו לאור מדי שנה. היקף התפוצה עלה באופן משמעותי, ומ-12,000 עותקים ב-1890 הוא טיפס ל-25,000 עותקים ב-1897. חצאי הכרכים 54 ו-55, המכילים תיאור נרחב של רוסיה (יצאו לאור בשנת 1899), פורסמו בתפוצה של 35,000 עותקים. התפוצה הגדולה קבעה את התפוצה הרחבה של המילון בשוק, למרות המחיר הגבוה למדי.

עד 1907 פורסמו ארבעה חצאי כרכים נוספים. זה כלל גם את כל המשמעותי ביותר ממה שהושמט מסיבות שונות בכרכים קודמים או הופיע לאחר פרסום האנציקלופדיה. החצי הכרך ה-82 מסתיים ב"גלריית דיוקנאות" של עורכי ועובדי "המילון האנציקלופדי", הכוללת 300 דיוקנאות-אב-טיפוס: מהעורך הראשי ועד לסדָר הפשוט.

במקביל, בשנים 1899–1902, פורסם המילון האנציקלופדי הקטן של ברוקהאוז ואפרון בשלושה כרכים; בשנים 1907–1909 יצאה המהדורה השנייה שלו בארבעה כרכים.

ב-1911 יצא לאור "המילון האנציקלופדי החדש", בעריכת קונסטנטין קונסטנטינוביץ' ארסנייב (רו'), שהיה אמור לכסות את אותו מעגל ידע כמו המילון האנציקלופדי של ברוקהאוז ואפרון, אך בעיבוד קומפקטי ומודרני יותר. בשנת 1916, בגלל קשיים שבעקבות מלחמת העולם הראשונה, הופסק פרסום המילון בכרך ה-29 מתוך 48 הכרכים שתוכננו במקור של מהדורה זו.

בספרייה הלאומית הרוסית קיימים עותקי הגהה של הכרכים ה-30 (החל מהערך "Падалка" (רו') ועד הערך "Пермская епархия" (רו'); חלקי, ללא התחלה) ו-31 (החל מהערך "Пермская система" ועד הערך "Познанское великое княжество" (רו')).