אטלס לאומי
אטלס לאומי הוא אטלס שמשמש כאחד הסמלים של אחדות וגאווה לאומיים[דרוש מקור]. ניתן להעריך את הופעת האטלסים הלאומיים מסוף המאה ה-19, כחלק מעליית הלאומיות, התפתחות המדע וחשיבותו הציבורית. עשרות מדינות בעולם, הפיקו במשך השנים ״אטלס לאומי״, כולל אטלס ישראל של מדינת ישראל.
הרקע להופעת האטלסים
אנדרסון (1983) שיצר את המונח "קהילות מדומיינות", טען כי חברה מודרנית, בנויה על קשרים אופקיים וזקוקה למנגנון מאחד. דרך מנגנון כזה אנשים הרחוקים "אופקית", זה מזה, יוכלו לחלק ביניהם זכרונות ואידיאות משותפות. אלה מועברים בעזרת המסורת, התקשורת, ספרות שמאחדים את האנשים בזמן, במקום ובאירוע. למשל טקסים, מצעדים וחגיגות לאומיות, משמשים כלים, בעלי מחזור שנתי, לגיבוש הקהילות. אף פעולות יומיות כקריאת עיתון או צפיה במהדורות חדשות, אינן רק ענייני העברת מידע, אלא גם יצירת "קהילתיות מדומיינת", של המדינה והחברה בה אנו חיים ופועלים. מכאן מסקנתו כי מדינת הלאום, מעורבת בייסודם ובהחזקתם של מוסדות וארגונים שתורמים להשרדות אותה "קהילה מדומיינת": מערכת החינוך, התרבות, תקשורת ועוד. היינו, לצורכי חבור ההווה והעבר, "המרחב המסורתי" ו"המרחב החילוני", יש צורך במפעלים שביניהם מונה אנדרסון גם את "מפקד האוכלוסין", "המפה"
אחת הדרכים המקובלות, להעברת המסרים האידאולוגיים, ולתעמולה של השלטון, כלפי פנים וכלפי חוץ, נעשית בעזרת אטלסים, כך טען בלק (1997).[2] מלחמת העולם הראשונה, הביאה לגידול התעניינות במיפוי פוליטי. קוראי העתונים נעשו מודעים בעזרת המפות לקרבות, למהלכי מלחמה ולהסכמים הפוליטיים שיצרו גבולות חדשים ומדינות שלא היו קיימות קודם. ההתעניינות הייתה לא רק כלפי העבר, אלא בעזרת המפות ניסו להבין גם את העתיד. ההסכמים הבינ"ל היו קשורים לבעיות טריטוריאליות, ואלה נשענו על דרישות היסטוריות, ומכאן עולה חשיבות המיפוי ההיסטורי. כך לדוגמה, טוען בלייק, האטלס ההיסטורי של בלגיה שפורסם בשנת 1919, תפקידו היה להציג לקובעי המדיניות בחוזה ורסאי את גבולותיה ההיסטוריים של בלגיה, לפני שאלה נקבעו מחדש. האטלס הבלגי, עקף את בעיית האתניות של המדינה, והציג אותה כרצף של המשכיות היסטורית. בכך בלגיה יצאה דופן מאטלסים אחרים של מרכז אירופה ובמזרחה שהדגישו מאד את המימד האתני במפותיהם. דוגמה טובה לכך היא המיפוי הפולני והגרמני של אזור שלזיה, בשנות העשרים - כאשר כל עם (הגרמני או הפולני) מטשטש את המיעוט השני, כדי להדגיש את נוכחות הרוב האתני שלהם באותו חבל ארץ.
עוד טוען בלייק כי הגאוגרפיה והכרטוגרפיה הגרמניים שרתו את מטרות המשטר. הם עשו מניפולציות בנתונים ליצירת דימויים רצויים. אם הכרטוגרפיה ההיסטורית הגרמנית של סוף המאה ה-19, באה לשרת את מטרת איחודה של גרמניה תחת פרוסיה, הרי לאחר מלחמת העולם הראשונה, המטרה הייתה לקבוע תחומים וזהות של הגרמנים כלפי מזרח אירופה: "גרמניה", נתפסה כמייצגת את הגרמנים באשר הם. האויבים החיצוניים, התאחדו עם האויבים שמבפנים (היהודים). הפרספקטיבה הגזענית הזאת נעזרה מאד בכרטוגרפיה. כך למשל החלוקה היסטורית הפנימית של מדינות גרמניה, הדגישה מאד את ההבדלים ביחס לתפוצת היהודים.[2]
הגדרת האטלסים הלאומיים
עד מלחמת העולם השנייה, האטלסים הלאומיים שנעשו במערב אירופה וצפון אמריקה, ביטאו יותר את השגי המדע, ואת השימושיות של האטלס כמכשיר עזר. אבל בשני הדורות שלאחר מלחמת העולם השנייה, מספר האטלסים הלאומיים גדל בשיעור ניכר, מפחות מ 20, ליותר מ 80. האטלסים החדשים האלה מציינים לא רק את התהוות הזהות הלאומית הפוסט קולוניאלית, אלא גם השגי הכלכלה והחברה של אותן יחידות פוליטיות. עוד הוא טוען כי האטלסים הלאומיים עשויים לתת גושפנקא ולגיטימציה לכיבושים טריטוריאליים, אימפריאליזם תרבותי ולתמורות כלכליות וחברתיות. כך לדוגמה הם עשויים לשייך לתחומם חבלי גבול שיש עליהם סכסוך עם מדינות שכנות, כמו במקרה של אזור קשמיר.[3]
לא כל אטלס שבכותרתו המונח "אטלס לאומי", הוא אמנם כזה. הקריטריונים המצוטטים ביותר הם אלה של הוועדה לאטלסים לאומיים של "האיגוד הגאוגרפי הבין לאומי" (IGU), משנת 1960, בראשותו של הרוסי Salichtchev. על פי ועדה זו אטלס לאומי חייב לעמוד בשלושה קריטריונים:
א) יכסה מדינה אחת או אומה אחת.
ב) יספק מגוון תמטי המבוסס על מחקר מדעי ויכסה את הנושאים: הפיסי, כלכלי, דמוגרפי, תרבותי-היסטורי.
ג) יקבל את החסות של מוסדותיה המדעיים של המדינה וממשלתה.[4]
הקריטריונים לכאורה פשוטים, אך אינם מוחלטים. כך למשל אינם נותנים תשובה לגבי אטלסים שהופקו על ידי חבלים/לאומיים שאין להם עצמאות מדינית כמו בויילס ב־1980. האם אטלס חבלי כזה יחשב לאטלס לאומי? או במקרה אחר, האטלס הלאומי של אירלנד (1979), שכלל את שני חלקי האי, אף על פי שהן שתי יחידות פוליטיות נפרדות. הקריטריונים אינם מטפלים בטיפוסי המפות המינימליות שצריכות להיות באטלס לאומי. ארצות גדולות כמו קנדה וברית המועצות אינן יכולות לספק מפות מפורטות לכל הנושאים בשטחן. כמו כן לא ברור עד כמה מעורבות צריכה להיות לגופי המדע במדינה, כדי שהמוצר יקבל את השם "אטלס לאומי". יש לפיכך אפשרויות פרשנות די רחבות וסובייקטיביות לקריטריונים של הוועדה הנ"ל. אבל עם זאת, ועדה זאת היא שקבעה, כי האטלס הראשון שענה על קריטריונים אלה הוא "אטלס פינלנד", 1899, וקבעו כי הוא יחשב האטלס הלאומי הראשון.
לדעת מונמונייר, יש לדחות את הקריטריונים של ה IGU, ומאחר והם התייחסו לקריטריון "התוכן" של האטלס, מנקודת המבט של המידע, ולא הכניסו קריטריון של "הכוונה" הסמלית - לשרת את הלאומיות. לפיכך, הוא מביא כמה דוגמאות מוקדמות של אטלסים שעל בסיס "הכוונה" יכולים להחשב כאטלסים לאומיים, מאנגליה וצרפת של המאה ה-16, ובעיקר טוען כי אטלס סטטיסטי שהוצא בארצות הברית ע״י ווקר 1874 יכול להחשב כאטלס לאומי אף הוא.[5]
בדומה לאטלסים לאומיים מודרניים, האטלס של ווקר, היה מבוסס על נתוני מפקד 1870, בעיקר נתונים דמוגרפיים וכלכליים, הניתנים לרמה של נפות. בתקופה שבה החל להתמסד המדע הבינלאומי, אטלס לאומי כזה יכול להחשב כהישג מדעי עצום של המדינה שהוציאה אותו. עם זאת ביצירתו לא היו מעורבות אגודות מדעיות לאומיות, ולכן הוא לא נכלל בקריטריונים שהוזכרו למעלה.
לעומת האטלס האמריקאי, אגודות מדעיות היו הגורם המניע מאחורי הופעתו של האטלס של פינלנד 1899. שהפך לאב טיפוס של אטלסים לאומיים. כל העבודות: הסקר והמדידה, המחקר, המיפוי והכרטוגרפיה נעשו בפינלנד, ולא היו מביישות אף את הכרטוגרפיה הגרמנית או הבריטית, של אותם ימים.
היו ניסיונות נוספים להגדרת "אטלס לאומי", כך לדוגמה לאוניטייב 1974 הציע להוסיף את אמות המידה של: מורכבות - נתונים מורכבים וכוללים של הטריטוריה הממופה, בתחומים הפיסי, כלכלי, פוליטי. תכונה שנייה גבולות הטריטוריה - האטלס יציג רק טריטוריה שלמה של מדינה אחת.[6] היינו, אטלסים של חלקי מדינה, או של יותר ממדינה אחת, לא יכללו בקטגוריה של אטלסים לאומיים. תכונה שלישית - הקף המפעל - מדעיותו, איכותו הכרטוגרפית, מקורות המפוי ומטרותיו. הוא טען כי האטלס הלאומי צריך:
(1) לשקף את מצבה העכשווי של המדינה, במשתנים הפיזיים, כלכליים ואנושיים, וכן את מאבקה לעצמאות לאומית.
(2) ליצר אטלס כמקור מדעי לשימוש לפתרון בעיות של פיתוח כלכלי, תרבותי וחברתי של המדינה.
(3) אטלס ישמש כבסיס להמשך המחקר המדעי .
הוא חזר והדגיש כי תפקידו העיקרי של האטלס, ככלי שימושי לישום תוכניות פיתוח ותכנון ממשלתיות. לדעתו מטרות לא פחות חשובות הן תרבותיות פוליטיות של האטלס: "אינדוקטרינציה של רגשות פטריוטיות וגאווה לאומית"..
הופעת האטלסים הלאומיים
בין השנים 1920–1940, שתים עשרה מדינות הוציאו או חידשו את האטלסים הלאומיים שלהן, והיה נראה כי הגיע גל עולמי של תופעה זו, אך מלחמת העולם השנייה העבירה את הכרטוגרפיה לפסים צבאיים, ולכן הגל הגדול של אטלסים לאומיים נדחה לשנות הששים והשבעים.[7] הנתונים לקביעה זו מבוססים על מספר רשימות שהאחרונה שבהם היא זו של ספרית הקונגרס משנת 1980. על פי הרשימות האלה, עד שנת 1940 פורסמו סה"כ כ 12 אטלסים לאומיים. בשנת 1960 היו סה"כ 15 אטלסים לאומיים, ובשנת 1970 היו 52 אטלסים לאומיים, ובראשית שנות השמונים למעלה מ 80. מכאן הגיע מונמונייר (1994) למסקנה, כי "עידן האטלסים הלאומיים" הוא ללא ספק, התקופה של שנות הששים והשבעים, שמדינות רבות זכו לעצמאות. האטלסים האלה יכולים להחשב יותר לצורכי גאווה לאומיים, מאשר לתוצרי מחקר מדעי מתמשך ויכולות טכניות כמו שהציגו האטלסים של המערב והגוש המזרחי.[4] התפרקות ברית המועצות בשנות התשעים למדינות עצמאיות, יצר גל חדש של אטלסים לאומיים, חלקם מנצל את המדיה הדיגיטלית האינטרנטית.
גם בארץ נוצר ״אטלס לאומי״.[8] הוא אחת היצירות המדעיות החשובות שנוצרו לאחר כינון המדינה, זהו "אטלס ישראל" שהופיע בשלוש מהדורות (1956, 1970, 1985) אוסף המפות הנ"ל בא לייצג ולסייע בבניית הזהות הלאומית של מדינת ישראל, שאך זה הוקמה. רעיונות האטלס וראשית ביצועו, קדמו למעשה להקמת מדינת ישראל, והושפעו מרעיונות שהובאו מאירופה על ידי מדענים עולי גרמניה במהלך שנות השלושים.
נראה כי עתידם של "האטלסים הלאומיים" כפרויקטים ממלכתיים מודפסים, הולך ונגמר, מכמה סיבות: התיישנות מהירה של ייצוגים המביאים נתונים כלכליים ודמוגרפיים, היינו "חיי מדף" של אטלס כזה עד עשר שנים. שנית, הכרטוגרפיה הממוחשבת, והייצוגים הממוחשבים מייצרים אפשרויות חדשות לביטויים הכרטוגרפים. בסיסי נתונים שיחודשו אוטומטית יותאמו לייצוגים ברשתות המידע הבינלאומי. ייתכן ואליהם אולי יתווספו אף ספרים עם מפות.[4]
הערות שוליים
- ^ Anderson, Benedict., 1983, Imagined communities, Verso, London
- ^ 2.0 2.1 Black, Jeremy. 1997, Maps and history: constructing images of the past, New Haven : Yale University Press
- ^ Monmonier, Mark., 1991, How to lie with maps, University of Chicago Press, Chicago
- ^ 4.0 4.1 4.2 Monmonier, Mark.,1994, “The rise of the national atlas” Cartographica, Vol. 51, pp.1-15
- ^ Walker, Francis, 1874, Statistical Atlas of the United States, US Census Office, Washington DC
- ^ Leontyev, N.F.(?) 1974, “National Atlases”, The Soviet Geographer, Vol. 15, pp. 109-115
- ^ Yonge, Ena, 1957, “National Atlases: a summary”, Geographical review, Vol. 47, pp. 571-578
- ^ מדינת ישראל, 1957, אטלס ישראל, הוצאת מחלקת המדידות ומוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, תל אביב; מדינת ישראל, 1970, אטלס ישראל, הוצאת מחלקת המדידות ומוסד ביאליק, מהדורה שנייה, תל אביב (מהדורה באנגלית); מדינת ישראל, 1985, אטלס ישראל, מחלקת המדידות תל אביב, מהדורה שלישית (דו-לשונית).
