איילית
 איילית
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| תת־מחלקה: | Pterygota |
| סדרה: | חיפושיות |
| תת־סדרה: | Polyphaga |
| אינפרא־סדרה: | Scarabaeiformia |
| משפחה: | איליתיים |
| תת־משפחה: | Lucaninae |
| סוג: | Lucanus |
| מין: | איילית |
| שם מדעי | |
 Lucanus cervus
| |
איילית (שם מדעי: Lucanus cervus) הוא חרק ממשפחת האיליתיים (Lucanidae).
האיילית נמנית עם החרקים הכי גדולים ובולטים באירופה. הזכר מתאפיין בצבתות גדולות ואדמדמות, הדומות לקרניי אייל ושתנועותיהן מזכירות צבת. אצל היחידים הגדולים יותר אורך ה"קרניים" עשוי להגיע למחצית מן סך אורכו של החרק, שהוא 75-25 מילימטר. הנקבות הן קצת קטנות יותר מהזכרים ואין להן "קרניים". לעומת זאת יש להן "צבת" קטן המשמש להן גם להשגת מזון.
האיילית יכולה לעוף. אצל הזכר, בעת מעוף הציר האורכי הוא משופע וה"קרניים" מורמות לעיל. כשאינו עף, כנפיו מכוסות.
תת-מינים
תת-המינים הידועים ביותר הם:
- Lucanus cervus cervus - זכרים: 92-35 מילימטר, נקבות: 45-35 מילימטר, תפוצה: מזרח אירופה, מרכז אירופה ומערב אירופה
- Lucanus cervus akbesianus - זכרים:100-50 מילימטר, נקבות:45-40 מילימטר, תפוצה: סוריה, טורקיה
- Lucanus cervus judaicus (האיילית הסורית) - זכרים:100-50 מילימטר, נקבות:50-40 מילימטר, תפוצה: סוריה, טורקיה
- Lucanus cervus turcicus - זכרים:75 מילימטר, נקבות:40-35 מילימטר, תפוצה: בולגריה, יוון, טורקיה
סכנה והגנה
במרכז אירופה ובדרומה האיילית הפכה לנדירה מאוד. זאת בעיקר בגלל היעלמות כמה מבתי הגידול, במיוחד יערות האלון[1]. האיילית Lucanus cervus נרשמה בדירקטיבת בתי הגידול (Habitats Directive) של האיחוד האירופי משנת 1992 שבהן נדרשות המדינות החברות לציין אזורי שימור מיוחדים להגנה על המינים הרשומים[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דרך הניצול התעשייתי של היערות והרחקת "העץ המת"
- ^ Council Directive 92/43/EEC of 21 May 1992 on the conservation of natural habitats and of wild fauna and flora
28960679איילית