איזידור שטראוס
איזידור שטראוס (Isidor Straus; 6 בפברואר 1845 - 15 באפריל 1912) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי ממוצא גרמני, מבעלי רשת חנויות הכלבו "מייסיס" יחד עם אחיו נתן. כיהן זמן קצר בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק. הוא ואשתו אידה נהרגו באסון טביעת אוניית הנוסעים טיטניק.
ביוגרפיה
שטראוס נולד באוטרברג (Otterberg) שבריינלנד-פפאלץ, גרמניה, הבכור מבין חמשת ילדי לזרוס שטראוס (1808-1898) ואשתו השנייה שרה (1823-1876). בשנת 1845 היגר יחד עם משפחתו לארצות הברית בעקבות אביו שהיגר שנתיים לפני כן. הם התיישבו בטלבוטון (Talbotoon) שבמדינת ג'ורג'יה, שם שכנע אביו את רולנד מייסי לצרף את העסק המשפחתי למכירת כלי בית כמחלקה במרתף חנותו.
בשנת 1871 נשא לאישה את רוזלי אידה בלון (1849-1912). לזוג נולדו שבעה ילדים, מתוכם אחד נפטר בינקותו. אחד מבניהם, ג'סי איזידור שטראוס שירת כשגריר ארצות הברית בצרפת בשנים 1933-1936.
שטראוס שירת כחבר בקונגרס של ארצות הברית מה-30 בינואר 1894 עד ה-3 במרץ 1895, כנציג המפלגה הדמוקרטית מטעם העיר ניו יורק[1].
עד שנת 1896 השיג יחד עם אחיו נתן בעלות מלאה על הכלבו מייסיס. איזידור היה פעיל בתנועות צדקה וחינוך שונות, ובין השאר שימש נשיא המוסד הפינלטרופי The Educational Alliance, שעסק בעיקר בסיוע למהגרים יהודים ממזרח אירופה. הוא דחה הצעה מטעם נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד לשמש כמנהל כללי של הדואר[2].
מותו על הטיטניק
לאחר שבילו חורף באירופה בדרום צרפת, הפליגו איזידור ואשתו חזרה על סיפונה של הטיטניק, כשבליל 14 באפריל 1912 פגעה הספינה בקרחון. לאיזידור הוצע מקום בסירת הצלה ביחד עם אשתו אידה, אך הוא סירב לעלות לסירה כל עוד נותרו נשים וילדים על הסיפון. לפי עדות ידידם, ניצול הטיטניק הקולונל ארצ'יבלד גרייסי ה-4, שהתנדב לסייע לזוג, סירב איזידור לעזוב לפני הגברים האחרים.
אידה התעקשה שעוזרתה הבריטית אלן בירד תעלה לסירת הצלה מספר 8, ונתנה לה את מעיל הפרווה שלה, בטענה שאין לה בו צורך עוד. אידה צוטטה כאומרת "לא אופרד מבעלי. כפי שחיינו כך נמות, יחדיו." בני הזוג נראו לאחרונה שלובי זרוע על הסיפון. עדי ראייה תיארו את האירוע כתצוגה יוצאת דופן של אהבה ומסירות. שניהם טבעו עם שקיעת האונייה בשעה 2:20 לפנות בוקר, 15 באפריל.
גופתו של איזידור נמשתה על ידי אוניית הכבל מקי-בנט, והובאה להליפקס שבנובה סקוטיה, שם זוהתה והועברה לניו יורק. בתחילה נקברה במאוזוליאום שטראוס-קוהנס שבברוקלין, ולאחר מכן, ב-1928, הועברה למאוזוליאום שטראוס שברובע הברונקס. גופתה של אידה לא נמצאה מעולם. איזידור ואידה הונצחו באנדרטה מחוץ למאוזוליאום שעליה ציטוט (בתרגום לאנגלית) משיר השירים (ח ו-ז), "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".
הנצחה
בנוסף לאנדרטה שמחוץ למאוזוליאום שטראוס בברונקס, יש בניו יורק שלושה אתרי הנצחה נוספים המוקדשים לאיזידור ואידה שטראוס:
- לוחית זיכרון בקומה הראשית של חנות הכלבו מייסיס במנהטן.
- אנדרטת איזידור ואידה שטראוס בפארק שטראוס, בצומת שדרות ברודוויי, השדרה ה-11, ורחוב 106 במנהטן. הפארק נמצא בלוק אחד ממקום מגוריהם ברחוב 105 פינת השדרה ה-11. במקום כתובת (באנגלית) עם הציטוט מספר שמואל ב (א כ"ג) "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו."
- בית ספר ציבורי 198 שנבנה במנהטן ב-1959 קרוי על שם איזידור ואידה שטראוס[3].
כמו כן, שלושה מבניהם הקדישו לכבודם את אולם שטראוס (Starus Hall) אחד ממעונות הסטודנטים באוניברסיטת הרווארד.
בתרבות הפופולרית
הזוג שטראוס מגולמים בכמה סרטים ומחזות העוסקים בטיטניק בסצנות המבוססות על קורות הזוג במציאות[4][5], ביניהם:
- סרט קולנוע "טיטניק" משנת 1953.
- סרט קולנוע "A night to remember" משנת 1958.
- מחזמר בברודוויי "טיטניק" משנת 1997. לאחר החלטתם להישאר על סיפון האוניה, בני דמותם של הזוג שרים את השיר "Still"[6].
- סרט קולנוע טיטניק משנת 1997. בני דמותם של הזוג מופיעים לזמן קצר מתנשקים ואוחזים ידיים במיטתם בעוד תאם מתמלא מים. בסצנה שנמחקה מופיע איזידור (מגולם על ידי ליו פלטר) מנסה לשכנע את אידה (אלזה רייבן), לעלות על סירת הצלה.
קישורים חיצוניים
- איזידור שטראוס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מדריך ביוגרפיות של חברי קונגרס בארצות הברית (אנגלית)
- ^ הערך איזידור שטראוס באנציקלופדיה אמריקנה מהדורת 1920 (אנגלית)
- ^ מאמר ב-The Village Voice אודות בית הספר ע"ש איזדור ואידה שטראוס (אנגלית)
- ^ דף דמות איזידור שטראוס ב-Imdb (אנגלית)
- ^ דף דמות אידה שטראוס ב-Imdb (אנגלית)
- ^ מילות השיר Still מהמחזמר טיטניק (אנגלית)
