אורלי וילנאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורלי וילנאי
לידה 28 ביולי 1972 (גיל: 52)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
תקופת הפעילות מ-1994
עיסוק עיתונאית ואשת טלוויזיה
סוג כתב הגשת "אורלי וגיא" בערוץ 13
תחום סיקור חברה, רווחה וכלכלה

אורלי וילנאי (נולדה ב-28 ביולי 1972 בתל אביב) היא עיתונאית, פעילה חברתית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה

וילנאי היא בתם של כתב קול ישראל, שמעון וילנאי ושרה, אשת חינוך מיוחד. את שירותה הצבאי עשתה ביחידת המזל"טים של צה"ל, בימים בהם הייתה היחידה כפופה לאגף המודיעין.[1]

וילנאי היא בעלת תואר ראשון בתקשורת וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון, אותו עשתה במקביל לעבודה כחוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.

את דרכה הטלוויזיונית החלה כמנחה בערוץ הקניות. ב-1994 הנחתה וילנאי את התוכנית "ימבה קיץ" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. בשנת 1998 החלה את עבודתה העיתונאית בערוץ הראשון של הטלוויזיה. בשנת 2000 מונתה לתפקיד כתבת לענייני רווחה. במקביל הגישה את תוכנית הבוקר של הערוץ לצדם של מאיר איינשטיין ואורי לוי. בתקופה זו שידרה כתבות שהקנו לה שם של בעלת קול חברתי נוקב. ב-2004 התפטרה בעקבות לחצים מצד מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, למתן את כתבותיה.[2]

בשנת 2004 הגישה עם גיא מרוז בגלי צה"ל את התוכנית "יהיה בסדר" שעסקה בעוולות אזרחיות.[3]

וילנאי עברה לערוץ 2 שם המשיכה לעסוק בתחום החברתי. תחילה שימשה כתבת בצוות התוכנית "עובדה". בשנים 2006–2007 הגישה וילנאי יחד עם בן זוגה,[4] גיא מרוז את התוכנית "המשמר האזרחי" ב"קשת", ערוץ 2. בשנת 2008 בערב יום השואה תשס"ח הוקרן בערוץ 2 סרטם של וילנאי ומרוז "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת", שבו האשימו את ועדת התביעות ואישים מטעמה בכך שהם מעכבים תשלומים המיועדים לניצולי השואה ומעדיפים את תקצובם של מוסדות שאינם קשורים לניצולים. ועדת התביעות טענה כי מדובר בעלילה אכזרית ומעוותת, ותבעה את בני הזוג. בהסכם פשרה הוחלט כי הם יפרסמו התנצלות ויעבירו לוועדה פיצוי בסך של 150 אלף ש"ח, שיועבר לארגון "עמך".[5]

בשנים 2009–2010, הגישה בערוץ 2 את תוכנית התחקירים "שתולים".

במקביל בשנת 2009 החלה וילנאי לעבוד בערוץ 10 שם הגישה יחד עם בן זוגה גיא מרוז, את התוכנית "אורלי וגיא בע"מ". בסוף ינואר 2011 החלו וילנאי ומרוז להגיש באותו ערוץ טלוויזיה, מדי יום, תוכנית בוקר בשם "אורלי וגיא". מיוני 2018 משודרת התוכנית בשעות הערב. במקביל הגישה עם מרוז באותו ערוץ את סדרת התוכנית "אורלי וגיא חוזרים עם תשובה".

בשנת 2014, השתתפה יחד עם מרוז בעונה השנייה של הסדרה הדוקומנטרית "מחוברים פלוס", המשודרת בהוט.

ב-23 במרס 2018 החלה להגיש בערוץ 10 את התוכנית "אורלי וחי" שעוסקת בבעלי חיים.[6]

לאחר מיזוג רשת וערוץ עשר, החל מ-2 ביולי 2019 החלו וילנאי ומרוז להגיש את תוכנית התחקירים "אורלי וגיא" בערוץ 13.

בשנת 2020, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה יצרה עם בן זוגה גיא מרוז את הסרט התיעודי "ומה אם כל העולם טועה?"[7] שבו שולבו מומחים מתחום הרפואה המתנגדים למדיניות הטיפול בקורונה בישראל ובעולם. הסרט זכה למאות אלפי צפיות תוך מספר ימים וספג ביקורת מאנשי מדע ורפואה.[8][9][10] בספטמבר 2021, פרסמו השנים את הסרט התיעודי "עזבו את הילדים" שעוסק במדיניות הממשלה בהקשר לילדים ובני נוער. גם סרט זה זכה לביקורת מאנשי מדע ורפואה[11]. בדצמבר 2021 פרסמו השנים פוסט הקורא לנשים שעברו לידה שקטה לאחר החיסון לדווח על כך. משרד הבריאות יצא בחריפות כנגד פוסט זה. בתגובה, אורלי וגיא הגישו תביעה כנגד משרד הבריאות[12].

בראשית העשור השלישי של המאה ה-21 הקימה וילנאי, ביחד עם ניצן מייזלס, מרכז חינוכי בחוות ההצלה "להתחיל מחדש". בחווה שבמושב חרות חיים 800 בעלי חיים שניצלו מהזנחה או התעללות.

בשנת 2022 הקימה את מפלגת "אומץ" יחד עם צביקה גרנות ובמפלגה זו משולבים מספר רופאים.

חיים אישיים

וילנאי אם לבן מנישואיה הראשונים לעודד פדרבוש.[4]

ב-31 בדצמבר 2008 נישאה בשנית, לגיא מרוז, בטקס אלטרנטיבי. בשנים 2011–2012 ניסה הזוג להביא לעולם ילד משותף, וכתוצאה מכך עברה וילנאי טיפולי הפריה חוץ-גופית. לאחר שהטיפולים נכשלו היו בני הזוג למשפחת אומנה לילד אריתראי, שנולד להורים שהסתננו לישראל. בני הזוג מתגוררים בתל אביב.[13] בספטמבר 2017 התחתנו בני הזוג בטקס דתי רשמי.[14]

פרסים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורלי וילנאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סרטונים לפי דבריה בתחילת ראיון זה, מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא": מפקד יחידת המזל"טים לשעבר: "קשה להאמין שנאסף מודיעין משמעותי", באתר של "רשת 13", 7 באוקטובר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  2. ^ זוהר ישראל, פרסום ראשון: אורלי וילנאי-פדרבוש התפטרה, באתר ynet, 12 במאי 2004
  3. ^ אלון הדר, סופשבוע, זוג או מרד, באתר nrg‏, 26 באפריל 2008
  4. ^ 4.0 4.1 אלון הדר, זוג או מרד, באתר nrg‏, 26 באפריל 2008 - במקור, מתוך מוסף "סופשבוע", מעריב
  5. ^ אורן פרסיקו, המלחמה מסתיימת בהתנצלות, באתר העין השביעית, 19 במרץ 2012
  6. ^ אורלי וחי באתר ערוץ 10
  7. ^ ומה אם כל העולם טועה | מחדל הקורונה - העדויות שלכם, באתר Corona files
  8. ^ אתר למנויים בלבד דרור מבורך, הקריסה קרובה, שמענו אתכם מספיק: כל הטעויות של אורלי וגיא, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2021
  9. ^ עמי פרידמן, ‏תגובות קיצוניות לסרטם של אורלי וגיא, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2021
  10. ^ אתר למנויים בלבד הסרט של אורלי וגיא על הקורונה מלא בטעויות ובהטעיות. הנה התשובות, באתר הארץ, 12 בינואר 2021
  11. ^ מומחים: האם הטיעונים בסרטם השני של אורלי וגיא מוצדקים, באתר mako, ‏2021-09-29
  12. ^ אורלי וגיא תובעים את משרד הבריאות, זה הסכום שידרשו, באתר Ice
  13. ^ יפעת הללי אברהם, ‏פפראצי משפחתי: אורלי וגיא עם הילד החדש, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בפברואר 2015‏
  14. ^ מזל טוב: אורלי וגיא התחתנו כדת וכדין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בספטמבר 2017‏
  15. ^ ערן בר-און, הוכרזו הזוכים ב"פרס פרימור" של הרשות השנייה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2009
  16. ^ אלי אלון, פרס "כד החלב" לאורלי וילנאי וגיא מרוז, באתר "יופוסט"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34641537אורלי וילנאי