איוואן פדיונינסקי
| לידה |
30 ביולי 1900 מחוז טוגולימסקי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1977 (בגיל 77) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1919–1965 (כ־46 שנים) |
| דרגה |
 גנרל ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית חי"ר ממונעת ה-82 מפקד הקורפוס ה-15 מפקד הארמייה ה-32 מפקד הארמייה ה-42 מפקד חזית לנינגרד מפקד הארמייה ה-54 מפקד הארמייה החמישית מפקד הארמייה ה-11 מפקד ארמיית ההלם השנייה מפקד המחוז הצבאי ארכנגלסק מפקד ארמיית המשמר השביעית סגן מפקד הכוחות הסובייטיים בגרמניה מפקד המחוז הצבאי עבר הקווקז מפקד המחוז הצבאי טורקסטן | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים ברוסיה המלחמה הסינית-סובייטית קרב חלקין גול מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
      | |
איוואן איוואנוביץ' פדיונינסקי (ברוסית: Иван Иванович Федюнинский; 30 ביולי 1900 - 17 באוקטובר 1977) היה גנרל ארמייה בצבא האדום אשר פיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
פדיונינסקי נולד ב-30 ביולי 1900 במחוז טוגולימסקי, האימפריה הרוסית. לאחר סיום לימודיו ב-1913 החל לעבוד כשוליית צייר. ב-1919 התנדב כטוראי לצבא האדום, לחם במלחמת האזרחים הרוסית ונפצע פעמיים. בין 1921-1924 למד בבית ספר למקצועות חי"ר. ב-1929 השתתף כמפקד מחלקה בקונפליקט קצר מול סין שהסתיים בניצחון סובייטי. על הגבורה שהפגין במהלך העימות הוענק לו עיטור הדגל האדום. ב-1936 חזר חזרה למזרח הרחוק הרוסי כמפקד גדוד. ב-1939, הוא מונה, בהמלצתו האישית של גאורגי ז'וקוב, למפקד רגימנט החי"ר הממונע ה-24. הרגימנט שלו לחם כנגד הצבא היפני הקיסרי בקרב חלקין גול, ונחל הצלחות מרשימות. הוא ניפץ בעזרת טנקים של יחידה סמוכה את הגנת היפנים ולכד ציוד ונשק רב. בעקבות הקרב הוא הועלה לדרגת פולקובניק, והפך לגיבור ברית המועצות. מאוחר יותר הוענק לו גם עיטור גיבור הרפובליקה העממית של מונגוליה מטעם מונגוליה. בפברואר 1940 הוא מונה למפקד דיוויזיית חי"ר הממונעת ה-82, אולם עוד באותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-15.
מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
עם פתיחת המתקפה הגרמנית ביוני 1941, היה פדיונינסקי מפקד הקורפוס ה-15 אשר היה חלק מהארמייה החמישית. הקורפוס שלו הצליח להוביל מספר מתקפות נגד מוצלחות כנגד הגרמנים, וב-12 באוגוסט של אותה שנה הועלה לדרגת גנרל מיור. ימים מספר לאחר מכן הוא נפצע ובהוראתו האישית של מפקד החזית הדרום מערבית מיכאיל קירפונוס, פונה במטוס לבית חולים במוסקבה. לאחר החלמתו מונה למפקד הארמייה ה-32, וב-15 בספטמבר הועבר לפקד על הארמייה ה-42. ב-8 באוקטובר מונה לראש מטה החזית הצפונית. ב-11 באוקטובר מונה למשך 16 ימים למפקד חזית לנינגרד, אשר הגנה על מרחב לנינגרד. ב-27 באוקטובר מונה למפקד הארמייה ה-54, ולחם עמה במהלך הקרב על מוסקבה כחלק מהחזית המערבית. ב-25 באפריל 1942 הועבר לפקד על הארמייה החמישית, ב-13 ביוני הועלה לדרגת לייטננט גנרל וב-15 באוקטובר של אותה שנה מונה לסגן מפקד חזית וולחוב. הוא השתתף עם החזית בקרבות לשחרור המצור על לנינגרד. במהלך המצור הוא נפצע קשה וקיבל את עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה. במאי 1943 מונה לסגן מפקד חזית בריאנסק, וב-14 ביולי של אותה שנה הוא מונה למפקד הארמייה ה-11. הוא פיקד על הארמייה במהלך מבצע קוטוזוב ומבצע בריאנסק. ב-24 בדצמבר של אותה שנה הוא קיבל פיקוד על ארמיית ההלם השנייה. הוא לחם עם הארמייה בשחרור המצור על לנינגרד, ובתחילת 1944 הוא פיקד עליה במהלך קרב נרווה ושחרור טאלין. ב-5 באוקטובר 1944 הוא הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק. במהלך 1945 הוא לחם במהלך מבצע פרוסיה המזרחית והקרב על ברלין כחלק מהחזית הבלארוסית השנייה. ב-24 ביוני הוא השתתף במצעד הניצחון של הצבא האדום במוסקבה (1945).
אחריתו
ביולי 1945 מונה לראש המנהל הצבאי הסובייטי בחבל מקלנבורג שבגרמניה. ב-15 בפברואר 1946 הוא מונה למפקד המחוז הצבאי ארכנגלסק. ב-20 באפריל 1948 הועבר לפקד על ארמיית המשמר השביעית. ב-17 בנובמבר 1951 מונה לסגן מפקד הכוחות הסובייטיים בגרמניה. ב-15 באפריל 1954 מונה למפקד המחוז הצבאי עבר הקווקז, וב-8 באוגוסט 1955 הועלה לדרגת גנרל ארמייה. ב-23 בדצמבר 1957 מונה למפקד המחוז הצבאי טורקסטן. הוא פרש מהצבא ב-1965, ונפטר במוסקבה ב-17 באוקטובר 1977.
קישורים חיצוניים
- איוואן פדיונינסקי באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
24711005איוואן פדיונינסקי