אחימעץ בן פלטיאל
רבי אֲחִימַעַץ בֶּן פַּלְטִיאֵל (1017, קפואה, איטליה – 1054/1060, אוריה, פוליה, איטליה) היה היסטוריון ופייטן יהודי-איטלקי, שנודע בשל חיבור כרוניקה, בשם: "ספר היוחסין" (היא "מגילת אחימעץ").
חייו
אחימעץ נולד בשנת 1017 בעיר קפואה שבדרום איטליה למשפחה יהודית עתיקה ומיוחסת: אבות אבותיו היו פייטנים ידועי שם ובהם שפטיה בן אמיתי, וקרובי משפחתו שמואל בן פלטיאל ופלטיאל הנגיד שימשו שרים בממלכתו של הח'ליף אבו תמים אל מואיז. אחיו של אחימעץ מתו בגיל צעיר, והוא היחיד מבני אביו שהגיע לבגרות. אבי המשפחה הראשון שנזכר בספר היוחסין שחיבר על משפחתו (מגילת אחימעץ) הוא רבי אמיתי.
על פי דבריו במגילה, לאחימעץ נולדו שני בנים. בנו פלטיאל נולד בשנת ד'תשצ"ח, ובנו שמואל נולד בשנת ד'תת"ד.
מגילת אחימעץ
בחודש אדר ד'תתי"ד (1054) חיבר אחימעץ את הכרוניקה 'מגילת היוחסין' – חיבור פרוזה בחרוזים, המתאר את תולדות המשפחה והקהילה מהמאה ה-9 ועד זמנו של אחימעץ".[1] המגילה מכילה זיכרונות ותיאורים היסטוריים שהחוקרים רואים בהם מקור מהימן (במגבלות הז'אנר הספרותי) לתולדות היהודים בקהילות דרום איטליה בשלהי האלף הראשון. לצִדם מצויים במגילה אגדות ומעשיות.
על רקע תולדות משפחת אחימעץ, מתארת המגילה בין השאר את סבלם של היהודים במערב אירופה, ובמזרח התיכון וצפון אפריקה בצל הכיבוש הערבי.
רבים מבני משפחתו (בהם שפטיה בן אמיתי, בנו אמיתי בן שפטיה, וכן פלטיאל הנגיד) היו מנהיגי קהילות באיטליה, במצרים ובמקומות נוספים, ונטלו חלק נכבד במאורעות המרכזיים בימיהם, ועל כן מהווה המגילה תעודה היסטורית חשובה כמקור לאירועים בתולדות עם ישראל בעת ההיא.
בנימים קלאר כתב בפתח החיבור: ”היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירבי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054, וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבילים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפייטני איטליה הקדמונים הנזכרים במגילה.”. אחימעץ מתאר את משפחתו: ”...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פ[ישון] [...] עם הגולה אשר טיטוס ה[גלה.] העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו [ ] גדלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונב[ ] עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם.”
לפי אתר האקדמיה ללשון העברית: "סגנון המגילה מזכיר את ספרות המקאמות העברית שהתפתחה בהמשך בעיקר בספרד ובפרובאנס"[1]. עם זאת "ברור כי זו יצירה יהודית מקורית לחלוטין".[2]
"הכינוי "מגילת אחימעץ" ניתן לחיבור על ידי בנימין קלאר, שההדירהּ."[1]
המגילה נתגלתה בידי אדולף נויבאואר ב-1869 וב-1895 נתפרסמה על ידיו במלואה תחת השם "ספר יוחסין". מאז יצאה המגילה במספר מהדורות וכן תורגמה למספר שפות (ראו להלן, בפרק: "מהדורות מגילת אחימעץ").
מהדורות מגילת אחימעץ
מהדורות בעברית
- אדולף נויבאואר, "ספר יוחסין", סדר החכמים וקורות דברי הימים, חלק ב', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 111 - 132 (מהדורה שנייה: 1967).
- בנימין קלאר, מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, 1944 (מהדורה שנייה: תשל"ד-1973).
- מגילת אחימעץ (כתב יד), האוניברסיטה העברית, החוג להיסטוריה של עם ישראל, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשכ"ד (הדפסה שנייה: תשכ"ז) (צילום כתב היד 13/86-25, שבספריית הקתדרלה בטולדו, ספרד; צילום מיקרופילם 7359, במכון לצילומי כתבי יד עבריים, בספרייה הלאומית, בירושלים).
- זאב בן חיים (עורך) ואח'[3], מגילת אחימעץ, מעובדת ומוגשת כחומר למילון, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשכ"ה.
תרגומים
- David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. תרגום לגרמנית.
- Marcus Salzman (translated with an introduction and notes), The chronicle of Ahimaaz, New York: Columbia University Press, 1924 (second printing: New York: AMS Press, 1966). תרגום לאנגלית.
- Cesare Colafemmina (צ'זרה קולפמינה), Ahina‘az ben Paltiel, Sefer Yuhasin, Libro delle discendenze, Vicende di una famiglia ebraica di Oria nei secoli IX-XI, Messaggi: Cassano delle Mugre, 2001 (facsimiles of the Hebrew text from Biblioteca Capitolare della Catedrale di Toledo, Ms. 86.25, with Italian translation on opposite pages). תרגום לאיטלקית.
- Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden: Brill, 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355). תרגום חדש לאנגלית.
קישורים חיצוניים
על המגילה ומהדיריה
- אחימעץ בן פלטיאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- אחימעץ בן פלטיאל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- אריה מֶנצֶ'ר, ביקורת ספרים: מגילת אחימעץ, בית מקרא ס"ב א' (טבת-אדר תשל"ה), מובא באתר "דעת".
- ראובן בונפיל, מיתוס, רטוריקה, היסטוריה? עיון במגילת אחימעץ, תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים, קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן־ששון, בעריכת: ראובן בונפיל, מנחם בן ששון ויוסף הקר, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ט, בעמ' 99 - 135. באתר האגודה ללימודי ימה"ב והרנסאנס, אוניברסיטת חיפה.
- חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2008 – על בנימין קלאר, מהדיר "מגילת אחימעץ".
מהדורות של המגילה
- אדולף נויבאואר, סדר החכמים וקורות העתים, כרך ב', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 111 - 132, באתר היברובוקס
- בנימין קלאר, מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד, באתר היברובוקס.
- David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. Goethe Universität website. (בגרמנית)
- Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden: Brill, 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355). אתר גוגל ספרים. צפייה מוגבלת. (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ציטוט מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית, "מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון."
- ^ חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
- ^ ההתקנה והעיבוד נעשו בידי ראובן מירקין, ובסיוע ישראל ייבין וגד בן עמי צרפתי. התכנון המיכאנוגראפי בידי ציון בושריה. לפרטים נוספים על מהדורה זו, ראו באתר האקדמיה ללשון העברית, "מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון."
