איטלו באלבו
 | |
| איטלו באלבו בתור שר חיל האוויר | |
| לידה |
6 ביוני 1896 פרארה, ממלכת איטליה |
|---|---|
| פטירה | 28 ביוני 1940 (בגיל 44) |
| השתייכות |
ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות | 1915–1940 (כ־25 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל אוויר |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
מדליית ברונזה מדליית כסף (פעמיים) | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
שר לענייני כלכלה לאומית מושל לוב | |
איטלו באלבו (באיטלקית: Italo Balbo ; 5 ביוני 1896 - 28 ביוני 1940), מנהיג פשיסטי איטלקי, מאנשי החולצות השחורות, טייס, מושל לוב ואדם שדובר בו בתקופת הפאשיזם כיורש אפשרי של מוסוליני. נהרג בתאונה בשנת 1940 כאשר מטוסו הופל באש נ"מ איטלקית, כפי הנראה עקב זיהוי מוטעה.
ילדות ונעורים
באלבו נולד בקארטזנה, ליד פרארה באיטליה, בשנת 1896. מגיל צעיר היה פעיל בפוליטיקה, ובגיל 14 הצטרף למרידה באלבניה שיזם בנו של ג'וזפה גריבלדי, ריקויוטי גריבלדי. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הכריזה איטליה על נייטרליות, אך באלבו תמך בכניסה למלחמה לצד מעצמות ההסכמה, והצטרף להפגנות שקראו לכניסתה של איטליה למלחמה. כאשר נכנסה איטליה לבסוף למלחמה שירת בהצטיינות בחזית האלפינית, עלה בסולם הדרגות לדרגת קפיטן, ועוטר בעיטורים, בשל אומץ לב תחת אש. מעט לפני התבוסה האיטלקית בקרב קאפורטו, ביקש העברה לחיל האוויר האיטלקי. יש שהאשימו אותו בעריקה, בשל העובדה שעזב בפתאומיות את תפקידו לפני התבוסה הגדולה. באלבו לא החל את שיעורי הטיס, ולאחר הקרב שב ליחידתו, והשתתף בקרבות נוספים.
לאחר המלחמה למד בפירנצה, השיג תואר במדעי החברה ושב לעיר מולדתו, שם עבד כפקיד בבנק.
מנהיג החולצות השחורות
בשנת 1921 הצטרף למפלגה הפשיסטית שהקים בניטו מוסוליני ועד מהרה הפך למזכיר הסניף של המפלגה בפררה. הוא החל לארגן כנופיות מזוינות של פאשסיטים, בנוסח שכונה אז "החולצות השחורות". תוארו היה "ראס" תואר מקובל למנהיג כנופיה מהחולצות השחורות, שהתקבל בשפה האיטלקית מהשפה האמהרית, בה שימש כתואר אצולה. כנופיתו של באלבו כונתה "צ'ליבנו", על שם משקה חריף מקומי, סוג של שרי ברנדי. הכנופיה סייעה בשבירת שביתות עבור בעלי הון מקומיים, והתקיפה קומוניסטים וסוציאליסטים. באלבו עמד בראשם של כמה אלפי אנשים שהטילו אימה על צפון איטליה, שדדו ורצחו את כל הנקרה בדרכם.
באלבו היה אחד מארבעת המתכננים של המצעד על רומא לצד אמיליו דה בונו, מיקלה ביאנקי וצ'זארה מריה דה וקי. המצעד היה חלק משרשרת אירועים שהביאה למינויו של מוסוליני לראש ממשלת איטליה בשנת 1922.
בשנת 1923 הואשם באלבו ברצח איש הכמורה האנטי-פאשיסטי ג'וזפה מינצוני בארג'נטה. הוא נמלט לרומא והפך שם למפקד כללי של המיליציות ב-1924. ב-1925 מונה לתת השר לענייני כלכלה לאומית.
טייס
על אף אי הבנתו בטיס, מונה באלבו לשר לענייני תעופה בשנת 1926. הוא עבר קורס טיס מהיר, ומונה על בניית חיל האוויר המלכותי האיטלקי. ב-19 באוגוסט 1928 מונה לגנרל בחיל האוויר וב-12 בספטמבר 1929 לשר לענייני חיל האוויר.
באלבו ביצע שתי טיסות טרנס אטלנטיות שזכו לפרסום רב. הראשונה בשנת 1930 בה טסו שנים עשר מטוסי סאבויה מרקטי S.55 שכונו "סירה מעופפת" מאיטליה לריו דה ז'אנירו בברזיל בין 17 בדצמבר 1930 ו-15 בינואר 1931. בין 1 ביולי ל-12 באוגוסט 1933 הוביל טיסה של 24 סירות מעופפות במסע הלוך ושוב מרומא לשיקגו. בשיקגו התקבל, במסגרת התערוכה העולמית של שיקגו, בכבוד רב ובמצעד ראווה, ואף נקרא רחוב על שמו. הוא סעד על שולחן הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט וקיבל נשיאות כבוד של שבט הסו האינדיאני בשם "צ'יף הנשר הטס". עם שובו לאיטליה קיבל דרגת "מרשל תעופה". המונח "באלבו" שימש זמן מה לתיאור צי גדול של כלי טיס.
מושל לוב
בשנת 1933 מונה כמושל לוב שהייתה אז מושבה איטלקית. הוא הגיע ללוב בשנת 1934. באותו הזמן נראה היה שיש להרחיקו מרומא, בשל התנהגותו הראוותנית וקנאת מתחריו. הוא עסק בפרויקטים של סלילת כבישים, וניסה למשוך ללוב מהגרים איטלקים. כן ניסה למשוך את המוסלמים אל האידאולוגיה הפאשיסטית. ב-1938 הביע התנגדות לקבלת חוקי הגזע באיטליה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ביקר ברומא על מנת להביע התנגדות לבריתו של מוסוליני עם היטלר, והיה הבכיר היחיד במשטר הפאשיסטי שעשה זאת בפומבי, אם כי אחרים, כפייטרו באדוליו עשו זאת בסתר. באלבו טען כי איטליה צריכה להלחם לצד בריטניה, אך לא השיג תמיכה. כאשר הודיעו לו על הברית שבין איטליה וגרמניה, התבטא כי "כולכם תסיימו כמצחצחי הנעליים של הגרמנים".
מותו
ב-28 ביוני 1940 נהרג באלבו בעת שנחת בשדה התעופה האיטלקי בטוברוק בלוב, כמה דקות לאחר שהמקום הופצץ בידי מפציצים בריטים. אש נפתחה אל מטוסו מהסיירת "סן ג'ורג'יו", וכן מתותחי נ"מ שהיו מוצבים ליד שדה התעופה. לא ברור מי מהם פגע בו. האירוע הוכרז כתאונה של "אש ידידותית", אך ידידיו ומשפחתו טענו כי המדובר בחיסול שעליו הורה מוסוליני. ב-1997 נערך ראיון עם התותחן שירה במטוסו של באלבו, וזה טען כי המדובר בתאונה שנבעה מזיהוי מוטעה.
גופתו של באלבו נטמנה בטריפולי, אך הוחזרה לאיטליה על ידי משפחתו בשנת 1970 משנודע על כוונת לוב להרוס בתי קברות איטלקיים במדינה זו.
קישורים חיצוניים
23764439איטלו באלבו