אחיעבר
אֲחִיעֶבֶר הייתה תנועת נוער ציונית וחוג רעיוני ותרבותי שהתקיימו בבגדד, עיראק בין השנים 1930–1947. מאחר שפעילות ציונית הייתה אסורה אז, פעלה תנועת אחיעבר באופן מחתרתי.
את התנועה הקימו נערים תלמידי תיכון "שָמָש" ותיכון "אליאנס", בהם יעקב לוי, ג'ורג' אליאס, אברהם עזרה, עובדיה סחייק, רחמים גלבוע, אברהם שרוני, עזרא מני ואליהו הלל (אחיו של יו"ר הכנסת לשעבר, שלמה הלל). התנועה קמה בעידודו של שליח הסוכנות, אברהם רוזן שהגיע מא"י ושימש כמורה בבית הספר "שמש". אברהם כמו השליחים האחרים הלהיבו את הצעירים היהודים בסיפורים על ארץ ישראל והציתו את דמיונם. כמו כן נשאו השליחים דרשות בבתי הכנסת הגדולים בבגדד בהם סיפרו על הארץ והקריאו קטעים מן העיתונים שיצאו בארץ בעברית בעת ההיא. קבוצת הצעירים הזמינה ספרים בעברית מהארץ והקימה ספרייה. בתחילת הדרך שכנה הספרייה בבית משפחת עזרה ואולם בהמשך כשהתרחבה וגדלה עברה לשכון במדרש תלמוד תורה של הקהילה היהודית בבגדד. התנועה קיימה קשרים עם תנועת החלוץ בארץ ישראל, השיגה חומרי קריאה ציוניים למען הבוגרים והנוער היהודי בקהילה וארגנה פעולות להגברת המודעות הציונית וללימוד עברית לנוער. התנועה דאגה להפצת ספרים ועיתונים עבריים, גיוס תרומות לקק"ל ולקרן היסוד. הקבוצה גבתה דמי הקריאה ששימשו לצורך רכישה של ספרים נוספים. בהמשך, ארגנה קבוצות נוער חלוציות למטרת עלייה ועבודה בחקלאות בארץ ישראל. ראשון העולים ארצה מחברי הקבוצה, היה יעקב לוי שעלה באוגוסט 1932 והוא בן 18. בעקבותיו עלו חבריו. בשנת 1933 ביקר בבגדד בן ציון ישראלי מקבוצת כנרת והתרשם מהפעילות ומהלהט הציוני של חבריה וחיזק את קשרי המוסדות הלאומיים עמה. כמו כן ביקש להעלותם לארץ ישראל ובשנת 1934 עלתה קבוצת מייסדי התנועה לארץ ישראל. רבים מחברי הגרעין המייסד נקלטו במקווה ישראל. בהמשך עלו גרעינים מבוגרי התנועה באופן לגלי ובלתי לגלי.
עד שנת 1933 פעלה התנועה בגלוי. אולם לאחר שנה זו, עקב עלייתו לשלטון של המלך ראזי, מלך עיראק, התגברות הלאומנות וחדירת סממנים נאציים ואנטישמיים לציבוריות העיראקית, ירדה חלק מפעילות התנועה למחתרת. בשנת 1941 הפכו חברי אחיעבר לזרוע החינוכית של המחתרת הציונית בעיראק. עם עליית חבריה לארץ ישראל במסגרת מבצע מייקלברג ב-1947 התחסלה התנועה למעשה.
לקריאה נוספת
- תוינה אברהם, גולים וגאולים, תנועת אחיעבר הציונית בבגדד, רמלה: תשל"ג.
- יוסי גולדשטיין, תולדות הציונות בארצות המזרח תיק ג' בבל - עיראק, ירושלים: תש"מ.
קישורים חיצוניים
- נחם אילן, תיווך תרבותי: אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי - עברי, פעמים, 122–123, עמ' 193–211
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אחיעבר22370225