איזידור קנר

איזידור קנר (בהונגרית: Kner Izidor;‏ 5 בפברואר 1860 – גיומנדרד, 19 באוגוסט 1935) היה מו"ל יהודי-הונגרי, דמות בולטת בהדפסת וכריכת ספרים של הונגריה. שנים מבניו, ממשיכי דרכו אימרה קנר ואנדרה קנר שעסקו אף הם בדפוס ובמו"לות נרצחו בשואה.

קריירה ופעילותו

כורך הספרים

איזידור קנר נולד למשפחה יהודית נודדת של כורכי ספרים. אביו שמואל קנר עבד במקצוע זה. אמו הייתה בת של סנדלר בדיומה (עיירה/כפר גדול בדרום מזרח הונגריה). את הידע שלו רכש באמצעות "חינוך עצמי" (אוטודידקט) ולמידה מתמשכת. בשנת 1873 השתתף בסדנה במחוז יאס-נדיקון-סולנוק. לאחר מכן עבד כשכיר בערים ארד, בודפשט, אגר, קומארנו, טאטא וסקשפהרוואר בבית הדפוס סאמר. ביוני 1882 פתח בדיומה בית דפוס קטן שבו עבד לבדו ובנק החיסכון המקומי אף נתן לו הלוואה. כך קנה מכונת דפוס משומשת, מערכת צנועה של אותיות ונייר. בשנת 1888 ציין כבר "ספר השנה של בתי הדפוס של הונגריה" את בית הדפוס של איזידור קנר כמעסיק שוליות דפוס.

בשנת 1889 נשא לאישה את קורנליה נטר, בתו של סוחר תבואה ממוקרין. הנדוניה של 3,000 פורינט שקיבל תרמה משמעותית להתבססות בית הדפוס. לאיזידור קנר ואשתו קורנליה נולדו שישה ילדים, מתוכם לאיוש נפטר כילד. ילדיו שנותרו בחיים היו אימרה קנר, אנדרה, אלברט, ארז'בט ואילונה.

בשנת 1890 קנה איזידור קנר את מכונת הדפוס המתקדמת הראשונה שלו בעלת הביצועים הגבוהים. כמו בתי דפוס גדולים יותר, גם הוא אחסן את הטפסים שהיו בשימוש מתמיד בדפוס, אך גם אסף את דוגמאות הטפסים האלה שהיו בתוקף וחיבר אותם לקטלוג. הרשימה הראשונה שפורסמה על ידו בשנת 1892 הכילה 170 פריטים. עד שנת 1898 בית הדפוס כבר ניהל כ -1,500 דוגמאות של טפסים שונים. באותה השנה הוא פרסם את התבנית המנהלית הגדולה שלו בת 265 העמודים. תחילת המאה העשרים הייתה אחת מתקופות הזהב של גרפיקה והאיור של ספרים ההונגרים. איזידור קנר היה חניך הטיפוגרפיה הקלאסית, אך היסטוריון האומנות לאיוש פילפ, שהעניק השראה למודרניזם, דרבן אותו להפוך את האות לכלי העיקרי של הביטוי הטיפוגרפי.

המדפיס והמוציא לאור

הרציונליזציה של המנהל הציבורי של ראשית המאה העשרים הביאה גם לשינוי בהתפתחות בית הדפוס של קנר. בעשור הראשון של המאה ה-20 כמעט מחצית מהיישובים בהונגריה היו לקוחות בית הדפוס. בית הדפוס היה מעודכן בשינויים במינהל הציבורי ופרסם שוב ושוב קטלוג גדול בגרסה מעודכנת ומורחבת. בשלב זה בית הדפוס פרץ לשוק הלאומי גם בענף עסקי אחר. הוא הוביל בדיומה את הדפסת ההזמנות לנשפים ונחל הצלחה גדולה. (ספר הדוגמאות להזמנות לנשף פורסם בשם "גליונות מעופפים").

בשנת 1905 הוא יצר את ההסכם הקיבוצי הראשון בבתי הדפוס מחוץ לבודפשט. הוא דירג את החברה שלו בשתי רמות שכר גבוה יותר מהמקובל. זה יצר לו יתרון כפול של:

1.היכולת להעסיק עובדים מיומנים באמת בשכר הגבוה יותר ששילם.

בנוסף לשכר בית הדפוס של קנר מילא גם הוא תפקיד ייחודי מבחינות אחרות:

2.בדיומה הוא הנהיג 9 שעות עבודה כבר בשנת 1899 (חמש שנים לפני שהפך לחובה), ובשנת 1907 הנהיג שמונה שעות וחצי.

עובדים שעבדו בבית הדפוס לפחות חצי שנה קיבלו חופשה של שבוע בתשלום. משנת 1907 הפך בנו אימרה קנר למנהל הטכני של בית הדפוס.

במהלך העשור השני של המאה ה-19 הפך בית המלאכה הקטן למפעל בגודל בינוני. השלב השלישי בהתפתחות בית הדפוס, שהיה גם סיפור הצלחה, נמשך עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין 1902 לבין 1913 גדל המחזור הכספי השנתי של החברה ממאה אלף כתר לכמעט חצי מיליון. באותה תקופה הצוות הקבוע היה בין 90 ל 100 עובדים.

אחרי טריאנון

לאחר מלחמת העולם הראשונה, הייתה העיירה דיומה תחת כיבוש רומני. הצבא הרומני הכובש שדד שני שלישים מציוד בית הדפוס, אך בית הדפוס איבד גם כשני שלישים מבסיס הלקוחות שלו על ידי צמצום שטח הונגריה לגבולות הסכם טריאנון. איזידור קנר עשה דרך ארוכה גם בניידות חברתית. הוא התחיל כעוזר כורך ספרים ומשם הפך לאזרח מכובד בדיומה. הוא היה חבר פעיל גם בחיים הציבוריים המקצועיים. בנוסף לכתיבה מקצועית בתחום הדפוס, הוא פרסם לעיתים קרובות מאמרים שהפצירו בשלטון ליישם פיתוח השכלה מקצועית, את ביטול החניכות והוא כתב גם נגד תחרות בלתי הוגנת. לא פעם כתב על התפתחות התעשייה המקומית ועל העלאת התקנים. בשנת 1932 נבחר קנר ב"מחוז בקש" כחבר לכל ימי חייו בוועדת החקיקה.

יורשי מייסד ההוצאה לאור

איזידור קנר עם בנו אימרה קנר

תפקידו של בית הדפוס בחיי המשפחה התבטא בעובדה שרוב ילדיו ונכדיו של המייסד איזידור קנר בחרו במקצוע הדפוס. לאחר מותו בשנת 1935, בניו אנדרה ואימרה השתלטו על העסק המשפחתי. בנו הצעיר, אלברט, היגר לארצות הברית בשנת 1940, שם לאחר המלחמה הפך לדמות בולטת בתעשיית שיווק ההדפסות על אריזות. בתו ארז'בט היגרה גם היא לאמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה, שם עבדה ככורכת ספרים מומחית. נכדו הבכור של איזידור קנר, ג'רג' היימן, הפך לליטיפוגרף ידוע, אמן ספרים, היסטוריון דפוס ופרופסור באוניברסיטה.

כתביו

• מונומנטה ליטרארום
• רעיונות ויריבויות (אוסף מאמרים, דיומה 1906)
• אפוריזמות נבובות של איזידור קנר (דיומה 1919)
• דמויות ערמומיות של איזידור קנר (דיומה 1926)
• לחם פרך (דיומה 1928)
• אגדת מחצית המאה (Curriculum Vitae; Gyoma 1931)

לקריאה נוספת

• לקסיקון יהודי הונגרי. איזידור קנר. 1929
• Tersánszky J. Jenő: Kner Izidor, Nyugat · / · 1935 · / · 1935. 9. szám · / · Figyelő · / · Képzőművészet
• Kner Izidor: Fél évszázad mezsgyéjén. Kner Izidor ismert és ismeretlen emlékezéseiből
• משפחת קנר ואומנות הדפוס Haiman György: A Kner család és a magyar könyvművészet 1882-1944
• Dr. Füzesné Hudák Julianna: Kner és a közigazgatás, Jegyző és Közigazgatás 9. évf. 1.
• Sebők Marcell (szerk.): A sokszínű kapitalizmus, HVG Kiadói Rt., Budapest, 2004.
• בלה קאקי: דפוס קנר ואמנות הספרים ההונגרית. בודפשט, 1957.
• יוזף פיץ: תולדות הדפוס, ההוצאה והסחר בהונגריה
• בית הדפוס דיומה קנר - תערוכות
• עשרים וחמש שנים (MEK)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזידור קנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29108747איזידור קנר