איוויה
.jpg) | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 הורדנה |
| ראיון | איוויה |
| תאריך ייסוד | 1444 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 7,986 (2011) |
| קואורדינטות | 53°55′N 25°46′E / 53.917°N 25.767°E |
איוויה (בבלארוסית: Іўе, ברוסית: Ивье, בפולנית: Iwje, ביידיש: אייוויע) היא עיירה במחוז הורדנה, כ-160 ק"מ מהורדנה.
תולדות היישוב
לפי מסמכים מהמאה ה-17, נוסדה איוויה על ידי אשת הדוכס הגדול של ליטא במאה ה-15. במאה ה-16 התיישבו בה טטרים, ובשנת 1600 נבנו בה כנסייה ומנזר ברנרדיני.
על פי סברה אחת, מקור שמה של העיירה הוא סלאבי, ופירושו – עץ ערבה. על פי סברה אחרת, המקור הוא פיני, והמשמעות היא "מקור הנהר". סברה נוספת גורסת שהשם הוא טטרי במקור, ומשמעותו היא "בית" או "קן". זאת מכיוון שהעיירה הייתה במשך שנים רבות יישוב בלארוסי-טטרי.
יהודי איוויה
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באיוויה כ-3,000 יהודים, שהיוו רוב תושבי העיירה.
באיוויה פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות, בהן השומר הצעיר, המזרחי ובית"ר, ומוסדות דת וחינוך יהודיים, ובהם בית ספר מרשת תרבות ובית ספר יידי.
ב-15 במאי 1929 עלו באש מרבית בתי היהודים ומוסדות הציבור בעיירה בשרפה שפרצה בה, וועד עזרה מקומי פעל לשיקומם.
בעקבות כניסת הסובייטים לאיוויה ב-18 בספטמבר 1939, נסגרו רוב המוסדות היהודיים בעיירה.
בשואה
במבצע ברברוסה, בקיץ 1941, כבשו הגרמנים את העיירה. כעבור מספר ימים גויסו הגברים היהודים בני 15 עד 60 לעבודת כפייה, וב-2 באוגוסט 1941 הובילו הגרמנים 224 יהודים ממשכילי העיירה, ובהם רבנים ומורים, ליער ליד הכפר סטנייוויצ'ה (Staniewicze), שם ירו בהם למוות בסיוע ליטאים.
בעיירה הוקם גטו מוקף גדר תיל, ובראש היודנרט שמונה במקום הועמד משה קופלר, פליט מקרקוב. לגטו הובאו מגורשים יהודים מיישובי הסביבה, ומספר תושביו הגיע ל-3,500 עד 4,000 נפש, תוך צפיפות רבה.
ב-12 במאי 1942 רוכזו יהודי הגטו בכיכר השוק בעיירה, ולאחר סלקציה, הובלו כ 2,300 איש, רובם נשים וילדים, לסטנייוויצ'ה, ושם נרצחו. עשרות יהודים שניסו להימלט נתפסו ונרצחו.
בסוף דצמבר 1942 נרצחו עוד כ-150 מיושבי הגטו במחנה העבודה בוריסוב שליד מינסק, וב-16 בינואר 1943 גורשו למעלה מ-1,000 יהודים מהגטו לאזור ביצות ביאלה-בלוטה (Biale Blota) בסמוך לבוריסוב, ושם נרצחו. באותו יום נמלטו ליערות כ-200 יהודים, ורובם הצטרפו במרוצת הזמן לפרטיזנים.
במרץ 1943 הועברה קבוצה קטנה של יהודים מהגטו לגטו לידא, ובאוגוסט אותה השנה הועברו כ-70 צעירים מהגטו למחנה עבודה ליד סמולנסק, ונרצחו שם. אחרוני היהודים מגטו איוויה גורשו בספטמבר 1943 למחנות ההשמדה סוביבור ומיידנק.
קישורים חיצוניים
- איוויה (Iwje), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ספר יזכור לקהילת איוויה, בספריית העיר ניו יורק
- איוויה באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
- עדותו של ברוך קופולד, ניצול שואה מאיוויה, שהצטרף לפרטיזנים של טוביה ביילסקי
- כשהקירות בכו - סיפורה של צילה יופן מאיוויה, מהפרטיזניות של קבוצת ביילסקי, בערוץ ה-Youtube של יד ושם