אילונה וינצה-קראוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אילונה וינצה-קראוסהונגרית: Ilona Vincze-Kraus‏; 1902אוגוסט 1998) הייתה פסנתרנית ומורה ישראלית נודעת לפסנתר.

קורות חייה

אילונה קראוס נולדה בבודפשט בירת הונגריה, שם למדה באקדמיה המלכותית למוזיקה. בין מוריה היה המלחין בלה ברטוק. בשנת 1923 זכתה בפרס ליסט ויצאה למסעות רסיטלים ברחבי אירופה.

בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל עם בעלה, הצ'לן לסלו וינצה ועם בנם, והייתה לפרופסור בקונסרבטוריון בירושלים. בשנת 1944 הצטרפו אילונה ולסלו וינצה לחבורת מוזיקאים תל אביביים, ביניהם הכנרים לורנד פניבש ואליס פניבש, אחותו, הוויולן עדן פרטוש והמלחין בוסקוביץ' להקמת אקדמיה למוזיקה בתל אביב. בין תלמידיה היו ברוך ארנון, אריה ורדי, נועה בלאס, יוכבד קפלינסקי, רפי קדישזון, נעמי שמר, וחנה אייגנר (בראון). כמו כן העבירה סדנאות למורי נגינה בארצות הברית. בשנת 1972 מונתה לפרופסור באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1973 זכתה בפרס הרצל מטעם "התאחדות יוצאי הונגריה בישראל". בנוסף זכתה בדיפלומות "הזהב", "היהלום" ו"הברזל" של האקדמיה המלכותית בבודפשט (1974, 1985, 1989).

אילונה וינצה-קראוס הלכה לעולמה בישראל בשנת 1998.

קישורים חיצוניים

  • Orpheus Trust
  • ערך 'וינצה-קראוס, אילונה', עמ' 59, "נשים בישראל: לקסיקון". הוצאת עם עובד בשיתוף ירחון נעמת, 1991.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25329703אילונה וינצה-קראוס