אורן הלמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורן הלמן
הלמן במאי 2016
הלמן במאי 2016
לידה 3 בנובמבר 1968 (גיל: 55)
מדינה ישראל
עיסוק איש תקשורת. סמנכ"ל רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל

אורן הלמן (נולד ב-3 בנובמבר 1968) הוא איש תקשורת ויחסי ציבור ישראלי, המכהן כסמנכ"ל שיווק ורגולציה של חברת החשמל. בעבר, היה מנהל לשכת העיתונות הממשלתית למשך כשנה ויועצו של בנימין נתניהו, בעת כהונתו כשר האוצר.

ביוגרפיה

הלמן נולד בתל אביב. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני במנהל ציבורי, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. הלמן מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשתי בנות.

הוא כיהן בשורה של תפקידים בתחום הדוברות והייעוץ התקשורתי במגזר הציבורי ובפוליטיקה הישראלית. בין תפקידיו, היה יועצו של בנימין נתניהו בעת שכיהן כשר האוצר ולאחר מכן כיו"ר האופוזיציה, יועצו של סילבן שלום בעת שכיהן כסגן שר הביטחון, יועצו של ח"כ עמנואל זיסמן בעת שכיהן כיו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ודוברו של יוסי אחימאיר בעת שכיהן כחבר הכנסת. כמו כן, כיהן כדובר רשות השידור ומוסדותיה וכיועץ ליו"ר רשות השידור.

הלמן עבד במגזר הפרטי בתחום הפרסום ויחסי הציבור. בכלל זאת, היה מנהל מחלקת המחקר במשרד הפרסום "גליקמן-נטלר-סמסונוב". במשך כשלוש שנים היה יועץ אסטרטגי ולוביסט במשרד "גורן-עמיר", שם יעץ לחברות מהגדולות במשק, כגון תנובה, נשר, המועצה להסדר ההימורים בספורט ועוד. כיהן כדירקטור במועצה הישראלית לצרכנות, בחברת "החוויה הישראלית" ובחברה הממשלתית לתיירות.

ב-1 בנובמבר 2010 מונה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית[1]. עם כניסתו לתפקיד, עודד את כניסתם של קהלים נוספים לעולם התקשורת ותמך בהענקת תעודות עיתונאי לבלוגרים, באומרו כי "ההגדרה בחקיקה של מיהו עיתונאי היא רעה לדמוקרטיה ורעה למקצוע העיתונות. חייבים למנוע אפשרות של השפעה על תכנים באמצעות הגדרה של מיהו עיתונאי. פתיחת הקריטריונים והכללת בלוגרים בקרב הזכאים לתעודות לע"מ, כמו גם ההקלות המומלצות ליוצרים דוקומנטריים ולפרילנסרים, יעודדו את חופש הביטוי"[2]. במהלך כהונתו נכנס לעימות עם תא הכתבים הזרים לאחר שאיים כי השתתפות במשט לעזה עלולה להביא למניעת כניסתם של הכתבים לישראל לתקופה של עשר שנים[3]. עם זאת, בראיון לרגל פרישתו מהתפקיד, אמר הלמן כי "ישראל מתייחסת לעיתונאים הזרים בדיוק כמו שהיא מתייחסת לעובדים התאילנדים שבאים לעבוד במדינה הזאת. זה מצב שחייבים לשנות כי זה עומד בסתירה לאינטרסים של ישראל. זה מנוגד לאינטרס של מערך ההסברה הישראלי שמטרתו היא לחשוף את העיתונאים הזרים לישראל כמדינה דמוקרטית, לתרבות שלנו, לכלכלה שלנו ולעמדות שלנו"[4].

בדצמבר 2011 פרש מתפקידו בלע"מ והתמנה לסמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל[5]. לאחר כחצי שנה בתפקידו, קיבל לניהולו את חטיבת הרגולציה, קשרי הממשל והתקשורת, אשר כוללת – מעבר לתחום הרגולציה – גם את תחומי הפרסום, דוברות, קשרי קהילה, יחסי הציבור ומרכזי המבקרים של חברת החשמל. על פי הודעת החברה, מהלך זה בא לאחד את המסרים של החברה על כלל השלוחות הקיימות בה, ולסנכרן בין הגופים השונים העוסקים בתדמית החברה ובמוניטין שלה. זאת במטרה להשתמש בסל הכלים המגוון כדי לקדם את חוסנה הפיננסי מעמדה ותדמיתה של חברת החשמל"[6]. בדצמבר 2016, החליטה חברת החשמל להקים אגף שיווק במסגרת חטיבת הרגולציה שבראשות הלמן. בין היתר, הוא הוביל מהלך של הידברות בין חברת החשמל לארגונים חברתיים, במסגרת שולחן עגול בו מביעים הארגונים את עמדותיהם במטרה להגיע להסכמות ולקדם פתרון בעיות שונות.

הלמן מכהן כיו"ר ועדת הביקורת של החברה הלאומית לאספקת פחם, חברה בת של חברת החשמל. הוא שימש כיו"ר הדירקטוריון בפועל של חברת הפחם בין מרץ 2013 לינואר 2017[7].

לאחר מספר שנים ללא פעילות פרסומית, הלמן השיב את הדמויות "שקע ותקע" במהלך שיווקי נרחב[8], לחשיפת השימוש בגז טבעי על יתרונותיו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר. המהלך נכנס לרשימת "חמשת המהלכים התקשורתיים המשפיעים לשנת 2013" על פי "קבוצת יפעת"[9].

במהלך סופת השלג הגדולה בחודש דצמבר 2013 נגרם נזק רב לתשתיות החשמל ובתים רבים נותקו ממערכת החשמל. הלמן הופיע רבות בתקשורת כנציג חברת החשמל[10].

הלמן שיתף פעולה עם ויקימדיה ישראל בהנגשת תמונות לשכת העיתונות הממשלתית לציבור וקידם את חוק התמונות הלאומי שהוביל לשחרור תמונות המדינה ברישיון פתוח אך לא מסחרי, ופטר את הציבור מתשלום על שימוש בתמונות לע"מ. בספטמבר 2017 הוענק לו על כך אות הוקרה מטעם ויקימדיה ישראל[11]. בנימוקים להענקת האות נכתב: ”פעילותו למען שחרור חומרים מהמדינה היא דוגמה ייחודית בישראל. הלמן, ביחד עם השר לשעבר מיכאל איתן והשר לשעבר מאיר שטרית היו נושאי הדגל לשינוי יחסה של המדינה לתוכן חופשי בישראל. תפיסתו של הלמן בנושא תוכן חופשי היא דוגמה לפעילותו של איש ציבור למען תוכן חופשי”.

פעילות לסיוע לאנשים עם מוגבלות

הלמן מקדם אג'נדה של שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה בכלל ובעבודה בפרט. זאת, כאב לילדה שלמדה בעבר בחינוך המיוחד[12] וכסמנכ"ל בחברת החשמל שמעסיק 5 עובדים עם מוגבלויות קשות[13]. הלמן דחף[14] לחקיקה שתחייב חובת העסקה של 5% עובדים עם מוגבלות מתוך סך כל עובדי המדינה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים, דבר שהוגש כהצעת חוק לכנסת[15] ובמקביל עוגן בהסכם קיבוצי בין ההסתדרות למעסיקים[16], שהוצא לו צו הרחבה. הצעת החוק אושרה בכנסת ב-3 באוגוסט 2016[17].

בינואר 2015 ייסד הלמן[18] דף פייסבוק בשם "סיכוי שווה"[19] שעוסק בשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, בו מתפרסמות משרות רבות וכן אנשים עם מוגבלות שמבקשים לעבוד. הפרויקט פועל בהתנדבות מלאה, ללא תקציב או משכורות. לדברי הלמן, הקמת הדף מקורה ברצון להוביל סדר יום לאומי הכולל שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה. הדף מפרסם הצעות עבודה המיועדות לאנשים עם מוגבלות בלבד, לצד סיפורים אישיים של מחפשי עבודה עם מוגבלות. לפי נתונים רשמיים, בישראל יש כ-880,000 אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה, נוסף על כ-330,000 ילדים עם צרכים מיוחדים. מחקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2016 קבע כי ל-15% מבני 20 ומעלה בישראל, כ-791 אלף איש, יש מוגבלות תפקודית חמורה[20]. את הדף מפעילים כ-25 מתנדבים, מתוכם 17 אנשים עם מוגבלות והשאר הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. נכון לאמצע 2016, כ-110 אנשים עם מוגבלות התחילו לעבוד בעזרת הדף[21]. במרץ 2016, קיבל הלמן עיטור כבוד מטעם יו"ר הנהלת אומ"ץ על פעילות זו. בספטמבר 2016, זכה הדף בתואר קמפיין יחסי הציבור לשנת 2016, במסגרת תחרות "האריה השואג" של איגוד יחסי הציבור הישראלי[22]. במסגרת הפעילות של הלמן כנגד אפליית אוכלסיות מוחלשות, סיכוי שווה נאבקת למען ביטול חוק לרון[23][24][25], אשר לטענת הלמן פוגע חמורות במוטיבציה של נכים לצאת לעבודה[26] ולהפסדי ענק במשק עקב אי הצטרפות הנכים למעגל העבודה[27][28] ועל כן העמותה בראשותו פועלת על מנת לבטל את ההתניה בין השכר לזכאות לקצבת נכות[29]. בדצמבר 2017, בעקבות יוזמה משותפת של השירות הבולאי ושל "סיכוי שווה", הונפק בול ייחודי בשם "בול השילוב". הלמן מסר כי מטרת הנפקת הבול, עליו מופיעות דמויות של אנשים עם מוגבלויות שונות ומוטבע עליו הפסוק "וחי אחיך עמך", היא להעלות מודעות לשילוב אנשים עם מוגבלויות.[30]

כחלק ממאבקו למען אוכלוסיות חלשות, הלמן כותב מאמרי דעה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית המוחים על חוקים ונהלים המחלישים אוכלוסיות אלו וקורא לסיוע, כגון: שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה[31][24] וקמפיין בעד תרגום לשפת הסימנים בתשדירי ממשלה[32].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לילך ויסמן, ‏אורן הלמן מונה לראש לשכת העיתונות הממשלתית, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2010
  2. ^ רועי ברק, ‏יש לכם בלוג? בקרוב תוכלו לבקש גם תעודת עיתונאי, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2011
  3. ^ אמילי גרינצווייג‏, ראש לע"מ מאיים בסנקציות על כתבים זרים שישתתפו במשט לעזה, באתר וואלה!‏, 26 ביוני 2011
  4. ^ רועי ברק, ‏ישראל מתייחסת לעיתונאים הזרים כמו לעובדים זרים, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2011
  5. ^ אבי בר-אלי, מנכ"ל לע"מ אורן הלמן נבחר לסמנכ"ל הרגולציה של חברת החשמל, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2011
  6. ^ אלכסנדר כץ, חברת החשמל: כל היחידות העוסקות בתדמית ודוברות - תחת תפקיד אחד, באתר אייס, 1 ביולי 2012
  7. ^ ידיעות אחרונות, "בועות", 17 בינואר 2017
  8. ^ עמיר בן-דוד, משפחה חדשה נולדה: שקע ותקע חובקים בן, באתר ynet, 30 בספטמבר 2013
  9. ^ משה בנימין, מי הזיז את הגבינה שלי? 5 מהלכי יח"צ ששינו את סדר היום השיווקי ב-2013, באתר אייס, 15 בינואר 2014
  10. ^ עמירם ברקת, ‏אורן הלמן, סמנכ"ל חח"י: "אני שלם עם התנהלותי בסופה", באתר גלובס, 18 בדצמבר 2013
  11. ^ ויקימדיה תחלק אותות הוקרה לישראלים שתמכו בה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בספטמבר 2017‏;
    וואלה! עסקים‏, לראשונה: ויקימדיה ישראל העניקה אות לפועלים למען חופש המידע, באתר וואלה!‏, 07 בספטמבר 2017;
    יניב הלפרין, ‏על צנזורה, פערים דיגיטליים – ו-ויקיפדיה, באתר "אנשים ומחשבים", 7 בספטמבר 2017
  12. ^ אורן הלמן, היסטוריה: אנשים עם מוגבלות יקבלו סיכוי שווה!, באתר ynet, 27 ביולי 2016
  13. ^ נטלי גרויסמן, הילדה שלי הגיעה אליי כדי להעביר לי מסר, באתר ynet, 21 באפריל 2014
  14. ^ אורן הלמן, חייבים חוק לשילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי ממשלה, באתר ynet, 12 ביולי 2016
  15. ^ תלם יהב, תמיכה גורפת בחוק להעסקת בעלי מוגבלויות, באתר ynet, 29 במאי 2014
  16. ^ בילי פרנקל, בעלי חברות יחוייבו להעסיק בעלי מוגבלויות, באתר ynet, 25 ביוני 2014
  17. ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, אושר בכנסת: בכל גוף ציבורי יועסקו לפחות 5% אנשים עם מוגבלויות, באתר ynet, 3 באוגוסט 2016
  18. ^ אורן הלמן, המפתח לשינוי מעמדם של אנשים עם מוגבלות: שילוב בעבודה!, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  19. ^ סיכוי שווה - שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, באתר פייסבוק
  20. ^ 3 בדצמבר – יום זכויות אנשים עם מוגבלות, באתר "חדשון בעברית קלה"
  21. ^ הסמנכ"ל שנלחם לתעסוקת בעלי מוגבלויות, באתר ישראל היום, 9 במאי 2016
  22. ^ נתי טוקר, קמפיין היח"צ הזוכה: דף פייסבוק לשילוב מוגבלים בתעסוקה, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2016
  23. ^ אורן הלמן, אל תגעו להם בקצבאות, באתר כלכליסט
  24. ^ 24.0 24.1 אורן הלמן, החוק שמונע שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, באתר ynet, 27 באפריל 2016
  25. ^ אורן הלמן, החוק שמונע מאנשים עם מוגבלות לעבוד, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2016
  26. ^ ניצן צבי כהן, מובטלים בעל כורחם, מתאריך 03.12.2017, באתר דבר ראשון
  27. ^ אורן הלמן, שילוב אנשים עם מוגבלות - רק דרך שילוב בעבודה!, באתר ynet, 3 בדצמבר 2017
  28. ^ טלי חרותי-סובר, "המשק מפסיד כ-5 מיליארד שקל בשנה כשאנשים עם מוגבלות לא יוצאים לעבודה", באתר TheMarker‏, 3 בדצמבר 2017
  29. ^ יובל בגנו, ‏היום הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: החברה ושוק התעסוקה עדיין מפנים עורף, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2017
  30. ^ מערכת Ynet, "בול השילוב" למען אנשים עם מוגבלות, באתר ynet, ‏20 בדצמבר, 2017
  31. ^ אורן הלמן, שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה - המשימה הבאה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2016
  32. ^ אורן הלמן, שפת סימנים בתשדירי ממשלה "תפגע במסר". השתגעתם?, באתר ynet, 18 בספטמבר 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0